יוסף שטיינהארט
הרב יוסף שטיינהארט (לפני שנת ה'ת"ס, 1700[1] – כ"ב באב ה'תקל"ו, 1776) היה רב ואב"ד באלזס ובעיר פיורדא, פוסק משמעותי ורב השפעה, ונחשב מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים.
 | |
| שער לשו"ת זכרון יוסף, פיורדא תקל"ג | |
| לידה | לפני 1700 |
|---|---|
| פטירה |
1776 כ"ב באב ה'תקל"ו פיורדא |
| מקום פעילות | אלזס, פיורדא |
| תקופת הפעילות |
?–1776  |
| רבותיו | רבי יששכר ברמן פרנקל, רבי יעקב פופרש |
| חיבוריו | שו"ת זכרון יוסף |
| בת זוג | קריינדל שטיינהארט |
ביוגרפיה עריכה
יוסף שטיינהארט נולד לרבי מנחם מענדל בעיירה שטיינהארט שבפרנקוניה, בוואריה. בצעירותו למד בישיבת פיורדא מפי רבי יששכר ברמן פרנקל. בגיל מבוגר יותר נסע לפרנקפורט ולמד שם מפי הרב יעקב פופרש כ"ץ בעל "שב יעקב", שהיה לרבו המובהק.
היה בין חכמי התלמוד המובילים של זמנו, והתכתב עם כל גדולי הרבנים בזמנו, השאלות הופנו אליו מהונגריה, איטליה (ורונה), הולנד (אמסטרדם) ושווייץ. בדומה לכמה רבנים מובילים אחרים בני תקופתו, גם הרב שטיינהארט התנגד (בהקדמתו לספרו זיכרון יוסף) להופעתה של תנועת החסידות.
רבנותו הראשונה הייתה בעיר ריקסהיים. הוא כיהן גם ברבנות שוואבך, ורפלדסווילר[2].
משנת תק"ט היה רב למדינת אלזס העליונה (כיום או-רן), ומקום מושבו היה בריקסהיים (אנ') משנת תקט"ו היה רב למדינת אלזאס התחתונה בעיר נידרהיים (אנ'). ומשנת תקכ"ג רב בפירט. לאחר פטירת רבי יהונתן אייבשיץ, היה מן המועמדים הבולטים להחליפו בכהונת רבנות קהילות אה"ו, אך מועמדותו סוכלה בעקבות התנגדות רבי יעקב עמדין, בשל תמיכתו ברב אייבשיץ בפולמוס ביניהם. נפטר בכ"ב באב ה'תקל"ו, ונקבר בבית הקברות הישן בפירט.
| תקופת חייו של הרב יוסף שטיינהארט על ציר הזמן |
|---|
 |
משפחתו עריכה
היה נשוי שלוש פעמים: אשתו הראשונה הייתה חיה כהן שפירא, בתו של עקיבא כהן שפירא, השנייה קריינדל, והשלישית רוזל.
הרב שטיינהארט מזכיר פעמים אחדות במהלך חיבורו את רעייתו הלמדנית קריינדל שגם הפצירה בו להדפיס את תורתו. קריינדל באה ממשפחת רבנים נודעת. אביה היה ר' ליב מוכיח ברלין מפרשבורג (נפטר בשנת תק"ג, 1743), ואחיה הוא הרב ישעיה פיק ברלין.
הרב שטיינהארט כתב בהקדמה לספרו כי נענש במידה רבה במותם של ילדיו ונכדיו, ועד כמה שידוע נשארו לו:
- בנו רבי משה (נפטר 1799) היה סופר ופרשן, חיבר פירוש על שער היחוד של תורת חובת הלבבות.
- בתו לאה, מאשתו הראשונה חיה. הייתה אשתו של הרב יצחק אהרון מפלסבורג.
- אחיינו היה מנחם מנדל שטיינהארט, שנולד לשמעון מהיינספורט וליטלה שהייתה אחותו.
מתלמידיו עריכה
- רבי מרדכי בנט
- רבי משה טוביה זונדהיימר רבה של הנאו.[3]
- רבי וולף היידנהיים
חיבוריו עריכה
לסריקה מקוונת ראו סעיף ספריו להלן
- שו"ת זיכרון יוסף - ספר שאלות ותשובות פרי עטו
חיבוריו "משביר בר" ו"כח שור", התפרסמו אחר פטירתו על ידי נכדו הרב עקיבא שטיינהרט רבה של קובנא שבהונגריה.
- משביר בר - על התורה
- כח שור - על מסכת בבא בתרא
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד הלחמי, רבי יוסף שטיינהרד מפיורדה (בעל שו"ת „זכרון יוסף”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קנ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
יוסף שטינהרט (1720?-1776), דף שער בספרייה הלאומית
ספריו עריכה
- זכרון יוסף, מהדורת פיורדא (פירט) ה'תקל"ג (1773) באתר כתבים עבריים (HebrewBooks)
- כח שור, מהדורת פראג ה'תקפ"ז (1827) (באתר כתבים עבריים - HebrewBooks)
- משביר בר, מהדורת פראג ה'תקפ"ח (1828) יצא לאור לאחר מותו בהוצאת בנו. (באתר כתבים עבריים - HebrewBooks)
הערות שוליים עריכה
- ^ בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, מכון מורשת אשכנז, בני ברק תש"ע, כרך ב עמ' 131 הערה 18.
- ^ חידושי יעב"ץ, מכון ירושלים, תשס"ט, פתח דבר, הערה 1.
- ^ כמובא כמו שמבואר בשו"ת אור פני משה, סוף סימן ה וסימן ז: דעת אדוני מורי ורבי, הגאון מה"ר יוסף שטיינהארט.