פתיחת התפריט הראשי

הרב יוסף ידיד הלוי[1] (ה'תרכ"ז - ח' באדר ה'תר"ץ, 1867 - 8 במרץ 1930) היה אב בית הדין של יוצאי חלב בירושלים, מגדולי רבני העיר.

יוסף ידיד הלוי
הרב יוסף ידיד הלוי 2.jpg
לידה 1867
ה'תרכ"ז
חלב, סוריה
פטירה 8 במרץ 1930 (בגיל 63 בערך)
ח' באדר תר"ץ
ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רבנות ודיינות
רבותיו הרב אברהם חיים עדס
תלמידיו הרב יעקב עדס, הרב עזרא עטיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד בחלב (ארם צובא) שבסוריה, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית, לרב מרדכי שהיה מלמד ילדים. כנער סייע לאביו בהוראה לילדים, וגם היה לומד עמו. משפחתו הייתה דלת אמצעים, והוא נתמך כלכלית על ידי הרב שאול קצין ונדיבי העיר. נישא ללאה זיאת-שרבתי, ולמד אצל הרב אברהם חיים עדס.

בשנת ה'תר"ן (1889) עלה עם הוריו ובני משפחתו לישראל, והתיישב בצפת, שם למד בבית הכנסת של הרב יוסף קארו. בתקופה זו היה מקורב לרידב"ז, ועסק איתו בלימוד תורה. בצפת חיבר חלק מספריו, ושימש כדיין לצד הרב ישמעאל בן פנחס הכהן והרב שלמה רפאל חכים.

בשנת ה'תר"ע (1910) לערך עלה להדפיס את ספרו "תורת חכם" בירושלים. בעצת דודו, הרב יום טוב ידיד הלוי, עבר כשנה לאחר מכן להתגורר בירושלים עם משפחתו. בתקופה זו נענה לבקשת העדה הבוכרית, והחל לשמש כדיין ומורה הוראה בבית הדין של העדה, לצד הרב אברהם אמינוף והרב יוחנן שמחיוף. לרשותו הועמדה דירה בשכונת הבוכרים, וספריה גדולה שקנה הגביר פנחס אברהמוף.

בהמשך מונה לשמש כאב בית הדין של קהילת יוצאי חלב (יחד עם רבו, הרב אברהם חיים עדס, ועם תלמידו, הרב רפאל שלמה לניאדו).

בסוף ימיו עסק מעט בתורת הקבלה, ועם זאת התנגד ללומדי הקבלה שלא למדו לפני כן ש״ס ופוסקים. שיכל את ארבעת ילדיו שמתו בילדותם בתקופת מגוריו בצפת, ובשנת ה'תרס"ב נולד לו בן נוסף, שלמה, שהאריך ימים.

היה מקורב לרב שלמה אליעזר אלפנדרי.

חתם עם רבנים נוספים בעד היציאה מהוועד הלאומי, והתנגד להוראה בשפה העברית בתלמודי תורה, בטענה כי "הכשרת" השפה בקרב תלמודי התורה תביא להפצת חומרי קריאה בשפה זו כנגד הדת. כמו כן התנגד לספרו של הראי"ה קוק, "אורות"[2].

הלך לעולמו ב-8 במרץ 1930 (ח' באדר ה'תר"ץ) לאחר מחלה, ונטמן בהר הזיתים בירושלים. אשתו, לאה, נפטרה בי"ח באלול ה'תרצ"ז.

בנם היחיד הרב שלמה ידיד, הדפיס חלק מספרי אביו לאחר מותו.


תקופת חייו של הרב יוסף ידיד הלוי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 


תלמידיועריכה

ספריועריכה

  • ברכת יוסף - דיני ברכות ועוד, חלק א', ירושלים ה'תרפ"ה
  • ברכת יוסף - דיני ברכות ועוד, חלק ב', ירושלים ה'תרפ"ז
  • ויחי יוסף - הלכות גיטין ועוד, ירושלים ה'תרפ"ט
  • ימי יוסף - שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך, ירושלים ה'תרע"ג (באתר היברובוקס)
  • ברכת חכם
  • תורת חכם

לקריאה נוספתעריכה

  • ח. מקובר, חכמי ארם צובא - מסכת חייהם המופלאים של מאורי האומה שחיו בארם צובה, ירושלים ה'תשס"ג (עמ' 194 - 200)
  • גדעון גילקרוב, האיר המזרח - לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, חלק א', ירושלים ה'תשס״ב (עמ' 106 - 131)

קישורים חיצונייםעריכה

חכם יוסף ידיד הלוי, באתר החכם היומי

הערות שולייםעריכה

  1. ^ היה חותם יוסף מרדכי ידיד הלוי (בצירוף שם אביו, כמנהג בארצות ערב אז)
  2. ^ מנחם מנדל גרליץ, "מרא דארעא ישראל" ירושלים תשס"ג, עמ' שה