פתיחת התפריט הראשי

יוסף ("פפו") מילוא (פסובסקי) (29 במאי 19162 בפברואר 1997) היה שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי, ממייסדי תיאטרון הקאמרי. חתן פרס ישראל בתחום תיאטרון לשנת 1968.

יוסף מילוא
יוסף מילוא, 1946
יוסף מילוא, 1946
לידה 29 במאי 1916
פראג, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 2 בפברואר 1997 (בגיל 80)
ירושלים, ישראל
בן/בת זוג ימימה מילוא עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי תיאטרון, שחקן
מקום לימודים הגימנסיה העברית "הרצליה" עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 19391996
פרסים והוקרה פרס ישראל לתיאטרון (1968)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אברהם בן-יוסף ויוסף מילוא, ב"רומיאו ויוליה "מאת שייקספיר בתיאטרון הקאמרי בתל אביב, נובמבר 1957

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

מילוא נולד בשם יוסף פָּסוֹבסקי בעיר פראג שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (לאחר מלחמת העולם הראשונה בירת צ'כוסלובקיה), בנם של חיה לבית צקנדורף וגבריאל ריכרד פסובסקי, מהנדס בניין, מבוני תל אביב הקטנה בשנות ה-20 והיו"ר-המייסד של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל עם משפחתו, שהתיישבה בתל אביב. ב-1929 שבה המשפחה לפראג, וכעבור כחמש שנים חזרה לארץ. בשנת 1934 סיים את לימודיו בגימנסיה העברית הרצליה תל אביב. נישא לימימה, בתה של שושנה פרסיץ.

את ראשית צעדיו על הבמה עשה בלהקה דרמטית של ה"מכבי" בחיפה. ב-1939 פגש אביו, שכיהן כיו"ר ארגון עולי צ'כוסלובקיה בארץ, את ד"ר פאול לוי, שהצליח להבריח מצ'כוסלובקיה את תיאטרון המריונטות שלו לפני הפלישה הגרמנית. הלה חיפש אדם שיפעיל את המריונטות, ופסובסקי הציע את בנו יוסף.[1] מילוא שימש קריין-יחיד ועורך אמנותי ב"להקת העץ" של לוי, ובה הכיר מקרוב בעיות של בימוי, היגוי וקריינות. הוא השתתף ב"המטאטא" במשך כשנתיים, ובשנת 1944 ייסד ביחד עם אחרים, בהם אשתו ימימה מילוא, להקת תיאטרון שהפכה לימים להיות התיאטרון הקאמרי.

היה במאי יחיד כמעט של תיאטרון הקאמרי במשך חמש השנים הראשונות להקמתו. משכך, ביים מחצית מחזותיו, עשרים וחמישה במספר.

בשנות ה-50 שימש כבמאי אורח ב"שאושפילהאוס" בציריך, שבו ביים את "מותו של סוכן" של ארתור מילר ואת "ז'אן ד'ארק" של ג'ורג' ברנרד שו.

ב-1961 ייסד את תיאטרון חיפה. באותה תקופה הוצע לו להקים את תיאטרון הטכניון, שהיה אמור להתקיים באולם צ'רצ'יל, אך הוא סירב.

בשנת 1967 ביים את סרטו היחיד, "הוא הלך בשדות", על פי סיפור מאת משה שמיר, בכיכובם של אסי דיין ואיריס יטבת. הסרט היה לאירוע גדול בשעתו, אך המבקרים היו חלוקים באשר לאיכותו. בראשית שנות התשעים בלט מילוא בתפקיד מרגש בסרטו של איתן גרין "עד סוף הלילה", ובו שוב גילם את אביו של אסי דיין, כפי שעשה בסרטו שלו - "הוא הלך בשדות".

בשנת 1968 זכה בפרס ישראל על פועלו בתחום התיאטרון.

מעט לפני מותו, בשנת 1996, השתתף בעונה הרביעית והאחרונה של סדרת הטלוויזיה המצליחה לנוער "עניין של זמן", בתפקיד פנחס, סבו של עידו מרקוביץ'.

בשנת 1981 נפטרה גרושתו ימימה. בערוב ימיו נשא את אביטל מילוא הצעירה ממנו בעשרות שנים. יוסף מילוא נפטר בשנת 1997, בגיל 80. הניח אחריו את בתו היחידה, הציירת אורנה מילוא, ונכדה, ימימה.

הנצחתועריכה

התיאטרון הקאמרי מחלק פרס שנתי לזכרו, המוענק לבמאי המצטיין. החל מינואר 2009 האולם הגדול של תיאטרון הקאמרי נקרא על שמו. זהו אולם התיאטרון השני בישראל שקרוי על שמו של מילוא. קדם לו האולם הגדול של תיאטרון חיפה.

הצגות שביים בתיאטרון הקאמריעריכה

הצגות שביים בתיאטרון הבימהעריכה

הצגות שביים בתיאטרון חיפהעריכה

הצגות שביים בתיאטרון הילדים ונוער של אורנה פורתעריכה

ספרים ומחזות שכתב עיבד וערךעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • בנימין תמוז (עורך), ספר התיאטרון הקאמרי בחג העשור: 1944–1954, תל אביב: דפוס הארץ, תשט"ו.
  • יוסף מילוא, 'התיאטרון - מקומו ומיקומו בחברה הישראלית', מגוון: לשאלות מדינה וחברה 17 (תשל"ז 1977).
  • דורית ירושלמי, 'יוסף מילוא: התשוקה לעונג, תיאטרון 1, 3 (תש"ס), 90–97.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה