פתיחת התפריט הראשי

יוסף יהודה לייב בלוך

הרב יוסף יהודה לייב בלוך (כ"א בשבט תר"ך, 1860 - ז' בחשוון תר"ץ, 10 בנובמבר 1929) היה רב העיר טלז וראש ישיבת טלז, מאנשי תנועת המוסר.

הרב יוסף יהודה לייב בלוך
יוסף יהודה לייב בלוך.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הרב יוסף יהודה לייב בלוך
לידה 1860
כ"א בשבט תר"ך עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ז' בחשוון תר"ץ (בגיל 69 בערך)
מקום פעילות טלז
השתייכות תנועת המוסר, רבני ליטא
תחומי עיסוק תנ"ך, תלמוד, הלכה, אמונה, השקפה, מוסר
רבותיו הסבא מקלם, הנצי"ב, הרב חיים הלוי סולובייצ'יק, הרב אליעזר גורדון
תלמידיו בניו, הרבנים זלמן שמואל בלוך, אברהם יצחק בלוך ואליהו מאיר בלוך
חיבוריו "שיעורי דעת", "שיעורי הלכה", סדרת "משעורי רבנו" הכוללת את סדרות המשנה "שעור דעת" ו"שעור הלכה", שיעורים שלו בגמרא מצויים ב"משעורי רבותינו"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

נולד ברוסיין. בצעירותו למד בישיבת קלם ובישיבת וולוז'ין. נשא את בתו של הרב אליעזר גורדון, ראש ישיבת טלז. החל משנת תרמ"ב (1882) החל לעסוק בניהול ובהשגחה בישיבה. בשנת תרמ"ד (1884) החל למסור שיעור יומי קבוע. עיסוקו העיקרי לאורך כל חייו היה בלימוד תלמידי ישיבתו, ותוך כדי כך גם פיתח את גישתו הפילוסופית-מוסרית הייחודית.

השפעתו על הישיבה ועל העיר הייתה רבה. כך מתאר בוגר הישיבה ולימים נושא נכדתו, הרב מרדכי גיפטר:

עיקר מעמסת העבודה בענייני הנהלת הישיבה הייתה מוטלת על הגאון ר' יוסף ליב, שהיה מטבעו מחונן בכשרונות גדולים בהנהגה, והיה ליד ימינו של חותנו הגאון ר' אליעזר ז"ל... יש לציין את ימי הישיבה הללו (הימים שאחרי מלחמת העולם הראשונה). לתקופה חדשה בחיי ישיבת טלז. יצא טבעו של הגאון ר' יוסף לייב כאחד מגדולי ראשי הישיבה שבדור וכאחד ממנהיגי הדור המיוחדים, שאליו פנו בכל ענייני הכלל. בין רבני ליטא היה הוא היחיד ומיוחד בכוח ההנהגה הנפלאה, ביושר שכלו ובתקיפות דעתו.

מרדכי גיפטר, ישיבת טלז, אתר "דעת".

הרב בלוך דגל בתנועת המוסר, ובגינו הוכנס לימוד המוסר לישיבת טלז. בלחצו, למרות התנגדותו של חותנו ראש הישיבה, הובא לישיבה בשנת תרנ"ד (1894) הרב יהודה ליב חסמן לשמש כמשגיח, פעולה שעוררה התנגדויות ומאבקים שלא פסקו בישיבה שנים רבות.[1]

בהמשך עזב הרב בלוך את הישיבה לתקופה מסוימת,[2] ושימש ברבנות בוורנה (במחוז טלז) ושאדובה (במחוז פוניבז'). בשנת תר"ע (1910), עם פטירת רבי אליעזר גורדון, נענה להזמנה לשוב לישיבה ולעמוד בראשה וברבנות העיר. בתפקיד זה שימש כ-20 שנה עד פטירתו בתחילת שנת תר"ץ (סוף שנת 1929).

משנתועריכה

היה מיוחד בין גדולי התורה בזה שהיה רב כוחו באגדה. הוא כבש לעצמו דרך מקורית בהבנת יסודי הדת והאמונה והיה מרצה בעניינים אלה שיעורים עמוקים. מעת שנעשה לראש הישיבה לא היה צורך ב"משגיח" שישמש כרב בענייני היראה וטהרת המידות. ההלכה והאגדה היו אצלו לחטיבה אחת...

מרדכי גיפטר, ישיבת טלז, אתר "דעת".

קובץ שיעוריו - "שיעורי דעת" כולל מאמרים בנושאים כמו: היחס בין טבע לנסים, יחסי האדם והאלוהים, תשוקה ועוד.

השקפתו של הרב בלוך הייתה נגד הציונות ופורסם מכתב שלו נגד הספר אורות. אך עם זאת שיגר מכתב לרב צבי יהודה הכהן קוק ובו משבח את התוכנית להקמת ישיבת מרכז הרב בירושלים.

מוסדות חינוך שהקיםעריכה

במהלך תקופת כהונתו כראש ישיבה וכרבה של העיר, דחף בלוך להקים רשת של מוסדות חינוך מטעם רשת "יבנה" בעיר ובכל האזור:

  • "מכינה לישיבה" – נוסדה בשנת 1920, והיו בה ארבע כיתות ברמת קושי עולה. ראש המכינה היה חתנו הרב חיים מרדכי קאטץ. במכינה לימדו גם שני מורים לימודי חול.
  • "בתי חינוך" נפרדים לבנים ולבנות – נוסדו בשנת תר"ף (1920).
  • "כולל לרבנים" – הוקם בשנת 1929 ונועד להכשרת 12 אברכים לרבנות. גם בראשותו עמד הרב קאטץ.
  • "יבנה" – בית מדרש למורים ו"פדגוגיון עברי" בית מדרש למורות. בית המדרש למורים נוסד בשנת תרפ"ו (1926) וכלל 30 תלמידים ובית המדרש למורות נוסד בשנת תר"ץ (1930) וכלל 25 תלמידות. לשני המוסדות הייתה הכרה רשמית מהשלטונות. בראש בית המדרש למורים עמד בתחילה גיסו הרב יצחק אייזיק הירשוביץ ולאחר מכן הרב אברהם מרדכי וסלר ובית המדרש למורות היה כפוף ישירות להנהלת בית המדרש למורים.
  • "גימנסיה עברית לבנות" – נוסדה בשנת תרפ"ז (1927) וכללה בשיאה 150 תלמידות. מנהלת המוסד הראשונה הייתה ד"ר הניה שרשבסקי.

צאצאיועריכה

חיבוריועריכה

כן נמצאים שיעורים ודברי תורה של הרב בלוך בספרים וקבצים תורניים שונים כגון:

  • כצאן יוסף - יצא לאור לזכר הבחור יוסף פינסקי ובו שיעורים מראשי ישיבת טלז על מסכתות נדרים וגיטין (ירושלים תש"ן).
  • חמדת צבי : ... חידושי תורה בדרך הלימוד שנתייסדה בישיבות ליטא מאז ועד זמנינו - כולל דברי תורה שנשמעו מפי הרב בלוך עם מפתחות לפי סדרת מסכתות הש"ס וסדר הא"ב.
  • הגדה של פסח - גדולי טלז, המכון לחקר תורני ברית התורה, ירושלים תשנ"ה
  • תורת ראשי הישיבות : מסכתא סוכה - כולל דברים מהראשונים שהיו גנוזים עד אז וביאורים מראשי ישיבות אירופה לדברי הגמרא והראשונים. יצא לאור בהוצאת "מפעל תורת ראשי הישיבות", ירושלים תש"ע
  • תורת ראשי הישיבות : מסכתא קידושין, "מפעל תורת ראשי הישיבות", ירושלים תשע"א

לקריאה נוספתעריכה

  • יעקב אלטמן, וראשו מגיע השמימה : הרב יוסף יהודה ליב בלוך - תורתו ואישיותו (הקשרים פנימיים), ירושלים תשס"ב[5]
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה ומוסר : בישיבות נוסח ליטא, מתקופת וואלוז’ין ועד ימינו, בני ברק תשל"ו, כרך שני[6]
  • דב כץ, תנועת המוסר : תולדותיה, אישיה ושיטותיה, "ביתן הספר : אברהם ציוני", תל אביב תש"י[7]
  • יצחק אלפרוביץ (עורך), ספר טלז (ליטא) : מצבת זיכרון לקהילה קדושה, "ארגון יוצאי טלז בישראל", תל אביב תשמ"ד[8]

קישורים חיצונייםעריכה

כתביו

סדרת "משעורי רבנו" (בתוכן סדרות משנה של "שעור דעת" ו"שעור הלכה"):

סדרת "שעורי רבותנו על מסכתות הש"ס:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו על כך בערך על ישיבת טלז.
  2. ^ כנראה בעקבות המאבקים הממושכים על לימוד המוסר.
  3. ^ החלק השלישי הוא שיעוריו של בנו, רבי אליהו מאיר בלוך. וכן נמצאים בספר שיעורים של בנו, הרב אברהם יצחק בלוך וחתנו, הרב חיים מרדכי קאטץ.
  4. ^ לפי המופיע ברשומות של הקטלוג המקוון של אוניברסיטת בר-אילן פרטי הדפסת תש"ע זהים למהדורת תשל"ו, אף שברשומה של מהדורת תשמ"ט כתוב שהיא מהדורה מתוקנת.
  5. ^ עבודת מחקר לתואר שני בטורו קולג'.
  6. ^ סדרה בת ארבעה כרכים.
  7. ^ סדרה בת חמישה כרכים.
  8. ^ הספר נמצא בספריית העיר ניו יורק והועלה לאתר הספרייה כחלק ממיזם של העלא לרשת של ספרי הזיכרון לקהילות היהודיות הקיימים בספרייה. ראו כאן.