יורם גרוס

יורם גרוס (18 באוקטובר 1926 - 21 בספטמבר 2015) היה במאי ומפיק פולני-אוסטרלי-יהודי. נחשב לאחד מחלוצי ההנפשה בישראל.

יורם גרוס
Natan GROSS + Yoram.jpg
יורם גרוס (ימין) עם אחיו נתן גרוס (שמאל)
לידה 18 באוקטובר 1926
קרקוב, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בספטמבר 2015 (בגיל 88)
סידני, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1947–2015 (כ־68 שנים)
עיסוק במאי ומפיק
מקום לימודים האוניברסיטה היגלונית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות בעל החלומות
צאצאים גאי גרוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עיטור ההצטיינות של הרפובליקה של פולין בדרגת מפקד
  • חבר מסדר אוסטרליה (26 בינואר 1995) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.yoramgrossfilms.com.au/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יורם גרוס ב-1957

קורות חייםעריכה

נולד בשם יז'י גרוס ב-18 באוקטובר 1926 לשרה וליעקב בקרקוב שבפולין, למשפחה יהודית בת שלושה ילדים. גרוס הוא דודו של איש הקולנוע יעקב גרוס. בתקופת השואה, אביו נעלם כשהיה בן 12, וככל הנראה נרצח בידי אוקראינים. לאחר שהצטוו להתפנות לגטו קראקוב, החליטה המשפחה להמלט מן העיר והגיעו בעזרת מסמכים מזויפים ברכבת לוורשה. גרוס אף עבד בבית יתומים. אמו נשלחה לאושוויץ ולמחנה רוונסבריק ושרדה את השואה. היא שבה לקראקוב לאחר המלחמה והתאחדה עם ילדיה. סיפור משפחתו הופיע בסרט רשימת שינדלר של סטיבן ספילברג. גרוס למד מוזיקולוגיה באוניברסיטת קראקוב והחל לעבוד בתעשיית הסרטים הפולנית ב-1947. נמנה עם תלמידיו הראשונים של יז'י טפליץ, לימים, מייסד מכון הסרטים הפולני.

ב-1950 עלה גרוס לישראל יחד עם אחיו נתן ועבד תחילה כצלם חדשות ב"יומני כרמל". לאחר גיוסו לצה"ל שירת כצלם ביחידת ההסרטה של צה"ל. בהמשך קנה מצלמה ישנה ובעליית גג בגבעתיים בנה מתקן אנימציה בעצמו. הקים עם אשתו חברת הפקה והפיק פרסומות מונפשות. יצר מספר סרטי הנפשה קצרים, ביניהם "הבה נגילה" (חתונה יהודית עם בובות עשויות נייר כסף של משה אדרי), "לעולם לא נדעך" (עם נרות שעווה) ו"קשקשת". את המוזיקה לסרטים ביצע בעצמו במפוחית פה. הסרט המוכר ביותר שיצר באותה תקופה הוא "שיר ללא מילים", ששלח ב-1958 לפסטיבל הסרטים הנסיוניים בבריסל וזכה במקום השלישי.

בשנת 1960 החל עם רעייתו הראשונה לעבוד על "בעל החלומות", סרט הנפשה באורך מלא, המבוסס כולו על סיפור יוסף ואחיו. הסרט הוקרן לראשונה בפברואר 1962, הוצג באותה שנה בפסטיבל קאן והוזמן לאחר שנה לפסטיבל סרטים תנ"כיים בווינה, שם הוקרן שלוש פעמים עם תרגום סימולטני. ב-1964 ביים והפיק את הסרט רק בלירה. ב-1968 היגר לאוסטרליה יחד עם רעייתו השנייה, סנדרה, ושם הם השתקעו בסידני והקימו את "סטודיו הסרטים של יורם גרוס" וזכו להצלחה גדולה ולפרסים רבים על הפקותיהם. ב-1999 נקנה סטודיו ההפקות שלו על ידי EM.TV. באפריל 2011 הופצה האוטוביוגרפיה של גרוס[1][2].

גרוס הפיק 16 סרטי אנימציה עלילתיים מלאים כשמתוכם שמונה מהווים המשך לסרטו הראשון, "דוט והקנגורו". סדרות ההנפשה הקומיות שהפיק בחברה שלו לאחר שהיגר לאוסטרליה היו בלינקי ביל, משטרת האגדות, ופליפר ולופקה, שלוש הסדרות נוצרו על ידי על ידי היוצרים האוסטרלים רון אייזק וליאורה קמנצקי.

גרוס היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה הייתה אלינה. הותיר אישה ושני ילדים מרעייתו השנייה. בנו, גיא, הוא מלחין פסקולים.

מדי שנה, במסגרת "אסיף" בפסטיבל אנימיקס מעניקה משפחתו פרס גרוס למצוינות באנימציה ליוצר אנימציה ישראלי אשר הביא אל האנימציה מצוינות יוצאת דופן והוכיח עשייה לאורך זמן[3].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ My animated Life, באתר SBS
  2. ^ Blinky Bill's animator pens his own story, באתר Australian Broadcasting Corporation
  3. ^ קול קורא להגשת מועמדים לפרס גרוס 2016, באתר אסיף, 2016