פתיחת התפריט הראשי

יוסף שוורץ

תאולוג ישראלי

יוסף (יוסי) שווָרץ (נולד ב-1965) הוא פרופסור חבר לפילוסופיה של המדעים וראש בית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע באוניברסיטת תל אביב. בעבר שימש כמנהל המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן וכיושב ראש המוקד להגנת הפרט.

יוסף שוורץ
Yosef Schwartz 2.jpg
לידה 1965 (בן 54 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייו ופועלו האקדמיעריכה

יוסף שוורץ נולד ב-1965 ברמת גן, בנו של משה שוורץ, פילוסוף וחוקר פילוסופיה, מקים המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן. הוא סיים את חוק לימודיו לתואר הראשון במדעי הדתות, היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, תואר שני באוניברסיטת פריבור שבשווייץ, דוקטורט באוניברסיטה העברית, בהנחייתה של פרופ' אביטל וולמן. נושא מחקרו היה ההשפעה של התרגום הלטיני של ספר "מורה נבוכים" על כתביו המאוחרים של מייסטר אקהרט. את תואר הדוקטור קיבל בשנת 1996.

החל משנת 1994 לימד באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטה הפתוחה ובמכללת עלמא. בין השנים 20011999 ושוב בשנים 2012-2010 היה מרצה אורח במחלקה לימי הביניים באוניברסיטה האירופית המרכזית שבבודפשט, בין 20022000 כיהן כפרופסור באוניברסיטת גתה שבפרנקפורט שבגרמניה והיה מרצה בסמינר ללימודי היהדות באוניברסיטת היידלברג. משנת 2002 מלמד במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן שבאוניברסיטת תל אביב. בין השנים 20092015 עמד בראש המכון. בשנת 2016 מונה לראשות בית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע של אוניברסיטת תל אביב.[1]

בזמן שביתת הסגל האקדמי הזוטר בשנת 2018 שלח פרופ' שוורץ מכתב תמיכה פתוח לחברי הסגל הבכיר באוניברסיטת ת"א[2].

אחיו פרופ' אלי שוורץ הוא רופא ומדען, ממפתחי ומובילי תחום רפואת המטיילים והרפואה הטרופית בישראל ומנהל המרכז לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות במרכז הרפואי שיבא.

פעילותו הציבוריתעריכה

יוסף שוורץ הוא ההוגה והמייסד של המוקד להגנת הפרט, אותו הקים בשנת 1988 בהיותו בן עשרים ושלוש והיה מנהלו הראשון. כיהן כיועץ לענייני שדלנות של ארגון שתי"ל, שם יעץ בנושאי חקיקה ועניינים פרלמנטריים. משמש כחבר ההנהלה של המוקד להגנת הפרט (כיהן כיו"ר מאמצע שנות התשעים ועד לשנת 2009), יושב ראש ההנהלה של המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, חבר בוועדה האקדמית ומרצה במכללת עלמא, יושב ראש הוועדה המדעית של המחקר ופיתוח של כפר קרע, וחבר הנהלת עמותת "מכנף דרום לציון".

מחקרועריכה

מחקרו של שוורץ עוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית בימי הביניים המאוחרים והעת החדשה המוקדמת. הוא חוקר את קו התפר שבין ההיסטוריה לפילוסופיה, דרך קריאה של רעיונות, תוך בחינת הקשרם החברתי, הפוליטי והפילוסופי.

הוא חוקר וכותב על הקמת האוניברסיטאות באירופה, מפעלי תרגום בימי הביניים, תוך כדי בחינת הסוגיה כיצד מתרגמים ספרות מדעית ופילוסופית משפה אחת לשפה אחרת, מה תוצאות הדבר ואילו השפעות יש לכך.

תחום מרכזי של עיסוקו הוא הבראיזם נוצרי. הבראיזם הוא העיסוק של מלומדים נוצרים בחומרים יהודים, כגון כתבי הרמב"ם ושלמה אבן גבירול וטקסטים קבליים.

שוורץ תרגם מלטינית לעברית את ספרו של חואן קאראמואל אי לובקוביץ ואותו ערך, על האתאיזם של הרבנים. בספר זה מנתח קאראמואל חומרים קבליים מתוך ביקורת מאוד חריפה, בטענו שהמקובלים היו אתאיסטים, וזאת הוא מסיק מתוך היכרות מעמיקה עם כתבים קבליים.

בספרו של שוורץ "נשף מסכות בעיר האלוהים: פלורליזם וסבלנות בימי הביניים", מוצגת הטענה הלא קונבנציונלית לפיה ימי הביניים היו תקופה הרבה יותר פלורליסטית מאשר המודרנה.

ספרים שכתבעריכה

  • מהמנזר אל האוניברסיטה: בין תאולוגיה לפילוסופיה בימי הביניים, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור (אוניברסיטה משודרת), תשנ"ט 1999.
  • לך דומיה: מייסטר אקהרט קורא במורה נבוכים, תל אביב: עם עובד, תשס"ב.
  • נשף מסכות בעיר האלוהים: פלורליזם וסובלנות בימי הביניים, עריכה: אריאלה שטרום, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור (אוניברסיטה משודרת), תשס"ו 2006.

ספרים שערך והגיהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מפרי עטו:

הערות שולייםעריכה