יחזקאל הן
יחזקאל הֵן (1882 – 4 באפריל 1952) היה איש חינוך ישראלי. כיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י.
יחזקאל הן, 1951 | |||||
לידה |
1882 בורוסלב, האימפריה הרוסית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
4 באפריל 1952 (בגיל 70 בערך) תל אביב-יפו, ישראל | ||||
מדינה | ישראל | ||||
תאריך עלייה | 1925 | ||||
מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק | ||||
השכלה | הסמינר למורים של "תרבות" בקייב | ||||
מפלגה | מפא"י | ||||
| |||||
תולדותיו
עריכההן נולד בשנת 1888 בבורוסלב שברוסיה. בילדותו קיבל השכלה תורנית מפי סבו, שהיה נינו של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב. למד ב"קורסים הפדגוגיים" העבריים של אהרן כהנשטם ושלום יונה טשרנו בגרודנו ובסמינר למורים של "תרבות" בקייב, שימש כמורה לעברית בסנקט פטרבורג ובקייב. בהוראה עסק עד לסגירת בתי הספר העבריים ברוסיה בעקבות מהפכת אוקטובר (1917). כן היה חבר ועד "תרבות" וועד בתי הספר של חברת מפיצי השכלה.
לאחר עלייתו לארץ ישראל ב-1925, שימש כמפקח במוסדות חינוך של זרם העובדים. ב-1931 החל ללמד בסמינר לוינסקי, והורה בו עד פטירתו. במסגרת פעילויותיו השונות בתחום החינוך, עסק בעיקר בהוראת תנ"ך וספרות.
נבחר מטעם מפא"י כחבר אספת הנבחרים הרביעית (1944–1948), ולאחר קום המדינה נבחר לכנסת השנייה, ובה היה חבר ועדת החינוך והתרבות. הוא הספיק לכהן כחבר הכנסת רק כשמונה חודשים, בטרם נפטר, ב-4 באפריל 1952, בגיל 70. במקומו נכנסה לכנסת רחל צברי.
הן נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.[1] הותיר אישה, מורה למדעי הטבע, ובן, חבר עין חרוד.
לאחר מותו הספיד אותו במליאת הכנסת שר החינוך והתרבות בן-ציון דינור:
הסתלקה דמות נעלה וגדולה מישראל, אחת הדמויות של "ענוי עולם", ממעטי דברים ומרבי תפארת בדור ובעם... הסתלקה דמותו של מורה בחסד עליון, של מחנך בעל נפש גדולה... בערה בו אש קנאת ציון
— דברי הכנסת, 5/5/1952
לזכרו של יחזקאל הן הוקמה קרן מלגות המעניקה פרסים לתלמידי סמינר לוינסקי (הנקראת כיום "מכללת לוינסקי לחינוך") המצטיינים בלימודי ספרות ותנ"ך.
קישורים חיצוניים
עריכה- יחזקאל הן, באתר הכנסת
- יחזקאל הן, באתר כנסת פתוחה
- י. ניב, יחזקאל הן, דבר, 6 באפריל 1952 (נקרולוג והספד)
- יחזקאל הן – לקברות, דבר, 7 באפריל 1952
- יצחק ספיבק, יחזקאל הן ז"ל (ליום השלושים), דבר, 5 במאי 1952
- יצחק פרץ, יחזקאל הן (ליום השלושים), דבר, 9 במאי 1952
- מיכאל אסף, לזכר נעדרים: יחזקאל הן (שנה למותו), דבר, 23 במרץ 1953