יוסף קצבי

צאצאים = אברם ; יוסף

רבי יוסף קצבי
לידה 1620
ה'ש"פ
פטירה 1691 (בגיל 71 בערך)
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום פעילות האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) קושטא, אדרינפולי, ברוסה
רבותיו רבי יוסף מטראני
אב הרב נסים קצבי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שער ספר רב יוסף (שו"ת מהר"י קצבי)

הרב יוסף קצבי (מהר"י או מוהר"י קצבי; 16201691) היה מגדולי רבני קושטא במאה ה-17. מחבר שו"ת מהר"י קצבי.

ביוגרפיהעריכה

נולד בשנת ה'ש"פ (1620) בקירוב לרבי נסים. תלמיד של המהרי"ט[1], עליו הוא כותב: ”הנה דברי מורינו הרב מקובלים אצלנו כאילו מסיני נאמרו” (רב יוסף, סימן ט') ושל רבי משה בנבנשת, אותו הוא מכנה "מרן"[2] ואף הגיה את תשובותיו[3]. כיהן כדיין בקושטא תחת הרב בנבנשת, ולאחר מכן כאב בית דין קושטא, יחד עם הרב יוסף אשכנזי ורבי אליעזר אבן שנג'י.[4] היה מהמתנגדים לנתן העזתי.

בשנת תי"ט היה באדרינפולי, בשנת תכ"ה היה בברושה ובתל"ט היה בקושטא. רבני דורו כותבים עליו בכבוד רב, וביניהם הרב משה בנבנשת, מחבר ספר פני משה שקורא לו "”החכם השלם הדיין המצויין אריא דבי עילאי מארי דשמעתתא”,[5] הרב יעקב אליפנדרי[6], שהיה חברו[7] ועוד. רבני האחרונים מרבים לצטט מתשובותיו ולפלפל בהם.[8]

בין תלמידיו היו רבי אליעזר אבן שנג'י, ואחיו, רבי יעקב אבן שנג'י.

נפטר בשנת ה'תנ"א.

ספריועריכה

  • שאלות ותשובות רב יוסף (ידוע בתור שו"ת מהר"י קצבי) (קושטאנדינא תצ"ו). לספר הסכמה מהרב יעקב אליפנדרי, נכד הרב מוצל מאש. הספר מכיל 27 סימנים - שני סימנים על סדר אורח חיים, חמישה סימנים על סדר יו"ד, שישה על אבן העזר ו-13 על סדר חשן משפט. מאמצע הספר[9] נדפסו חידושים מהרב יעקב אליפנדרי שלא נדפסו בספר מוצל מאש (קושטנדינא תע"ח). בסוף הספר נדפס קונטרס שארית הנמצאה - שבעה דרושים מהמחבר ועליהם פירוש "אור החיים" מהרב חיים אלפנדרי בנושאים יקרא דאורייתא, דבר המשפט, חכמות נשים, אגרא דהספדא, הספד, כבוד הבית ועוון אבות על בנים.[10]

לקריאה נוספתעריכה

  • רב יוסף, הוצאת זיכרון אהרון, ירושלים תשע"ט, תולדות המחבר
  • ש' וואנונו, אנציקלופדיה לחכמי טורקיה, ערך רבי יוסף קצבי

קישורים חיצונייםעריכה

תקופת חייו של הרב הרב יוסף קצבי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 


הערות שולייםעריכה

  1. ^ כך כתב החיד"א, אך המהדיר במהדורה החדשה פקפק בזה וכתב שכוונתו שהיה תלמיד תלמידו, רבי משה בנבנשת
  2. ^ רב יוסף, סימן כ"ב
  3. ^ רב יוסף, הוצאת זיכרון אהרון, ירושלים תשע"ט, ליקוטי תשובות סימן א'
  4. ^ רב יוסף, תשובה י"ב
  5. ^ פני משה, שאלה ס"ח
  6. ^ הקדמתו לספר רב יוסף
  7. ^ רב יוסף, סימן כ"ד
  8. ^ ראה למשל שו"ת חקרי לב, אבן העזר סימן א', רבי עקיבא איגר, הגהות לש"ע יו"ד סימן ש"ה
  9. ^ דף פה עמוד ב
  10. ^ שו"ת רב יוסף, באתר HebrewBooks