פתיחת התפריט הראשי

יוסף חריש

שופט ישראלי

ביוגרפיהעריכה

יוסף חריש נולד בירושלים למשפחה דתית ולמד בישיבת תפארת צבי. לאחר שחזר בשאלה עבר ללמוד בגימנסיה. התנדב לארגון ההגנה ושירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. במהלך "השבת השחורה" נעצר על ידי הבריטים ונאסר יחד עם חברי הגנה נוספים במחנה המעצר בלטרון. הוא ישב שם במשך חצי שנה. במלחמת העצמאות היה קצין וסייע להקמת חיל השלישות.

בתקופת הצנע שימש כעוזרו האישי של דב יוסף, שר האספקה והקיצוב, ובמקביל למד משפטים לתואר הראשון ושני אוניברסיטה העברית. במרץ 1954 קיבל רישיון לעריכת דין בישראל[2] במחזור הראשון של הפקולטה למשפטים. לאחר מכן הצטרף לפרקליטות המדינה. בשנת 1958, בגיל 35, מונה לשופט בבית משפט השלום. ב-1969 התמנה כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בו הגיע לדרגת סגן נשיא בשנת 1984.

באפריל 1986 פרש לגמלאות ובחודש יוני, בעקבות פרשת קו 300, שבה הודח היועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר, מונה חריש במקומו.

במסגרת תפקידו קבע מספר הנחיות במסגרת "הנחיות היועץ המשפטי לממשלה":

נושאים בולטים שבהם טיפל במהלך כהונתו:

כיהן בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה עד 1 בנובמבר 1993.

התגורר בשכונת רמת אביב שבתל אביב. נטמן בהר המנוחות בירושלים. חריש היה נשוי פעמיים והותיר אחריו ארבעה ילדים, ובהם מנכ"ל עמותת לשובע, גיל-עד חריש.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.