פתיחת התפריט הראשי

יוסף יעקב ניישלאס

הרב יעקב יוסף ניישאלס (ר' יעקב וועטש, כ"ח באדר תקנ"ה, 1795 - ט"ז בשבט תרכ"ח, 1868) היה רבה של סרדהלי (דונה-סרדהלי) ובהמשך רב באויבן ישן (אובודה). מגדולי תלמידי החתם סופר[1].

ביוגרפיהעריכה

נולד בוועג-וועטש (Vágvecse) הסמוכה לפרשבורג לרב פרץ והינדל. בבחרותו למד בישיבת פרשבורג. נישא ללאה בת העשיר פרץ גולדברגר מאויבן ישן. בגיל 25 התמנה לדיין בסרדהלי, ובשנת תק"צ, שנתיים לאחר פטירת הרב אהרן סודיטץ-ביכלר, מונה לרב העיר. לצד רבנותו לימד גם תלמידים, בהם הרב יצחק אייזיק סגל ביליצר רבה של נאדי-אידא ומחבר הספר "באר יצחק". הוא העניק היתר הוראה לרבנים רבים.

בשנת תקצ"ט פרצה מחלוקת בעיר והוא שב לאויבן-ישן שם כיהן כרב בבית המדרש רויס וכמורה הוראה בעיר. בין תלמידיו היה הרב חנוך ארנטרוי רבה של מינכן. הוא נודע גם כנואם ודרשן.

בשנת תר"י (1850) היה פעיל בביטול התוכנית להקמת הסמינר לרבנים[2]. בשנת תר"כ פסק להיתר בפרשת "תרנגולי קובריץ".

נפטר בשנת תרכ"ח. בין ילדיו, בנו הרב חיים ניישלאס וחתניו הרב יוסף רבה של ווערעשוואר והרב יעקב אייזיק כץ-קאהן. נכדו היה הרב משה ניישלאס, רבה של סרדהלי ובהמשך של שיכון סקווירא.

מרבית דברי תורתו אבדו[3].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בספר שירת משה, סטמר תרס"ח, מספר הרב יהודה גרינוולד שהחתם סופר הפסיק לקרוא לשניים מתלמידיו בכינוי "תלמידי", המהר"ם א"ש והרב ניישלאס.
  2. ^ ראו דרשות הרא"ש, ירושלים תשס"ו, חלק א' עמודים נ-נא.
  3. ^ על עפי עדות נכדו הרב משה ניישלאס. מעט מדברי תורתו צוטטו על ידי תלמידיו או חכמי דורו. תשובה ממנו נדפסה בספר "מהרש"א הארוך", טירנוי תש"ב.