יחיאל הררי
יחיאל הררי (נולד בא' בטבת תשל"ד, 26 בדצמבר 1973[1]) הוא סופר ישראלי, ד"ר בתקשורת וחסיד חב"ד.
לידה |
26 בדצמבר 1973 (בן 50) ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
שפות היצירה | עברית |
יצירות בולטות | סודו של הרבי |
ביוגרפיה
עריכהנולד ליוסף ולאילנה, גדל בראשון לציון ולמד בגימנסיה גן נחום בעיר. בצה"ל שירת כלוחם וסמל צוות בעורב גבעתי.[2]
הררי למד לתואר ראשון, במסלול ניהול ומדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה, אותו סיים בהצטיינות בשנת 1998. למד לתואר שני במסלול פילוסופיה פוליטית, בחוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל אביב, אותו סיים בהצטיינות. נושא התזה: "האדם והמדינה בהגות היהודית".[2] כתב את עבודת הדוקטור שלו בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב בנושא "מיסטיקה כרטוריקה משיחית בכתביו ופועלו של הרב יצחק גינזבורג", בהנחיית מיכאל קרן ופרופ' שלמה גיורא שוהם. לאחר מכן היה מרצה מן החוץ באוניברסיטה ולימד במכללת ספיר.[2] בתקופה זו היה יועץ פרלמנטרי לחברי הכנסת אופיר פינס ואלי בן-מנחם ממפלגת העבודה, וכיועץ תקשורת לשר הבינוי והשיכון.[3]
בעקבות היחשפותו לספר התניא, במהלך כתיבת דוקטורט על בסיס תורתו של הרב יצחק גינזבורג, חזר בתשובה והחל לפרסם ספרים בנושאי חסידות, מונגשים לקהל הרחב.[2]
בעבר שימש עיתונאי ברשת ידיעות תקשורת. זוכה פרס עיתונאי מצטיין ברשת.[2]
הררי שימש כיועץ מקצועי לוועדה לבחינת תחום שיקום שכונות במשרד הבינוי והשיכון, בראשות הסופר אלי עמיר. מחבר דו"ח הוועדה שהוגש לשר הבינוי והשיכון.[4] שימש כראש לשכה ויועץ מקצועי בכיר לסגן שר התעשייה והמסחר[5] וסגן שר השיכון והבינוי.[3] בתקופה זו לקח חלק במשלחות מקצועיות למחוץ לישראל: כנס WTO בקטר; חתימה על הסכם סחר חופשי בבולגריה; משלחת מנהיגות צעירה מטעם ה-AJC בארצות הברית; היה חבר בוועדת היגוי בקרן להלוואת בערבות מדינה ועמד בראש צוות לכתיבת תוכנית לשינוי ארגוני במשרד התמ"ס.[2] כיהן כיו"ר דירקטוריון מט"י (מרכז טיפוח יזמות) מודיעין, רמלה ולוד.[3]
החל מהשנים 2013–2014 עוסק בעיקר בהרצאות בישראל ובעולם בנושאים קבלה, חסידות ותורת הנפש היהודית, חינוך, חשיבה יצירתית ומימוש פוטנציאל, שינוי רגשי.
מתגורר ביישוב אליאב במזרח לכיש. נשוי לענת הררי, עו"ד, בעבר חברת מועצת העיר מודיעין מטעם מרצ.[2]
חיבוריו
עריכה- להכיר את הבורא: שער היחוד והאמונה
- טרדות הפרנסה: התבוננות עצמית על-פי הקבלה והחסידות
- על זוגיות והתאמה: התבוננות עצמית על-פי הקבלה והחסידות
- יום הולדת - המשמעות הפנימית של הדיבור: התבוננות עצמית על-פי הקבלה והחסידות
- מיסטיקה כרטוריקה משיחית בכתביו ופועלו של הרב יצחק גינזבורג
- סודו של הרבי, 2013, ידיעות ספרים (הפך רב-מכר וזכה באות ספר הזהב כחודשיים לאחר צאתו לאור)
- לנצח כל רגע מחדש - שיחת נפש עם בעל התניא, 2015, ידיעות ספרים (ספרו השביעי המסכם למעלה מעשר שנות עיון, כתיבה והוראה בתחום תורת הנפש. הספר הפך לרב-מכר מיד עם צאתו לאור)
- אומנות ההגבהה, המדריך להורות על פי חכמת היהדות, 2017, ידיעות ספרים
- הפוך, 2019, ידיעות ספרים
- חיי שליחות: הרב יצחק דוד גרוסמן ומפעלי חייו, 2021 ידיעות ספרים
- לפרוץ את גבולות האישיות: יסודות תורת הנפש ביהדות, 2022, ידיעות ספרים
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של יחיאל הררי
- דף הפייסבוק של הררי
- ספריו באתר הספרייה הלאומית
- מנחם זיגלבוים, הד"ר שלקח את התניא כפרויקט חיים ● מרתק, מגזין 'בית משיח', כ"ד באדר ב' התשע"א (30 במרץ 2011)
- ד"ר הררי מגלה: "אני עובד כעת על פרויקט חדש", באתר "שטורעם"
- יניב מגל, מוצא שלל רב, באתר גלובס, 19 באוגוסט 2013
- שלום בער קרומבי, סודו של הרבי? מקווה לגלות מתישהו ● שליפות, מגזין 'לקראת שבת', טו שבט התשע"ד (16 בינואר 2014)
- שלמה ריזל, לנצח כל רגע מחדש: סיפורו של ספר וסופר (אורכב 04.04.2017 בארכיון Wayback Machine), באתר "בית חב"ד"
- אלישיב רייכנר, גאולה משפחתית, מקור ראשון, מוסף "שבת", 13 בנובמבר 2017
- אמילי עמרוסי, "כל אחד יכול להוציא מעצמו יותר, ולא חשוב מה התנאים", באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2019
- שמעון ריקלין, חשיבה יצירתית ומימוש פוטנציאל בדרך הסוד היהודי (אורכב 05.06.2020 בארכיון Wayback Machine), ערוץ 20
- ליאור בן עמי, ד"ר יחיאל הררי מסביר את הסוד היהודי, באתר ynet, 11 בספטמבר 2019
- יחיאל הררי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ עמוד הפייסבוק של הררי
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 קורות חיים, באתר התבוננות, יולי 2009
- ^ 1 2 3 טלי בשוראי יצקוביץ, מט"י לעידוד המורל, מודיעין ניוז, מאי 2002.
- ^ דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת המבנה הרצוי לתוכנית שיקום שכונות ולבחינת כלים חדשים ועדכניים בתחום. תוכנית לחדוש השכונות. מוגש לשר הבינוי והשיכון. יוני 2006, 53 עמודים.
- ^ שרה זלצר, מוציאים עשן, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2002