פתיחת התפריט הראשי

יורם טורבוביץ'

מנהל ישראלי

ביוגרפיהעריכה

תחילת דרכועריכה

הוריו של טורבוביץ' עלו לארץ ישראל מגרמניה בטרם מלחמת העולם השנייה. טורבוביץ' גדל בתל אביב. כאשר היה בן 11 נפטר אביו, שהיה שמאי רכב, ואמו פרנסה את המשפחה. טורבוביץ' השלים את לימודיו התיכוניים בבית הספר עירוני א' והתגייס לצה"ל, שם שירת ביחידת המודיעין 8200. הוא השתחרר ב-1982 בדרגת סרן.

השכלה, עיסוקיו כעורך דין וכמרצהעריכה

טורבוביץ' למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים בהצטיינות. שימש עורך ראשי של כתב העת המשפטי "משפטים". את התמחותו עשה אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופטת מרים בן פורת. התמחה גם אצל עורך הדין ד"ר אמנון גולדנברג, במשרד עורכי הדין ש. הורביץ ושות' שבתל אביב. טורבוביץ' זכה למלגת לימודים מטעם תוכנית פולברייט באוניברסיטת הרווארד שבמסצ'וסטס, שם השלים דוקטורט במשפטים. הוא עבד במשרד עורכי הדין הניו יורקי המוביל Sullivan & Cromwell, המתמחה במיזוגים ורכישות.

בעת לימודי המשפטים שלו זכה טורבוביץ' בפרסים אקדמיים שונים. הוא שימש מרצה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה.

קריירה ציבורית ועסקיתעריכה

ב-1990 שב טורבוביץ' לישראל, ושימש יועץ המשפטי של משרד התעשייה והמסחר (1990–1993). בשנים 19921996 היה הממונה על ההגבלים העסקיים, תפקיד שבו החל ב-1991 כמחליף זמני. הוא הרחיב את סמכויותיה ומשאביה של היחידה להגבלים עסקיים, שהפכה לרשות עצמאית ב-1994. כהונתו בתפקיד קנתה לו שבחים רבים, והוא הפך מוכר בציבור הישראלי. ב-1996, לאחר שסיים את תפקידו זה, היה מועמד לתפקיד מנכ"ל בזק, שעליה הכריז כמונופול, אך מינוי זה נפסל בשל דרישה לתקופת צינון וחשש לניגוד עניינים.

ב-1998 גייס אותו אודי רקנאטי לתפקיד המשנה למנכ"ל של חברת דיסקונט השקעות, וב-1999 מונה למנכ"ל החברה ונשיאהּ. ב-2001 עזב טורבוביץ' את התפקיד. זו הייתה תקופה רעה עבור דסק"ש, שצברה הפסדים כספיים, אך טורבוביץ' לא איבד את הערכתו הרבה של אודי רקנאטי. לאחר עזיבתו את דסק"ש שימש חבר בכמה דירקטוריונים, יעץ לחברות ואנשי עסקים, שימש בורר וייצג לקוחות עסקיים מול הממונה על ההגבלים העסקיים כעורך דין פרטי. ב-2003 ייצג את משפחת רקנאטי בעסקת מכירת גרעין השליטה של איי די בי חברה לאחזקות. ב-2003 הציג שר המשפטים יוסף לפיד את טורבוביץ' כמועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אך מועמדותו נדחתה על ידי ועדת הבחירות בשל היעדר ניסיון מספק כעורך דין פעיל.

בתחילת 2006 מונה טורבוביץ' לראש לשכתו של אהוד אולמרט, שהיה ממלא מקום ראש הממשלה ונבחר לראשות הממשלה באפריל אותה שנה. במסגרת תפקידו זה טיפל בעניינים מדיניים רמי מעלה. ב-2008 עזב את התפקיד, זמן קצר לאחר שאולמרט הודיע כי לא יתמודד על כהונה נוספת. טורבוביץ' שב לעיסוקיו במגזר הפרטי, ובין היתר שימש כיועץ של לב לבייב שהתמודד מול נושיו. ב-2009 מונה ליו"ר דירקטוריון חברת הבנייה אזורים, זאת בהמלצתו של אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, שהיה הנושה העיקרי של אזורים. ב-2010 מינה אותו יצחק תשובה ליו"ר דירקטוריון דלק אנרגיה, תפקיד שאותו הוא ממלא במקביל. כמו כן, שירת טורבוביץ' כבורר ב-2010 ב-ICSID, ממסד בינלאומי לבוררות בין משקיעים ומדינות אשר הוקם על ידי הבנק העולמי.

לאחר הבחירות לכנסת ה-22, בשנת 2019, עלה שמו כאחראי על המשא ומתן הקואליציוני מטעם מפלגת כחול לבן.

חייו האישייםעריכה

טורבוביץ' נשוי ואב לארבע בנות. מתגורר בתל אביב.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה