יוסף חיים שרים

שד"ר ושליח ארץ ישראל בגולה מטעם העדה הספרדית

הרב יוסף חיים שרים (ה'תרי"א, 1851 - ו' בטבת ה'תש"ט, 7 בינואר 1949) היה שד"ר ושליח ארץ ישראל בגולה מטעם העדה הספרדית.

הרב יוסף חיים שרים

ביוגרפיהעריכה

נולד בחלב שבסוריה בשנת 1851 לנעמה ולשלום שרים, ובגיל שנתיים עלו עמו הוריו ומשפחתו לארץ ישראל, והשתכנו בירושלים. בילדותו למד בבית הספר דורש ציון, ובשנת ה'תרל"ד (1874) נישא לשמחה (אלגרה).

בשנת ה'תרמ"ב (1882), בהיותו בן 31 יצא כשליח ארץ ישראל לארצות הגולה, מטעם העדה הספרדית בארץ ישראל, והיה שליח הראשונים לציון, החל מהרב יעקב שאול אלישר וכלה ברב בן ציון מאיר חי עוזיאל וכן הביא את הכספים לרב מני לבניית בית החולים עץ החיים בחברון ובנוסף הביא תרומות להקמתו של בית החולים משגב לדך וכן גם עבור בית הכנסת האיסטנבולי בנחלת שבעה לבקשתו של הרב קמחי ובנוסף הביא את התורמת ואת הגבאי להקמת ישיבת פורת יוסף. במהלך מסעותיו למד שמונה שפות והגיע אף לסינגפור. בנו הבכור, שלום, נולד בשנת 1878 ונפטר מספר שנים אחר כך. בשנת 1900 הוא ביקר במומביי ובכלכותה והתקבל בכבוד רב. לכבוד ביקורו, חברי הקהילה היהודית בכלכותה תרמו כספים לעיר חברון.

בשנת 1900, פרסם הרב יוסף חיים שרים בעיתון "מגיד מישרים" הודעה בערבית. בהודעה פנה לקהילות היהודיות בערים; סינגפור הונג קונג ושאנגחאי שיתרמו כספים עבור היישוב היהודי בחברון. בשנת 1918, כאשר התפטר החכם הבאשי של קהילת יהודי בגדאד, הוצע לו התפקיד, אך סירב.

הלך לעולמו בשנת ה'תש"ט (1949), בהיותו כבן 98, והשאיר אחריו ארבעה ילדים (חנה, יהודה, יעל ויום-טוב). בשנת 1977 ערכה עיריית ירושלים טקס פתיחה לרחוב על שמו, בנוכחות משפחתו. רחוב זה קיים כיום בשכונת רמת שרת. על שמו הוקם בית כנסת "עוד יוסף חי" ברחוב שד"ל בשכונת מחנה יהודה בירושלים.

ספריועריכה

  • "דבר יוסף" - לקט דרשות שנשא ברחבי העולם, ונמצאו על ידי נכדו, 34 שנה לאחר פטירתו.
  • "רחשי לב" - אוטוביוגרפיה על חייו ודרשות נוספות שנשא ברחבי העולם

לקריאה נוספתעריכה

  • השליח הנודד - על שליח ארץ-ישראל, אברהם בן יעקב, הוצאת נכדו נוריאל שרים (1998)

קישורים חיצונייםעריכה