יורם שוייצר

חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי העומד בראש פרויקט טרור ומלחמה בעצימות נמוכה

יורם שוייצר (נולד ב-1956) הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי העומד בראש פרויקט טרור ומלחמה בעצימות נמוכה.

יורם שוייצר
יורם שוייצר
יורם שוייצר
לידה 1956 (בן 68 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

שוייצר נולד בישראל, גדל בתל אביב ולמד בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון ובתיכון חדש. הוא בנם של אברהם שוייצר, שהיה העורך הכלכלי של עיתון הארץ, ואורה שוייצר דוברת הוועדה לאנרגיה אטומית ומנהלת בית ליגת הנשים האמריקאית. בשנת 1974 התגייס לצה"ל ושובץ בחיל התותחנים. הוא סיים את מסלול ההכשרה ללוחמים, השלים קורס קצינים ושירת כקצין תותחנים. לאחר מכן השתחרר מצה"ל. בשנת 1987 עם סיום לימודיו האקדמיים לתואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה ותואר שני בהיסטוריה צבאית ודיפלומטית מטעם אוניברסיטת תל אביב, שב לשירות קבע באמ"ן כקצין מודיעין[1] בתפקידים בתחום לוחמה בטרור והושאל למשרד ראש הממשלה. בתפקידיו השונים היה גם מעורב בסוגיית השבויים והנעדרים[2]. לאחר פרישתו בשנת 1998 שימש כיועץ מומחה בתחום הטרור במשרדי ראש הממשלה ומשרד הביטחון. בשירות המילואים הגיע לדרגת סגן-אלוף.

שוייצר עמד בראש "תוכנית הלימודים החינוכית" במכון למדיניות בינלאומית נגד הטרור במרכז הבינתחומי[3]. שוייצר משמש כראש תוכנית המחקר לטרור ומלחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי[4]. במחקריו עוסק בטרור כאסטרטגית לחימה, בארגוני טרור בישראל ובעולם, בשיטות הפעולה שלהם, ובמשא ומתן עם ארגוני טרור. במסגרת פעילותו כתב ספרים ומאמרים רבים על ארגוני טרור כדוגמת ארגון אל-קאעידה ושותפיו, וארגוני טרור אזוריים דוגמת חזבאללה וחמאס. שוייצר התמחה בחקר פיגועי התאבדות. במסגרת זו ערך מחקר מקיף בבתי הכלא בישראל. במשך כשנתיים וחצי ניהל מפגשים עם אסירים ביטחוניים שהיו מעורבים ישירות בפיגועי התאבדות בישראל במטרה להבין את תפישות עולמם ועמדותיהם כלפי הסכסוך הישראלי פלסטיני. נושא מרכזי נוסף במחקריו בשנים האחרונות מתמקד בשבי, שבויים, פדיון שבויים ומשא ומתן לשחרורם בהיבטים של עמדות הממשלות והציבור בסוגות אלו.

קישורים חיצוניים עריכה

מכּתביו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רונן ברגמן, "נקודת האל חזור", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2007, עמוד 267.
  2. ^ רונן ברגמן, "נקודת האל חזור", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2007, עמודים 224-225.
  3. ^ מודי קרייטמן, טרור כלכלי: יעד עיקרי או תופעת לוואי, באתר ynet, 23 באוקטובר 2001.
  4. ^ חיים איסרוביץ, המגזין שהיווה השראה עבור מחבלי בוסטון, באתר nrg‏, 26 באפריל 2013.