יוסף שלחין
יוסף שַׁלְחִין (27 במאי 1924 – 31 ביולי 2016) היה במאי קולנוע, תסריטאי, מפיק ואמן ישראלי. בשנות ה-60, ה-70 וה-80 של המאה העשרים יצר כ-14 סרטים עלילתיים לילדים ובני נוער, בהם נודע בעיקר סרטו "הילד מעבר לרחוב", אשר זכה להצלחה בישראל ומחוצה לה. בשנות חייו האחרונות עסק שלחין בפיסול תבליטי בדים של אירועים שונים מהמאבק להקמת המדינה וההתיישבות בארץ ישראל, אשר לא צולמו או תועדו מעולם.
 | |
| לידה |
27 במאי 1924 בלגיה |
|---|---|
| פטירה | 31 ביולי 2016 (בגיל 92) |
| מדינה |
ישראל  |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
חייו עריכה
שלחין נולד בבלגיה בשנת 1924. בגיל חמש עלה לארץ ישראל עם משפחתו, שהשתקעה במושבה באר יעקב. עקב משבר בענף הפרדסנות והקשיים הכלכליים אליהם נקלעה המשפחה, נשלח שלחין להתגורר אצל דודו בתל אביב. בשנות ילדותו ונעוריו עבד בעבודות שונות לפרנסת המשפחה, עד הצטרפותו להכשרת הנוער העובד בקיבוץ תל יוסף.
בשנת 1941 הצטרף לארגון ההגנה תחת חסותו של המפקד אסף שמחוני. במלחמת העולם השנייה שירת בצי הבריטי. עם תחילת מלחמת העצמאות, גויס לפלמ"ח, שירת בגדוד הרביעי והיה בין מלווי השיירות לירושלים הנצורה.
שנתיים לאחר קום המדינה השתחרר שלחין מצה"ל, נישא והתיישב בראשון לציון. זמן קצר לאחר מכן נסע עם משפחתו ללמוד קולנוע בארצות הברית. עם חזרתו לארץ בשנת 1958, החל להפיק סרטים חינוכיים ועלילתיים לילדים ונוער, שעסקו בנושאים מחיי היומיום של אותן שנים בארץ, בהם שילב גם את זכרונות ילדותו שלו. סרטים אלו נכתבו, בוימו והופקו על ידי שלחין עצמו באמצעים דלים, אך זכו לפופולריות רבה בהקרנות שנערכו בבתי ספר ומועדוני תרבות ברחבי הארץ.
שלחין התגורר בראשון לציון, וגידל בה את שלושת ילדיו. בשנת 2007 יצא ספרו: "מדור לדור - בעיני הלוחם הפלמ"חניק יוסקה" אשר מספר את סיפורה של המדינה דרך יצירותיו.
סרטיו עריכה
סרטיו הידועים הם "מעשה בילד עזוב" (1961) שעסק בהתמודדות עם בעיות עוני בשנות החמישים; "תמר שובי הביתה" (1964) על מחלת שיתוק ילדים והתמודדות הנפגעים ממנה; "בבית זה גדלנו" ו"הבן האובד" (1968) שתיארו את חיי ילדים בראשית היישוב; "לא נזוז מכאן" על חיי ילדים תחת הפגזות ואימת המחבלים בגבול הצפון בשנות השבעים; "אבא הלך למילואים", קומדיה לחיזוק מורל הילדים לאחר מלחמת ששת הימים, ועוד. סרטו הידוע ביותר הוא "הילד מעבר לרחוב" (1965) אשר במרכזו עמד דוד (אותו שיחק בנו, שאול שלחין), ילד בן 12, בן לאב אלכוהוליסט, אשר מסתבך בפריצה ובורח מביתו. הסרט הוקרן בבתי קולנוע בכל רחבי הארץ וזכה להצלחה גם בפסטיבלים ברחבי העולם.
יצירותיו עריכה
בתחילת שנות ה-80 החל שלחין, במקביל להקרנות סרטיו, לעסוק ביצירת תבליטי בדים בטכניקה שפיתח בעצמו, תוך כדי ניסוי וטעיה. הנושאים ביצירותיו הם אירועים וסיפורי גבורה מראשית תקופת היישוב, אשר לא תועדו מעולם ביצירה ויזואלית ולכן יש חשש שעם השנים יהפכו לזיכרון היסטורי עמום. מה שהחל תחילה כתחביב, הפך לאורך השנים למפעל חייו של שלחין, שיצר יותר מ-40 קולאז'ים צבעוניים גדולי ממדים. היצירות עוסקות במאבקים ומלחמות ישראל, בהם המאבק על תל חי, ירושלים במלחמת העצמאות ותקופת ההעפלה, אישים שונים (אלכסנדר זייד, רחל המשוררת, שרה אהרנסון), רצח יצחק רבין ותיעודן של ערים שונות בארץ בראשית ימיהן: ראשון לציון בימי המייסדים, תל אביב של שנות ה-30, חיפה עיר הנמל הראשונה ועוד.
קישורים חיצוניים עריכה
- יוסף שלחין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
יוסף שלחין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- יוסף שלחין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- יוסף שלחין, באתר הפלמ"ח
יהודה סתיו, יוסף שלחין הלך לעולמו, באתר "ידיעות אחרונות", 31 ביולי 2016
