פתיחת התפריט הראשי

יחיאל מיכל שלזינגר

מייסד ישיבת קול תורה בירושלים
אין תמונה חופשית

הרב יחיאל מיכל שלזינגר (י"א באב ה'תרנ"ח, יולי 1898 - ט' באדר ה'תש"ט, מרץ 1949) היה רב גרמני אשר הקים את ישיבת קול תורה בירושלים וכיהן בראשה יחד עם הרב ברוך קונשטט.

ביוגרפיהעריכה

נולד בהמבורג לרב אליעזר ליפמן שלזינגר, בנו של הרב אליקים געצל שלזינגר, איש האסכולה הנאו-אורתודוקסית מיסודו של הרב שמשון בן רפאל הירש. בילדותו למד בבית הספר המקומי בו לימד אביו, וכן אצל רבה של המבורג הרב אברהם שמואל בנימין שפיצר. בהמלצת רבו נסע ללמוד בישיבות הונגריה, שם התוודע אל מורו ורבו הרב יוסף צבי דושינסקי (לימים ראב"ד העדה החרדית בירושלים ומייסד חסידות דושינסקיא) ואל שיטת הסוגיות ההונגרית. לאחר שסיים את לימודיו שם, חזר לביתו שבגרמניה ולמד בבית המדרש לרבנים בברלין מייסודו של הרב עזריאל הילדסהיימר, שם השלים גם דוקטורט.

כרבים מבני דורו נדד אף הוא למזרח אירופה כדי להתרשם מהמקומיים. בין השאר נסע גם לפולין ולליטא ושם למד בישיבת מיר, ישיבת סלובודקה ובישיבת פוניבז', בה פגש את הרב יוסף שלמה כהנמן וממנו קיבל כתב סמיכה. במהלך שהותו בפולין פגש בווילנה את הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי וקיבל את מרותו, וגם לאחר חזרתו לפרנקפורט נהג להתייעץ עמו רבות. החוויה המזרח-אירופאית עשתה עליו רושם עמוק.

מספר שנים לאחר חתונתו נקרא על ידי רבה של פרנקפורט וראש הישיבה המקומית הרב שלמה זלמן ברויאר, לשמש כדיין ומורה צדק בעיר, כמו כן כיהן כראש המתיבתא המקומית, ושם מיזג שיטות לימוד שונות אותן קיבל בישיבות ליטא והונגריה הוא כיהן כראש המתיבתא גם בתקופתו של הרב יוסף ברויאר, בנו של המייסד וממשיך דרכו. בשבתו בפרנקפורט נודע כוחו הלמדני הגדול והוא נהיה אחד המשיבים הגדולים, ולכתובת לשאלות הלכתיות לכלל יהדות גרמניה.

כשהחריף מצב יהודי גרמניה רצה הרב שלזינגר לעלות לארץ ישראל, אך בהוראתו של רבו הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי נשאר בפרנקפורט. רק בשלהי חודש חשוון ה'תרצ"ט, ימים ספורים לפני ליל הבדולח, התיר לו הרב גרודז'ינסקי לעזוב והוא נמלט עם משפחתו לשווייץ.

הקמת ישיבת קול תורהעריכה

  ערך מורחב – ישיבת קול תורה

בהגיעו לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ט, ובעידודו של רבו, הרב יוסף צבי דושינסקי (שהיה אז ראב"ד העדה החרדית), מימש את תוכניתו, ולאחר מכן צירף את עמיתו הרב ברוך קונשטט, מי שהיה רב וראש ישיבה בעיר פולדא שבגרמניה, וביחד הקימו את ישיבת קול תורה. הישיבה היוותה חידוש ליוצאי גרמניה משום שהייתה ישיבה שכולה לימודי קודש, ולא סמינר רבני, ונצמדה לשיטת הלימוד של ישיבות ליטא.

הישיבה הייתה הישיבה החרדית הראשונה בירושלים ששפת הלימוד בה הייתה עברית ולא יידיש. לפי המסופר, היה זה בעקבות בואו של תלמיד מבני עדות המזרח ללמוד בישיבה, והדבר נעשה על דעת הרב דושינסקי. יהודי ירושלים בני היישוב הישן, שלא הורגלו לסוג זה של ישיבות, נהגו לכנותה בעוקצנות: "קולטורה" (מאחר שהשם "קול תורה" נהגה בהגיית יהודי גרמניה בדומה למילה "קולטורה"), לרמוז על יחסה האוהד של יהדות גרמניה לתרבות הכללית ולאקדמיה.

הרב שלזינגר נפטר בירושלים בט' באדר תש"ט (1949) ונטמן בבית העלמין שערי צדק.[1]

משפחתועריכה

אחיו היה ד"ר פאלק שלזינגר, מנכ"ל בית החולים שערי צדק.

בנו, הרב משה יהודה שלזינגר עומד בראשות ישיבת קול תורה וחבר מועצת גדולי התורה. בנו הרב אברהם שלזינגר עמד במשך שנים בראש בית המדרש "קוצק" בבני ברק. בתו לאה נישאה לרב נתן צבי שולמן, ראש ישיבת סלובודקה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה