יוסף יואל ריבלין

מתרגם ישראלי

יוסף יואל ריבלין (ט"ז בתשרי ה'תר"ן, 11 באוקטובר 1889כ' בניסן ה'תשל"א, 15 באפריל 1971) היה מזרחן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית. אביו של ראובן ריבלין, נשיא מדינת ישראל העשירי.

יוסף יואל ריבלין
לידה 11 באוקטובר 1889
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באפריל 1971 (בגיל 81) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מזרחנות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס טשרניחובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, שנות ה-30: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון

ביוגרפיה עריכה

יוסף יואל ריבלין נולד בירושלים ב-11 באוקטובר 1889 לראובן ריבלין, נצר למשפחת ריבלין, ולאיטא רבקה שפירא (אחותו של אברהם שפירא), שנפטרה בלדתה אותו.

למד בתלמוד תורה "עץ חיים", ב"בית הספר למל" ובבית המדרש למורים של חברת עזרה. מאוחר יותר היה אחד היהודים היחידים אשר למדו בבית הספר המוסלמי העצמאי רָוְדַת אל-מעארף (روضة المعارف). הוא היה מן המורים הראשונים בבית המדרש העברי למורים מייסודו של דוד ילין[1] ומראשי התומכים בחינוך עברי במלחמת השפות.

בשנת 1917 נכלא בדמשק לאחר שגויס בעל כורחו לצבא העות'מאני, ולאחר שחרורו נשאר בה ולימד בבית הספר העברי לבנות. ביחד עם קבוצת מחנכים ארץ ישראליים חזר לארץ ישראל בסוף 1918, ובינואר 1919 נשלח שוב לדמשק על ידי דוד ילין וראשי מערכת החינוך כדי לנהל את בית הספר העברי לבנות. יחד עמו נשלח יהודה בורלא לנהל את בית הספר העברי לבנים. מדמשק הרבה לכתוב בעיתון "דואר היום" תחת שם העט "מקומי".

בשנת 1922 לימד בטבריה. למד באוניברסיטת פרנקפורט וקיבל בה תואר דוקטור לערבית ולימודי האסלאם. ב-1927 נתמנה לעוזר מחקר באוניברסיטה העברית, ובהמשך מונה לפרופסור באוניברסיטה זו. ב-1929 נתמנה חבר בוועד הלשון העברית. משקמה האקדמיה ללשון העברית, היורשת של ועד הלשון, ריבלין נעשה אחד מחבריה עד מותו[1].

בשנים 19301941 כיהן כיו"ר הסתדרות המורים.

בשנים 19441948 שימש כיו"ר המכון הארץ ישראלי לפולקלור ואתנולוגיה[2].

תרגם מספרות האסלאם לעברית, כולל תרגום של הקוראן (יצא לאור בשנת 1936) וסיפורי אלף לילה ולילה (32 כרכים יצאו לאור בשנים 19471971). תרגומו לקוראן נצמד לטקסט הערבי ולכן הוא מליצי וקשה לקריאה שוטפת, אולם הוא מצטיין בנאמנות לכתוּב כמעט ללא סטייה. פרסם מחקרים על תולדות היישוב ומזרחנות. בשנת 1932 פרסם את "חיי מחמד", ביוגרפיה עברית של נביא האסלאם מוחמד.

מאז קום המדינה היה פעיל בתנועת החרות ובשנת 1957 נזכר כמועמד אפשרי לנשיאות מטעמה.

עמד בראש הוועד להנצחת ידידו מילדות ד"ר פסח חברוני וערך את ספרו "כתבים מתימטיים".

ביום העצמאות התשכ"ח 1968 נמנה עם משיאי המשואות[3].

משפחתו עריכה

ריבלין היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה הייתה רחל, בתו של יצחק יחזקאל יהודה. היא נפטרה ב-1935 ללא ילדים. אחרי מותה נישא בשנית, לרחל "ריי" ריבלין, חברת מועצת העיר ירושלים, מראשי "בני ברית", אלמנתו של יהושע בנזימן, לה היו שני ילדים, אתי ואבנר. לזוג נולדו שני ילדים נוספים, ראובן (רובי), נשיא מדינת ישראל העשירי, ואליעזר (לייזי)[4][5].

פרסומים עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יוסף יואל ריבלין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה