יחיאל אורגל

בימאי תאורת תיאטרון ישראלי

יחיאל אוֹרגָל (נולד ב-1939) הוא מעצב תאורת תיאטרון ישראלי. שימש כמעצב תאורה במספר תיאטרות, ביניהם תיאטרון חיפה, בית ליסין, האופרה הישראלית, פסטיבל עכו, תיאטרון יידישפיל, התיאטרון הלאומי הפלמי בבלגיה, ועוד. אורגל עבד בתיאטרון חיפה החל מהקמתו ב־1961 עד שנת 2001, והיה אחראי על התאורה במרבית הצגות התיאטרון[1]. כמו כן, עבד אורגל במשך 25 שנה כמנהל טכני באותו תיאטרון[2], וביים תאורה למעל 700 מופעים בתיאטראות בארץ ובאירופה[3].

יחיאל אורגל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1939 (בן 85 בערך)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • אוניברסיטת המדינה של ניו יורק
  • בסמ"ת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

מגיל צעיר התעניין אורגל בתיאטרון, כאשר עוד בתנועת הצופים ביים וכתב מספר הצגות חובבים[4], וכן פקד מספר רב של ההצגות שהגיעו לחיפה, עיר מגוריו[5]. בשנת 1958 סיים אורגל לימודי חשמלאות בבסמ"ת, אותם התחיל, לטענתו, בשל אהבתו לתיאטרון בלבד[6][7]. בהמשך עסק אורגל בתיאטרון בובות ובבניית תפאורה, וכן ביים מיצג אור קולי עבור בית הספר הריאלי, ובמהלך הכנתו פגש את אברהם טוכהנדלר, החשמלאי הראשי של קולנוע ארמון בחיפה, שהכניסו אל עולם התיאטרון[8]. דרכו, ודרך התאורן אריה שטייניץ, פגש אורגל את יוסף מילוא, שייסד באותם ימים את תיאטרון חיפה, והציע לו לתכנן את התאורה בהצגה "מעגל הגיר הקווקזי"[6].

בהמשך, ביים אורגל את התאורה בהצגות רבות בחיפה, כאשר תפקודו בהצגות "ימים של זהב" (1965) ו-"נער הקסמים" (1962) זכה לשבחי הביקורות[9][10]. בשנת 1967 ביים אורגל את התאורה בעיבוד של תיאטרון אהל לריצ'רד השלישי[11]. כמו כן ביים אורגל את התאורה באירועים רשמיים שונים של צה"ל, עיריית חיפה והממשלה[12][13]. בשנת 1970 ביים תאורה בתיאטרון בימות, עבור ההצגה "עולמו של ז'אק ברל"[14]. כמו כן, החל אורגל לעסוק בתאורה להצגות ילדים[15], וגם עבור הקאמרי[16], תיאטרון באר שבע[17], להקת מחול בת דור[18], להקת ענבל[19], פסטיבל ישראל[20] ועוד. באותה תקופה, נסע אורגל ל"סטייט יוניברסיטי" בניו יורק, על מנת להשתלם בעיצוב תאורה לתיאטרון[13][21].

במהלך שנות השבעים, ניהל את תיאטרון חיפה עודד קוטלר, בתחילה כמנהל אמנותי ולאחר מכן כמנהל כללי[22][23]. אורגל לא הסכים עם דרכו הניהולית של קוטלר, אשר לטענתו שמה דגש גדול מדי על סניף התיאטרון בתל אביב, תוך התרחקות ממרכזו בחיפה[8]. בשנת 1980 פוטר אורגל מן התיאטרון[24]. תגובתו הייתה פנייה להסתדרות, שהכריזה סכסוך עבודה בתיאטרון בטענה כי פיטוריו היו ללא כל סיבה[25]. עם זאת, הפיטורים בוטלו זמן קצר לאחר מכן, עם התפטרותו של קוטלר בסוף 1980[26], כאשר אורגל חזר לביים תאורה עבור תיאטרון חיפה כבר באוקטובר של אותה שנה[27]. בשנות השמונים עיצב אורגל את התאורה בכמה עשרות הצגות של תיאטרון חיפה[28]. כמו כן השתתף אורגל במספר הפקות של תיאטרון באר שבע[29]. כמו כן עיצב את התאורה להצגה "מזמור לדוד", עליה זכה בפרס לעיצוב התאורה בפסטיבל עכו, בו זכתה בשנת 1990 גם ההצגה "רעולים" של הקאמרי, אף היא עם תאורה בבימוי אורגל[1][30]. בשנות התשעים המאוחרות ביים אורגל תאורת מספר הצגות עבור בית ליסין, וכן בהצגה "לילות הקציר" בתיאטרון בית הגפן, זוכת פרס פסטיבל עכו 1996[1], ועבד לסירוגין עבור תיאטרון הבימה[31]. בשנת 2001 עזב אורגל את תיאטרון חיפה, ולאחר מכן ביים מספר פעמים תאורה עבור האופרה הישראלית[32] והמשיך לעצב עבור הקאמרי[33], בית ליסין[3] ופסטיבל תיאטרונטו[34]. בנוסף, השתתף אורגל בהצגות " קנדיד" ו־"שבת ראשון ושני" של התיאטרון הלאומי הפלמי, וכן במספר הצגות של תיאטרון "ראם" באנטוורפן, ובתיאטרון יידישפיל[1]. בנוסף מעצב אורגל את תאורת ה"מדעטק" בחיפה[2].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 יחיאל אורגל, באתר "הבמה"
  2. ^ 1 2 יחיאל אורגל, תיאטרון חיפה
  3. ^ 1 2 תוכניות - תיאטרון בית ליסין - 2000–2009, באתר ארכיון יחיאל אורגל, הספרייה הלאומית
  4. ^ תנועת הצופים, באתר ארכיון יחיאל אורגל, הספרייה הלאומית
  5. ^ ראשית קריירה, באתר ארכיון יחיאל אורגל, הספרייה הלאומית
  6. ^ 1 2 קובי מנדל, חיליק אורגל: להדליק את הדמיון בקרני־אור, קול חיפה, 1983
  7. ^ מסמכי הכשרה, ארכיון יחיאל אורגל, באתר הספרייה הלאומית, ‏25.06.1973
  8. ^ 1 2 אוריאלה וויט, האור של אורגל, כל בו:שבועון חיפה 947, 1987
  9. ^ תיאטרון, ילד השעשועים "המקסים", אתגר (כתב עת לשירה), 4 באוקטובר 1962
  10. ^ הגר אנוש, ביקורת משוחדת, אתגר (כתב עת לשירה), 22 ביולי 1965
  11. ^ תיאטרוני ישראל, מעריב, 27 בינואר 1967
  12. ^ ערב הזדהות עם הכפר והספר, דבר, 9 באוקטובר 1968
  13. ^ 1 2 מכתבי המלצה, באתר ארכיון יחיאל אורגל, הספרייה הלאומית
  14. ^ תיאטרון בימות, מעריב, 3 ביולי 1970
  15. ^ התיאטרון לילדים ונוער, מעריב, 1 בנובמבר 1972
    "בצל הפלא" בתיאטרון הילדים, הארץ, 1 בפברואר 1973
  16. ^ תוכניות - התיאטרון הקאמרי - 1968-1971, ארכיון יחיאל אורגל, הספרייה הלאומית
  17. ^ תוכניות - התיאטרון העירוני באר שבע, ארכיון יחיאל אורגל, הספרייה הלאומית
  18. ^ רסיטל של מורין פורסטר, דבר, 6 באוגוסט 1978
  19. ^ ענבל תיאטרון מחול, מעריב, 6 בדצמבר 1979
  20. ^ תוכניות - פסטיבל ישראל - 1965-1990
  21. ^ עמירם ברוטמן, איזכורים - יחיאל אורגל, באתר ארכיון יחיאל אורגל, הספרייה הלאומית, ‏09.02.1977
  22. ^ שמואל האוזר, "במת השחקנים" תשולב בחיפה, על המשמר, 16 בדצמבר 1969.
  23. ^ משה בן שאול, פרידה מ"במת השחקנים", מעריב, 18 בדצמבר 1969.
  24. ^ סכסוך עבודה בתיאטרון העירוני, דבר, 22 ביולי 1980
  25. ^ סכסוך עבודה הוכרז בתיאטרון העירוני בחיפה, מעריב, 22 ביולי 1980
  26. ^ עודד קוטלר פורש מתיאטרון חיפה, מעריב, 18 בפברואר 1980
  27. ^ אפטר דיוטי, מות המוסר הבורגני, מעריב, 16 באוקטובר 1980
  28. ^ תכניות - התיאטרון העירוני חיפה 1980–1984, באתר ארכיון יחיאל אורגל, הספרייה הלאומית
    תכניות - התיאטרון העירוני חיפה 1985–1989, באתר ארכיון יחיאל אורגל, הספרייה הלאומית
  29. ^ תכניות - התיאטרון העירוני באר שבע 1980–1988, באתר ארכיון יחיאל אורגל, הספרייה הלאומית
  30. ^ בממלכת העליזים, חדשות, 22 באוקטובר 1986
  31. ^ יחיאל אורגל, באתר ארכיון הבימה
  32. ^ אורגל יחיאל, מעצב תאורה, באתר האופרה הישראלית
  33. ^ תוכניות - התיאטרון הקאמרי - 1991–2012, באתר ארכיון יחיאל אורגל, הספרייה הלאומית
  34. ^ תיאטרונטו, באתר ארכיון יחיאל אורגל, הספרייה הלאומית