יוסף קורקוס

ממפרשי הרמב"ם

רבי יוסף קורקוס (שנות הר', אמצע המאה ה-15ה'ש', 1540) היה מחכמי מצרים וארץ ישראל לאחר גירוש ספרד, מראשוני מפרשי הרמב"ם. מכונה גם "מהר"י קורקוס" (מורנו הרב יוסף) או "ר"י קורקוס".

מהר"י קורקוס
יוסף
לידה 1490
ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1540 (בגיל 50 בערך)
ה'ש'
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי מהר"י קורקוס, ר"י קורקוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1540 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו פירוש למשנה תורה לרמב"ם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו

עריכה

יוסף קורקוס נולד בספרד. לאחר הגרוש נדד למצרים, ולבסוף הגיע לירושלים.

ביאורו למשנה תורה

עריכה

חיבורו העיקרי של רבי יוסף קורקוס הוא ביאורו לספר משנה תורה של הרמב"ם. הוא כתב את פירושו על ארבעה ספרים (מתוך ארבעה עשר ספרים הכלולים בחיבורו של הרמב"ם) – כולם עוסקים בהלכות שאינן נוהגות בחוץ לארץ, ורובם עוסקים בהלכות שאינן נוהגות בזמן הגלות: ספר זרעים (העוסק במצוות התלויות בארץ), ספרי עבודה וקורבנות (העוסקים בהלכות המקדש והקורבנות) וספר טהרה (העוסק בהלכות טומאה וטהרה). לכל הספרים הללו לא היה עדיין פירוש מקיף קודם לכן.

הפירוש המקיף הראשון ל"משנה תורה" – ה"מגיד משנה" – נתחבר על ידי רבי וידאל די טולושא, חכם ספרדי בן המאה ה-14, אך פירושו הקיף רק חלק מהלכות הרמב"ם – הלכות הנוהגות בזמן הזה. רבי יוסף קורקוס בא, ככל הנראה, למלא את החסר, והוא כתב את פירושו על ספרים שרבי וידאל די טולושא לא פירש. פירושו הוא מקיף ויסודי, הוא דן בכל פרט בדברי הרמב"ם ועוסק בחיפוש אחר מקורותיו של הרמב"ם ובבירור שיטתו לאור מקורות אלה. רבי יוסף קורקוס נוהג לפרש את הרמב"ם בדרך הפשט, תוך התמקדות במקורות הקשורים ישירות לעניינים הנדונים.

כמה חכמים בני דורו כתבו חיבורים דומים: הרדב"ז שכתב פירוש לכמה מספרי הרמב"ם (הפלאה, זרעים ועבודה), ורבי יוסף קארו שכתב את הפירוש המקיף ביותר, על כל חלקי ספרו של הרמב"ם – ה"כסף משנה". ספרו של רבי יוסף קארו זכה להתפשט ולהתקבל יותר משאר החיבורים שנכתבו בזמנו, כולל חיבורו של רבי יוסף קורקוס, שכמעט ונשתכח. עם זאת, רבי יוסף קארו מרבה להביא בחיבורו את דברי רבי יוסף קורקוס – הוא מזכיר אותו ביותר ממאתיים מקומות ופעמים רבות מביא מדבריו ללא אזכור – וכך זכו רבים מחידושיו להגיע ללומדי התורה.

פירושו לסדר זרעים נדפס בשלמותו כבר במאה ה-18 (איזמיר תקי"ז), אך שאר פירושיו יצאו לאור בשלמותם רק בדור האחרון. פירושיו לספרי "עבודה" ו"קורבנות" נדפסו ברמב"ם של הוצאת שבתי פרנקל, אולם פירושו לספר טהרה אבד, ולא נותרו ממנו אלא קטעים בודדים, שנדפסו אף הם במהדורה הנ"ל.

תשובותיו וכתבים נוספים

עריכה

תשובות שלו מופיעות בספרי שו"ת של חכמי דורו: שו"ת אבקת רוכל של רבי יוסף קארו[1] ושו"ת הרדב"ז.[2] רבי משה מטראני בספרו שו"ת המבי"ט[3] מתווכח עם פסק שלו. כמה תשובות נוספות שלו, העוסקות בפירושי הלכות ברמב"ם, נדפסו בסוף ספרו של החיד"א – שו"ת חיים שאל, חלק ב'.

כמה כתבי יד של ספרים נוספים שלו מצויים בספריות שונות. חידושיו על מסכתות שבת וכתובות נדפסו בש"ס שבהוצאת "אל המקורות".

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ סימן ק"א וסימן ר'; החיד"א בספרו "שם הגדולים" הוכיח שגם סימן ט"ז בספר הנ"ל נכתב על ידי המהר"י קורקוס.
  2. ^ ח"א סימן ש"מ.
  3. ^ ח"א סי' ר"צ.