יוסף דירהלי
יוסף (יוסי) דירהלי (י"ט בטבת תש"י, 7 בינואר 1950 – 3 בנובמבר 1972) היה מפקד פלוגה בסיירת אגוז. מעוטר בעיטור העוז והמופת. נפל בקרב בהפגזה סורית על קוניטרה.
 | |
| לידה | 7 בינואר 1950 |
|---|---|
| נהרג | 3 בנובמבר 1972 (בגיל 22) |
| דרגה |
 סרן |
| עיטורים | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בירושלים לפדל ורחל. סיים את לימודי התיכון באנקורי בתל אביב. במאי 1968 התגייס לקורס טיס, ולאחר תקופה עבר לסיירת אגוז. הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. לאחר קורס קציני חי"ר מונה למפקד מחלקה בסיירת ובהמשך היה לסגן מפקד פלוגה. לאחר פציעתו של מפקד פלוגה ב' דוד אגמון בקרב באל חיאם מונה דירהלי למפקד פלוגה ב'. היה בין מצטייני הנשיא לשנת 1972.
עיטור העוז
עריכהב-31 בינואר 1971, בזמן פשיטה על מפקדת המחבלים בעיירה אל-ח'יאם, נפגע בראשו חברו הטוב דב אדר. סגן דירהלי זינק מעמדתו ותחת אש חילץ את הפצוע. על פעולתו זו הוענק לדירהלי באפריל 1973 עיטור העוז על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר.[1]
עיטור המופת
עריכהב-27 ביולי 1971, נכנס רועה דרוזי לשדה מוקשים, ונפצע כתוצאה מההתפוצצות. סגן דירהלי ועימו עוד חיילים פילסו דרך כדי לחלץ את הפצוע, אך תוך כדי כך גם החבלן עלה על מוקש ונפצע. דירהלי פילס דרך אל החבלן וחילץ אותו משדה המוקשים. לאחר מכן שב לבדו לתוך שדה המוקשים, פילס דרך אל הפצוע וחילץ אותו. על כך הוענק לו עיטור המופת על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר באפריל 1973.[2]
מותו
עריכהנפל בקרב ביום כ"ו בחשון תשל"ג 3 בנובמבר 1972 בהפגזה סורית על קוניטרה. נקבר בבית הקברות הצבאי קריית שאול.[3]
הנצחה
עריכהבצומת שיאון הוקמה אנדרטה לזכר דוב אדר (כץ) חברו הקרוב של דירהלי שנפל בקרב באל חיאם ולזכרו דירהלי.
אחיינו הוציא לאור ספר שירים לזכרו בשם "היה חייל אך איננו;"
הערות שוליים
עריכה- ^ יעקב ארז, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 -"סיירות ומיעוטים", עמ' 67-65.
- ^ גלעד ואורי שמחוני, "לוויתן לבן", הוצאת "גלורי", 2006, עמ' 41-40.
- ^ "לא מבין איך הקבר הקטן מכיל ענק כזה". ה"פושטק" מיפו שכבש את סיירת אגוז, באתר ynet, 7 במאי 2019