יוקיו מישימה

סופר יפני
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: עיצוב, ויקיזציה וסגנון.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יוקיו מישימהיפנית: 三島 由紀夫;‏ 14 בינואר 192525 בנובמבר 1970) הוא שם העט של היראוקה קימיטקה, גדול סופרי יפן במאה ה-20, ומי שהיה מועמד שלוש פעמים לפרס נובל לספרות.

יוקיו מישימה
三島由紀夫
מישימה, 1956
מישימה, 1956
לידה 14 בינואר 1925
טוקיו
התאבד 25 בנובמבר 1970 (בגיל 45)
טוקיו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה היראוקה קימיטקה
שם עט Yukio Mishima, 榊山保 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתרגם, דוגמן, מבקר, ליריקן, שחקן קולנוע, מחבר, סופר, פרוזאיסט, מחזאי, משורר, שחקן, מסאי, מחבר רומנים, תסריטאי, במאי קולנוע, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יוקו היראוקה (1 ביוני 195825 בנובמבר 1970) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים נוריקו היראוקה, איצ'ירו היראוקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יפנים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר לממשל ולמשפטים של אוניברסיטת טוקיו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יפנית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי לאומיות יפנית, Second Generation of Postwar Writers, התנועה האסתטית, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות מקדש הזהב, Kyōko no Ie, Patriotism, Five Modern Noh Plays, המלח שחטא לים, The Sea of Fertility, The Sound of Waves, וידויה של מסכה, מאדאם דה-סאד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1944 – 25 בנובמבר 1970 (כ־26 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ מורסקי שיקיבו, Ihara Saikaku, Mimei Ogawa, יוהאן אוגוסט סטרינדברג, צ'יקמטסו מונזאימון, Izumi Shikibu, Fujiwara no Teika, רמון ראדיגה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס שינצ'ושה לספרות (1954)
  • Kishida Theatre Award (1955)
  • פרס יומיורי (1956, 1961)
  • Golden Arrow Award
  • בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Yukio Mishima signature.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פועלו הספרותי כולל כתיבה של למעלה מארבעים נובלות, קובצי שירה, מאמרים, מחזות ועוד. כתיבתו עוסקת בשאלות של גבריות ונשיות, אסתטיקה יפנית, מיליטריזם ועוד.

החל משנת 1988 הוענק פרס ספרותי על שמו.

עבודה ספרותיתעריכה

מישימה כתב למעלה מ-40 נובלות, 18 מחזות, 20 קובצי סיפורים קצרים, 20 קובצי מאמרים ולברית אחת.

דעותיו הפוליטיותעריכה

מישימה החזיק בדעות לאומניות ריאקציונריות, וטען כי לאחר מלחמת העולם השנייה "יפן מתה" מבחינה תרבותית וכדי לחזור למקומה הראוי עליה לשוב לערכי הבושידו (הלוחם) של הסמוראי. מן החרצית והחרב שסימלו את יפן, קבל מישימה, נעלמה החרב ונותרה רק החרצית. הוא אף טען כי לאחר מלחמת העולם השנייה קיסר יפן הירוהיטו היה צריך להתפטר. דעות אלו קוממו עליו אנשי שמאל וימין כאחד והפכו אותו לדמות שנויה במחלוקת. לצורך מימון פעולותיו הפוליטיות השתתף גם בסרטי קולנוע ובין השאר כיכב בסרט "פחד מוות" של הבמאי יאסוזו מאסומורה. בשנת 1967 הקים צבא פרטי קטן בראשותו שהתאמן לצד צבא יפן ונתפס על ידו ככוח המזוין היחיד במדינה שראוי להגן על הקיסר. בשנת 1970 שם קץ לחייו באמצעות ספוקו, אקט שביצע לאחר ניסיון השתלטות כושל על צבא יפן.

שנות ילדותועריכה

מישימה נולד בטוקיו ואת מרבית שנות ילדותו בילה במחיצת סבתו האגרסיבית שתיעבה נערים והתעקשה לגדלו כילדה. מישימה הצעיר לא הורשה לשחק בשמש או להשתתף בכל סוג של פעילות ספורטיבית, ונאלץ לשחק עם בנות דודותיו ובובותיהן. כאשר שב לבית אביו בגיל 12, זכה ליחס מחמיר לא פחות - אביו שהיה איש צבא, הטיל עליו משמעת קשה וניסה למנוע ממנו לכתוב. הדבר לא צלח ומישימה החל לכתוב כבר בשנים אלו כשהוא מושפע מן הסופרים היפניים ומאוסקר ויילד הבריטי. מאוחר יותר, כשהגיע תורו להתגייס לצבא הקיסר, סירב לעשות זאת עקב דעותיו הפציפיסטיות.

חיים אישייםעריכה

כדי לפצות על שנות ילדותו בהן הזניח את גופו, הקדיש מישימה את חייו הבוגרים לאימון הגוף. העבודה הקשה באימון משקולות (שלושה אימונים בשבוע במשך 15 שנים) השתלמה וגופו של מישימה הפך שרירי עד מאוד. כמו כן הוא גם עסק בקנדו - אמנות לחימה יפנית בחרבות.

על אף שהיה נשוי ואב לשני ילדים, מישימה היה הומוסקסואל מוצהר. על כך כתב בספרו "וידויה של מסכה" בו יצא מהארון באופן פומבי. יש שמעריכים כי מאהבו הוא זה שכרת את ראשו ב-25 בנובמבר 1970 בסופו של ריטואל הספוקו.

פרס מישימהעריכה

החל משנת 1988 הוענק פרס ספרותי על שמו. הפרס מוענק לסופר פורץ דרך ביצירותיו. בין הזוכות בפרס נכללת שונו יוריקו שזכתה בשנת 1994.

בין ספריועריכה

  • וידויה של מסכה (1948),[1] תרגמה מיפנית: עינת קופר, הוצאת אפרסמון, 2020.
  • הצמא לאהבה (1950)
  • צבעים אסורים (1953)
  • מקדש הזהב (1956), תרגמה מיפנית: עינת קופר, ספרית פועלים, 2007.
  • לאחר המשתה (1960), תרגמה מאנגלית: אביבה גור, ספרית פועלים, 1983.
  • המלח שחטא לים (1963), תרגמה מאנגלית: שושנה צינגל, הוצאת כנרת, 1986.
  • חברי היטלר וסיפורים אחרים (1968)

בין מחזותיועריכה

סרטים שנעשו על דמותועריכה

  • מישימה
  • מישימה: העימות האחרון

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יוקיו מישימה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ * יוקיו מישימה, פרק מהספר וידויה של מסכה, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2020