פתיחת התפריט הראשי

יוסף דחוח-הלוי

עיתונאי ישראלי
(הופנה מהדף יוסף דחוח הלוי)
אין תמונה חופשית

יוסף דַחוֹח-הלוי (נולד בשנת 1930) הוא פעיל חברתי, עורך כתב העת "אפיקים", ופעיל להנחלת מורשת יהודי תימן והמזרח בחברה הישראלית.

תוכן עניינים

תולדות חייועריכה

נולד בכפר ג'בל עַמְר שבתימן, מצפון-מערב לצנעא, ב-1930, לתרנג'ה בת הרב יוסף דחוח-הלוי (בן לענף אחר של משפחת דחוח-הלוי, שמקום מושבו היה בצנעא), ולרב סאלם (שלום) בן עואץ' (עובדיה) דחוח-הלוי, רב האזור ונציג הקהילה בפני השלטונות. את תפקידו ירש הרב סאלם מאביו, ששימש גם הוא בתפקיד. בשנת 1935 יצאו מג'בל עמר משפחות אחדות בהנהגת הרב סאלם דחוח-הלוי בדרכם לארץ ישראל, אך בשל קשיים שונים נאלצו בני המשפחה לשוב. האב נפטר בחנוכה תש"ד (1943), והוא בן חמישים וחמש, לאחר שנאסר לתקופה ארוכה על חלקו בהצלת יתומים. בשנים אלו רכש דחוח-הלוי השכלה תורנית רבה. ביזמתו יצאה המשפחה בשנית לארץ ישראל בשנת 1944. בשנת 1945 הגיעו לעדן ויוסף דחוח-הלוי למד ועבד. בשנת 1946 נקלטו במחנה גאולה, שם שהו שלוש שנים. במחנה יוסף דחוח-הלוי למד מפי המורים: עובדיה טוביה, שמעון אביזמר ובנימין רצהבי, ושימש כמורה לילדי העולים[1]. עלה לישראל במרץ 1949 והוסמך להוראה. בישראל שימש כמורה לתנ"ך ולספרות בראש העין ובתל אביב.

בשנות החמישים עמד בקשר עם אנשי קהילת ג'בל עמר שנשארו בתימן, וסייע בהגעת בני הקהילה לישראל בשנת 1962[2].

דחוח-הלוי היה ממייסדי כתב העת "דעת" בשנת 1963. עורכו של כתב-העת היה חיים שר-אבי (שרעבי), עיתונאי מוכר, פעיל במפא"י, ואחיו של ישראל ישעיהו. מטרת העיתון היה לעודד את ההתקדמות החברתית והתרבותית של יוצאי תימן בישראל. יוסף דחוח-הלוי כתב בגיליון הראשון (מה-14 במרץ 1963) כי:

הכרח חיים הוא לנו להתארגן במסגרות בלתי-מפלגתיות פנימיות מסודרות. מסגרות אלו חייבות ללמוד היטב את בעיות המדינה והעדה. הן חייבות לדאוג בראש למתן השכלה גבוהה לילדי העדה ולנער את הציבור מהאדישות המחבלת בו קשות ומכלה כל חלקה טובה. הן יכולות להסתייע בכך בכל גורם הרוצה באמת ובאמונה לעזור להן להגיע למטרתן. אסור לנו להרפות מניסיונות אלו של התארגנות, אף אם יפקדונו כישלונות רבים, עד אשר נוכל לעמוד על רגלנו. אז נוכל להגביר השפעתנו במדינה. דבר אשר בלעדיו לא ייכון שום מיזוג עדות בארץ ויהיו הלחצים לכך אשר יהיו. יש להתעלות מעל כל חילוקי דעות נפסדים. נחדיר אל ליבותינו את ההכרה הברורה שאם אין אני לי מי לי ונעזור קודם לעצמנו לפני שנבקש עזרת אחרים.

לאחר כשנה פרשו ממנו רוב חברי המערכת מסיבות פוליטיות והקימו, בקבוצה שהתגבשה באוניברסיטה העברית, כתב עת חדש בשם "אפיקים". יוסף דחוח-הלוי היה חבר מערכת העיתון מתחילה ועורכו משנת 1976, ובמקביל כיהן כיו"ר העמותה "אפיקים - לתחיה רוחנית וחברתית"[3]. בשנים האחרונות פרש ממעורבות פעילה.

דחוח-הלוי פועל להשרשת ההגייה העברית התקנית[4], למען קידום חברה שוויונית בישראל ולשילוב מורשת יהדות תימן והמזרח. מעל דפי העיתון פורסמו פרשיות כואבות בנוגע להשתלבותם של יהודי תימן בישראל, כמו פרשת ילדי תימן, עקירת בני מושב תוחלת, אפליה בחינוך ועוד.

לאחר העלאת שכר הלימוד בתיכון פרסם דחוח-הלוי מאמר שכותרתו "היזהרו בבני עניים"[5], בו הוא מזהיר ממשמעויות העלאה זו על בני עדות המזרח ועל החברה הישראלית:

אמנם נכון, העלאת שכר הלימוד חלה על כל המעוניינים באופן שווה, ואי אפשר לטעון לאפליה, אך ברור שהתוצאות והמשמעות אינן שוות! בן עדות המזרח עלול להפסיק את לימודיו בגלל גובה התשלום, ולא כן חברו בן לשכבה אחרת. ומאה ל"י [לירות ישראליות] אלה שונה ערכן לעני ולעשיר, למרות שוויונן הפורמאלי! וכמה כישרונות דוחים אנו ומאבדים ע"י הצבת מכשולים כאלה, אשר חוששים אני, כי עתידים הם לגרום להתפתחות חברתנו לחברה פלוטוקראטית, כלומר שהכסף הוא תורתה ונפשה, ורק לבעל המאה – הדעה.

לצד זה מתפרסמים ב"אפיקים" מחקרים על יהודי תימן וכן יצירות ספרותיות שונות.

עמותת "אפיקים" בראשותו מקיימת מפגשים חברתיים, כנסים ושבתות עיון. לבד מעריכת כתב העת "אפיקים" הפיק יוסף דחוח-הלוי למעלה מששים ספרים בהוצאת "אפיקים" ואף ערך ספרים שונים.

בשנת 1986 היה בין קבוצת פעילי חינוך שהקימה את עמותת הל"ה.

בגיל 16 נישא לבתיה בת סעדיה חריר, ולאחר שנתאלמן ממנה כשהיא בת 37 (בכ"ו בחשוון ה'תשל"ו)[6] נישא בשנת תשל"ו ליונה (תשרי תרצ"ט, 1938 - ג' באלול תשס"א, 2002) בת מזל ויוסף שמור, סופר ופעיל ציבורי, שהייתה מורה.[7]

פרסים בהם זכהעריכה

על פעילותו הענפה ורבת השנים זכה יוסף דחוח-הלוי לתעודות הערכה והוקרה רבות שהבולטות בהן:

  • פרס מטעם מרכז הסתדרות המורים בישראל – על פעולתו בשדה החינוך בשנות המאבק להקמת מדינת ישראל בשנים תש"ח-תשי"ב.
  • תואר יקיר העיר תל אביב – אות הוקרה והערכה על פעילותו הציבורית ההתנדבותית, תשנ"ט (1999).[8]
  • פרס שבזי תשע"ג – על תרומתו לפיתוח מורשת יהודי תימן ותרבותם, על תרומתו רבת השנים למיזוג גלויות, להגנת זכויות ולצחות הלשון.

ספרים בעריכתו ובהתקנתועריכה

  • מבועי אפיקים: ספר היובל. מחקרים במורשת יהדות תימן ובתרבותה, תל אביב: אפיקים, תשנ"ה
  • מכתם ליונה: מחקרים בתרבות יהודי תימן ובסוגיות חברתיות וחינוכיות, תל אביב: אפיקים, תשס"ד
  • סעדיה כובשי, ילקוט הלוי, ערך והאיר יוסף דחוח-הלוי, תל אביב: מוציא לא ידוע, תשמ"ג 1983
  • יוסף מאיר, התנועה הציונית ויהודי תימן: שליחותו של יבנאלי לתימן באור חדש, התקין וצרף מבוא יוסף דחוח-הלוי, תל אביב: ספרית אפיקים, תשמ"ג
  • שמואל כהן עראקי, הולך בתום: צנעא, עדן, ארץ ישראל (1995-1913), בעריכת נסים בנימין גמליאלי; התקין, הגיה, הביא לדפוס וצרף מבוא יוסף דחוח-הלוי, תל אביב: אפיקים - לתחיה רוחנית וחברתית, תשנ"ו 1996

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יוסף דחוח-הלוי, "המסע מתימן לארץ ישראל", בתוך: מכתם ליונה: מחקרים בתרבות יהודי תימן ובסוגיות חברתיות וחינוכית, בעריכת יוסף דחוח-הלוי, תל אביב תשס"ד, עמ' 69-17; יוסף דחוח-הלוי, "מאבקה של 'התאחדות התימנים' להצלחת אחים", בתוך: מכתם ליונה: מחקרים בתרבות יהודי תימן ובסוגיות חברתיות וחינוכית, בעריכת יוסף דחוח-הלוי, תל אביב תשס"ד, עמ' 340-333.
  2. ^ יוסף דחוח-הלוי, "פרשת עלייה אחת מתימן", בתוך: מכתם ליונה: מחקרים בתרבות יהודי תימן ובסוגיות חברתיות וחינוכית, בעריכת יוסף דחוח-הלוי, תל אביב תשס"ד, עמ' 330-323.
  3. ^ אפיקים - לתחיה רוחנית וחברתית - באתר גיידסטאר ישראל
  4. ^ יוסף דחוח-הלוי, "בין תחייה לאומית לזהות לאומית: לסוגיית העברית המקורית", בתוך: מבועי אפיקים - ספר היובל; מחקרים במורשת יהדות תימן ותרבותה. בעריכת יוסף דחוח-הלוי. תל אביב: אפיקים, תשנו, עמ' 197-211.
  5. ^ אפיקים גיליון ב', 17 בפברואר 1965, עמוד 8.
  6. ^ קברה של בתיה דחוח-הלוי ז"ל חריר באתר BillionGraves
  7. ^ עליה ראו: יוסף דחוח-הלוי, "לדמותה של מחנכת דגולה", בתוך: מכתם ליונה: מחקרים בתרבות יהודי תימן ובסוגיות חברתיות וחינוכית, בעריכת יוסף דחוח-הלוי, תל אביב תשס"ד, עמ' 11-14
  8. ^ רשימת יקירי העיר בשנים 1976 - 2006 באתר עיריית תל אביב-יפו