יופיטר (מיתולוגיה)

ראש האלים ופטרונה של המדינה הרומאית

במיתולוגיה הרומית, יופיטרלטינית: Iuppiter), המכונה גם יוביס, היה ראש האלים ופטרונה של המדינה הרומאית, האל החשוב והמכובד ביותר בפנתאון האלים הרומי. הוא היה ממונה על החוק והצדק, על שמירת הסדר הציבורי וכן על השמיים, האור והרעם. מקבילו היווני הוא האל זאוס.

יופיטר
Iuppiter
"תטיס ויופיטר"; ציור מאת ז'אן דומיניק אנגר, 1811; הציור מתאר את הנימפה תטיס, אמו של אכילס, מתחננת אצל יופיטר על חיי בנה. שימו לב לעיט הניצב לצדו של יופיטר.
"תטיס ויופיטר"; ציור מאת ז'אן דומיניק אנגר, 1811; הציור מתאר את הנימפה תטיס, אמו של אכילס, מתחננת אצל יופיטר על חיי בנה. שימו לב לעיט הניצב לצדו של יופיטר.
כינוי Optimus Maximus עריכת הנתון בוויקינתונים
תרבות דת רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
אלים מקבילים תור, Adceneicus, Assaecus, זאוס, Nennicus, Tamitenus, Maleciabrudes, Jupiter, Cimistenus, פרון, Uxlemitanus עריכת הנתון בוויקינתונים
אב סטורן עריכת הנתון בוויקינתונים
אם אופס עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים יונו, נפטון, פלוטו, וסטה, קרס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יונו עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים וולקן, אפולו, מינרווה, Iarbas, מרקוריוס, פרוסרפינה, בלונה, יוונטאס, דיאנה, מרס, הרקולס, בכחוס, גרמנטיס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יופיטר היה בנם של סטורן ואופס, ואחיהם של יונו, נפטון, פלוטו, וסטה וקרס. הוא נישא לאחותו יונו, מלכת האלים, ויחד עמה הביא לעולם את אל המלחמה מארס, אלת הנעורים יובנטאס ואת אל האש והנפחים וולקן. יופיטר תואר כגבר בוגר, רב עוצמה ומעורר כבוד. בין סמליו המוכרים הברק והעיט, שמפעם לפעם שימש גם כשליחו המעביר מידע והוראות לבני האדם.

ערך זה מתמקד בעיקר בתפקידיו של יופיטר ברומא העתיקה ובפולחן הרומאי שנערך לכבודו. למידע על תאוריו ומעלליו המיתולוגיים, אשר הושפעו במידה רבה מהמיתולוגיה היוונית, ראו את הערך זאוס.

פולחן

עריכה

הרומאים סגדו ליופיטר בעיקר כיופיטר אופטימוס מקסימוס (יופיטר הטוב והגדול ביותר), ותחת תואר זה הוא שימש כמגנה של רומא. מקדש מפואר לכבודו הוקם על הגבעה הקפיטולינית (מקדש יופיטר הקפיטוליני), ושם התבצע פולחנו המרכזי, יחד עם הפולחן ליונו ולמינרווה. מקדש זה לא שימש רק כמרכז החיים הדתיים ברומא, אלא גם כמרכז החיים הפוליטיים: חוזים ובריתות נכרתו בו, מלחמות הוכרזו בו וקורבנות הוקרבו בו על ידי מנהיגי הצבא הרומאי שחזרו מנצחים משדה הקרב, כחלק מטקס הטריומף.

מתוקף תפקידיו השונים זכה יופיטר לכינויים נוספים: כ"יופיטר לאטריוס" הוא הגן על הערים בחבל לאטיום, וכ"יופיטר ויקטור" הוא הוליך את הצבאות הרומאיים לניצחון במלחמות ובקרבות. "יופיטר פולגראטור" ציין את תפקידו כמשלח הברקים ו"יופיטר טונאנס" – כמשלח הרעמים. כ"יופיטר פלוביוס" הוא המטיר גשמים על האדמה, כ"יופיטר טרמינוס" הוא הגן על גבולות, כ"יופיטר סטאטור" (המרסן) עצר צבא נסוג והעניק לחיילים אומץ להילחם במצבים קשים. וכ"יופיטר לוקטיוס" הוא היה ממונה על האור.

כוכב הלכת צדק נקרא בלטינית, ובעקבותיה בשפות מודרניות רבות, על שם יופיטר.

אזכורים תרבותיים

עריכה
  • בדומה לשמות אלים אחרים מן המיתולוגיה הרומית, יופיטר מונצח בשם כוכב הלכת החמישי במרחקו מן השמש, הוא כוכב הלכת יופיטר, הקרוי בעברית צדק. צדק הוא כוכב הלכת השני בבהירותו בשמי הלילה (אחרי נוגה), לכן קל להבין מדוע בחרו הרומאים להעניק לו את שמם של אלם הבכיר והחזק ביותר.
  • הרומאים קראו ליום חמישי בשבוע בשמו של יופיטר הנקרא, כאמור, גם יוביס. עדות לכך מצויה עדיין במספר שפות רומאניות, כגון צרפתית (jeudi) ואיטלקית (giovedì). באנגלית קרוי יום חמישי "Thursday" על שמו של האל הנורדי תור, שנתפש כמקביל ליופיטר.
  • בשפה האנגלית יופיטר ידוע גם בשם "Jove", וכינוי זה השפיע על מספר ביטויים ומילים בשפה: "By Jove" הוא ביטוי אנכרוניסטי המציין הפתעה או שבועה חזקה, זכר להיותו של יופיטר אל הצדק והמשפט; "Jovial" הוא שם תואר שמשמש לתיאור אנשים שמחים, עליזים ואופטימיסטים.
  • יופיטר הוא אחד מכוכבי הלכת המופיעים ביצירה כוכבי הלכת של גוסטב הולסט והוא נקרא מבשר השמחה.
  • מחבר הספר "ספר היוחסין"[1], מזכיר את "מלכות ג'ופיטר", ומובן שבתחילה היה מלך[2] ששמו יופיטר, ועשוהו אלוה. שם הסביר את הקשר בין יופיטר לצדק: "גופיטר השני שנת ג' תמ"ח ונצח למלך אחד שהיה אוכל בשר אדם ועל שעשה זה הטוב שהרג מלך רשע נקרא גופיטר על שם צדק".

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מאמר שישי
  2. ^ כך נהגו בעמים הקדומים. כגון האל "מרדוך" הבבלי, שנקרא על שם "אויל מרודך", שמוזכר בספר ירמיה.