יוסף שריג

משורר ומלחין ישראלי נפל במלחמת יום הכיפורים

יוסף שריג (24 במרץ 1944 - 10 באוקטובר 1973) היה משורר ומלחין ישראלי.

יוסף שריג
Sarig.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 24 במרץ 1944
בית השיטה, המנדט הבריטי
נהרג 10 באוקטובר 1973 (בגיל 29)
חושניה, הגולן, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה רב-סרן  רב-סרן
תפקידים בשירות
מפקד פלוגת טנקים
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור המופת  עיטור המופת
תפקידים אזרחיים
משורר, מלחין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שיר של יוסף שריג על קיר בית בליידן שבהולנד

ביוגרפיהעריכה

שריג נולד בקיבוץ בית השיטה, בן לנחום שריג, מפקדה הראשון של חטיבת הנגב, ולסופרת הילדים תקוה, בתם של יוסף ולאה זליגר. אחיו הוא רן שריג, לשעבר סגן מפקד אוגדה 90.

לאחר סיום לימודיו, התגייס לצה"ל וסיים קורס קציני שריון. עם שחרורו מהצבא ב-1966, החל ללמוד מוזיקה בסמינר אורנים. לאחר מכן השתלב במשקו, כשלצד עבודה חקלאית שימש גם כמורה למוזיקה באזור עמק בית שאן.

במלחמת יום הכיפורים לחם כמפקד פלוגת טנקים בגדוד 39 בחטיבה 188 בקרבות רמת הגולן ושם נהרג. לאחר מותו עוטר בעיטור המופת[1], והועלה לדרגת רב-סרן.

שריג היה נשוי לנורית מורן-שריג, והותיר שני בנים. בנו אסף, חבר להקת "איפה הילד", שהיה כבן חמש במות אביו, הלחין לזכרו את השיר "כנפיים, אינך שומע"[2] שכתב אביו, וביצע את השיר "מותי בא לי לפתע"[3], שכתב אביו כחצי שנה לפני מותו.

יצירתועריכה

שריג כתב שירה ושירים, פזמונים, מאמרים ומסות והלחין שירים רבים[4]. שיריו נאספו והוצאו לאור תחת השם "עשרים שירים". כנגן אורגן ליווה ועבד עם הגבעטרון, ניגן בתזמורת הקיבוצית כשליוותה את ההצגה "מסיבה של עננים" שהעלו חברי קיבוץ עין גדי, והשתתף באירועי "ניחוחי חציר". המופעים נפתחו בדר"כ בחול המועד פסח במסגרת פסטיבל עין-גב, המשיכו לאורך הקיץ בהופעות בכל רחבי הארץ, ונתנו ביטוי ליוצרים ומבצעים בתנועה הקיבוצית. בשנת 1972, לבקשתו של ראש עיריית ירושלים טדי קולק, הועלה המופע לראשונה ב-11 במאי בתיאטרון ירושלים, במסגרת חגיגות יום ירושלים, וכמחווה לעיר וליום חגה. וכך, כשנה וחצי טרם מותו, חיבר שריג את שירו הידוע ביותר "אור וירושלים",[5] בביצועה של להקת הגבעטרון :

ראיתי עיר עוטפת אור

והיא עולה בשלל צבעי הקשת

והיא נוגנת בי כנבל העשור

ראיתי עיר עוטפת אור

לדברי נעמי שמר, סיפור הולדתו של השיר, סופר לה מפי אמו של המשורר, תקווה. לדבריה, ביום חורף בשנת 1965 נסעה משפחת שריג מעמק יזרעאל לירושלים, כדי להביא למנוחות את סבתו של יוסף שריג (אם אביו), יוכבד וייספיש, אשר הלכה לעולמה. היה זה יום חורף גשום, אך עם הגיעם לאזור שער הגיא הופיעה לפתע השמש ונראתה קשת בענן[6]. ב-1972 התבקש שריג להלחין שיר ללהקת הגבעטרון במלאת חמש שנים לאיחוד ירושלים, וכך נולד השיר, אשר הפך לאחד מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.

לחן מוכר אחר הוא לחנו של שריג לשיר "האסופי" (למילים של נתן אלתרמן).

עיטור צבאי והנצחהעריכה

  • בעל עיטור המופת אייר תשל"ה מאי 1975, על לחימתו במלחמת יום הכיפורים, כשבכל פעולותיו גילה אומץ-לב, קור-רוח, כושר-מנהיגות ודבקות במשימה למופת.
  • סמוך למקום נפילתו על שביל הגולן, מדרום לרכס בשנית, הוקמה אנדרטה לזכרו.

הוקרת יצירתו והנצחהעריכה

  • שירו "מאזנים" נבחר על ידי אנשי העיר ליידן שבהולנד לייצג את ישראל בפרויקט השירים הבינלאומיים, שהם אספו וכתבו אותם על קירות הבתים בשנת 2000, זאת מעדות אלמנתו, נורית מורן-שריג[7]
  • ב-2014 הנפיק השירות הבולאי את בול יום הזיכרון בהשראת השיר "שיבה" שכתב שריג[8]. על הבול נכתב ציטוט מן השיר:

לֹא צְמֵאֵי מִלְחָמָה

אֶל הַקְּרָב הָלַכְנוּ

אָהַבְנוּ תָּמִיד אֶת הַבַּיִת,

הַשֶּׁמֶשׁ, שָׂדֶה הַנִּפְתָּח בַּנְּשָׁמָה

  • תקליט לזכרו שערכו והפיקו יגאל בוטון ואברהם זיגמן, ב-1976, במסגרת תוכנית הרדיו "ירוק ירוק" (תוכנית האם של "ניחוחי חציר"). בתקליט ששמו "אחי חזר מן השדה" (בהוצאת הד ארצי), 15 לחנים של שריג.[5]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רס"ן יוסף שריג ז"ל, www.gvura.org
  2. ^ [כְּנָפַיִם, אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ? / יוסף שריג - פרויקט בן־יהודה], benyehuda.org
  3. ^ [מותי בא לי פתע / יוסף שריג - פרויקט בן־יהודה], benyehuda.org
  4. ^ יוסף שריג - תוכן עניינים - פרויקט בן־יהודה, benyehuda.org
  5. ^ 1 2 בעלייה משער הגיא נוצרה קשת בענן: הסיפור מאחורי השיר "אור וירושלים", ynet, ‏2021-05-10
  6. ^ דבריה של שמר בתוכנית הטלוויזיה "לכל שירייך", אשר שודרה במאי 1992 בערוץ 1
  7. ^ מאזנים / יוסף שריג - פרויקט בן־יהודה, benyehuda.org
  8. ^ מידע על בול יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשע"ד, באתר התאחדות בולאי ישראל.