יורם ורטה

משורר ועורך ישראלי

יורם (יוריק) וֶרֶטֶה (נולד בינואר 1954) הוא משורר ועורך ישראלי.

יורם וֶרֶטֶה
אין תמונה חופשית
לידה ינואר 1954 (בן 68)
ירושלים
עיסוק משורר, עורך ומרצה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה שירה, סיפורת
הושפע מ ישראל אלירז
פרסים והוקרה
פרס ניומן לספר ביכורים
פרס ברנשטיין לשירה מקורית
פרס ראש הממשלה ליצירה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ורטה נולד וגדל בירושלים. הוא בנו של ההיסטוריון מאיר ורטה וחוקרת ומתרגמת הספרות עדה צמח ואחיהם של הסופרת תמר ורטה-זהבי והבמאי דני ורטה. למד בגימנסיה העברית (במחזור שסיים ב-1972). ב-1972 התגייס לצה"ל. שירת כקשר מ"מ בגדוד 890 ונפצע ברגלו במלחמת יום הכיפורים בקרב החווה הסינית.

לאחר שחרורו מצה"ל למד באוניברסיטה העברית פילוסופיה ומחשבת ישראל.

בשנת 1988 הקים ביחד עם דב ירמיה ואלון פורת את "קו אדום נגד הכיבוש" - ארגון יהודי-ערבי שערך צעדות[1] וחלוקת תרופות ובגדים בגדה המערבית[2].

בשנת 1999 השתתף בסרט "החווה הסינית - רשומון" של הבמאי ניר טויב ובו הוא מציג את עמדתו כי הצנחנים נשלחו כבשר תותחים להילחם בכוחות עדיפים עליהם מתוך טקטיקה צבאית להסיט את האש ולא מתוך מחדלים של קצרים בתקשורת[3].

ורטה מלמד באוניברסיטה העברית בירושלים בתוכנית לכתיבה יוצרת ובמדרשה באורנים. שירתו זכתה לפרסים רבים.

חיים אישייםעריכה

מ-1986 מתגורר בכליל שבגליל המערבי. נשוי לעמל, בתה של נתיבה בן-יהודה, ולהם שני בנים ושתי בנות. אחד מבניו הוא המורה לאזרחות אדם ורטה שלימד בבית הספר התיכון ע"ש חיים גרינברג.

פרסיםעריכה

ספריועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • פנחס לנדר, אמת שקופה בשירי ביכורים. מאזנים, כרך נ', גל' 2, ינואר 1980, עמ' 149–150.
  • אבי אליאס, כיסא הישיבה מצייר בתנועת רגל פוגות בפנל אריח. מאזנים, כרך ע', גל' 8, 1996, עמ' 60.
  • אלכס זהבי, ביקור בשדה בוכין. דימוי, גל' 14, 1996/1997, עמ' 60–61.
  • משה שמיר, התלות הנסתרת. מאזנים, כרך ע"א, גל' 6, אפריל 1997, עמ' 65–66.
  • ענבר רווה, תיבת תהודה נשגבת. ארץ אחרת, גל' 56, אפריל-מאי 2010, עמ' 87–88.
  • זלי גורביץ', לעמוד חזק באמצע : על ספרו של יורם וֶרֶטֶה, הימים שבאו. כתובת: כתב עת לשירה ולביקורת, גל' 4, דצמבר 2010, עמ' 178–181.
  • סבינה מסג, "אורות בתים מבליחים ממול. כל מי שגר בהם מוכר לי". עתון 77, גל' 357–358, אוקטובר-נובמבר 2011, עמ' 59.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Civilian Jihad,Maria J. Stephan, page 143
  2. ^ מירית קושניר סטרומצה, הלך לעולמו המורה של המשורר דרוויש, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 7 בפברואר 2013
  3. ^ אביבה קרול ופליקס פריש, ‏הרשות השנייה החליטה לדחות שידור הסרט "החווה הסינית - רשומון" עד לאחר יום הזכרון, באתר גלובס, 25 באפריל 2004