יחידה 504

יחידה 504 (נודעה בעבר גם בשמות "יחידה 154", "מודיעין 10", "יחידת הקת"ם" ובכינוי "עוצבת המודיעין האנושי") היא יחידה באגף המודיעין של צה"ל, האחראית על הפעלת סוכנים סמויים מחוץ לגבולות מדינת ישראל. זאת, בדומה ליחידות המודיעין האנושי (יומינט) במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ובשירות הביטחון הכללי.

יחידה 504

פרטים
כינוי	עוצבת המודיעין האנושי
מדינה
שיוך	צבא הגנה לישראל
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה	1948
מקים היחידה	דוד קרון
מלחמות	מלחמת העצמאות   מלחמת סיני   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה   מלחמת לבנון השנייה   מבצע צוק איתן
פיקוד
יחידת אם	אגף המודיעין
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקדים	רשימה בהמשך
עיטורים
צל"ש אלוף (×3)   אות הערכה מטעם הרמטכ"ל

שורשי "יחידה 504" בש"י - שירות הידיעות של הפלמ"ח. היחידה הוקמה ביוני 1948 ונקראה "מודיעין 10" (ש.מ. 10). כינוי, המשמש כיום כשם עמותת מודיעין 10 שהוקמה על ידי בוגרי יחידה 504 במטרה לשמר את מורשת היחידה, להנחילה לקציני ולחיילי היחידה בהווה ולחשוף לציבור הרחב את פעילות היחידה בעבר. מפקדה הראשון היה דוד קרון. בתקופת מבצע קדש שונה שמה ל"יחידה 154". בעקבות איחודה עם יחידה 560, שעסקה בחקירת שבויים, היא נקראה "יחידה 504".

פעילות היחידה

היחידה פועלת בשיתוף פעולה עם שאר גורמי קהילת המודיעין הישראלית ובראשה עומד קצין בדרגת אלוף-משנה. לפי חלוקת תחומי האחריות בינה לבין "המוסד", היחידה מגייסת ומפעילה סוכנים בארצות ערב וכן בשטחי הרשות הפלסטינית.

ביחידה שלושה תפקידים מרכזיים:

• קת"מ - קצין לתפקידים מיוחדים, תפקידו הוא לגייס ולהפעיל סוכנים ולהפיק מהם מודיעין רלוונטי.
• לוחם - מלווים כל מבצע, בכל גזרה, ותפקידם לדאוג לביטחונם של הסוכן, המפעיל וביטחון המבצע.
• חוקר שבויים - חקירת שבויים והוצאת מידע רלוונטי.

היחידה הייתה מעורבת לאורך השנים בפעילויות מודיעיניות רבות. בין הבולטות בהן שהותרו לפרסום:

• מבצע סריס - מבצע החיסול / הסיכול הממוקד הראשון של צה"ל, יולי 1956.
• העלאת יהודי סוריה במסגרת "מבצע להבה" בשנים 1959–1961.
• איתור מגילת המקדש בשנת 1967.
• "סיירת מטכ"ל" (יחידה 269) התחילה את דרכה בשנת 1957 במסגרת יחידה 154, כיחידת "מסתערבים". אברהם ארנן, מייסדה המיתולוגי של הסיירת, שהיה מפקד בסיס ביחידה, גיבש את הצוות הראשון במסגרת היחידה. לימים הופרדה סיירת מטכ"ל מן היחידה והפכה ליחידה עצמאית.
• הרעיון להשתמש בטיסנים, לימים מל"טים (מטוסים ללא טייס), נהגה לראשונה בשנת 1968 על ידי רס"ן שבתאי בריל, רמ"ד הפעלה ביחידה באותם ימים, כשקיבל תמונות של גשרים במצרים מסוכן שהפעילה היחידה.

היסטוריה

הקמת היחידה

היחידה הוקמה ב-30 ביוני 1948 במסגרת המודיעין הקרבי במחלקת המודיעין, וכונתה "המחלקה המיוחדת (מודיעים)". מפקדה הראשון היה רס"ן דוד קרון. במרץ 1949 הוכפפה היחידה ישירות למחלקת המודיעין, ושמה שונה ל"מודיעין 10" (שירות מודיעין/ש.מ 10). במסגרת שינוי זה שונה שם תפקיד קציני היחידה מ"קצין מודיעין מרחבי" ל"קצין תפקידים מיוחדים" - קת"מ.

תפקידי היחידה בפקודת ההקמה הוגדרו:

• טיפוח מקורות אופרטיביות טקטיות על ידי מגע עם סוכנים ושליחים זרים.
• ארגון פעולת המודיעין בתוך שטחי אוכלוסייה אויבת נכבשת ובת-חסות.
• שיתוף פעולה עם מטה המודיעין החטיבתי בכל הנוגע לחקירת שבויי מלחמה ואזרחים.

קרון הציע להקים עבור היחידה חמישה בסיסים ברחבי הארץ, בנוסף על שלושה סניפים שיפעילו את רשתות הסוכנים מעבר לגבול. בראש כל בסיס אמור היה לעמוד קת"ם ולידו שני עוזרים ומנהל משרד. קרון ביקש שבסיסי הקת"ם ישכנו במתקנים אזרחיים, וכי לא תתאפשר גישה של סוכנים או קציני מודיעין של יחידות צה"ל אליהם. התוכנית הוגשה על ­ידי בנימין גיבלי ראש מחלקת המודיעין בצה"ל ליגאל ידין, שאישר את הגדרתה ואת המבנה מחדש במסגרת שירותי המודיעין. מפקדת היחידה ישבה ב"בית הירוק" ביפו, יחד עם מפקדת מחלקת המודיעין של צה"ל, ובסיסי היחידה מוקמו באזור מגורי הקמ"נים המרחביים.

בעת הקמת היחידה גייס דוד קרון לשורותיה את אנשי ש"י הערבי, ומינה אותם למפקדי חזיתות. דוברי ערבית נוספים מונו כעוזרים למפקדי החזיתות. מרבית קציני המודיעין המרחביים היו לפני קום המדינה "מוח'תארים" של היישובים בהם התגוררו, או אלה שמילאו בהם תפקיד "שומרי שדות".

מבנה היחידה ונושאי התפקידים במהלך מלחמת העצמאות

מפקדי מודיעין 10 והקמ"נים המרחבים בשנים 1948–1949

מפקדת היחידה

• דוד קרון: מפקד היחידה
• משה הוכמן (הרמתי): סגנו
• יחזקאל מר-חיים: סגן למנהלה

חזית הצפון - א

• חיים אווירבך (שדמי): עכו - רגבה - עמק זבולון
• בנימין שפירא: הגליל המזרחי - גוש כנרת
• פלטיאל (פלא) קוריס: עמק בית שאן - עמק זבולון

חזית המזרח - ב

• בנימין וינטר: הגבול המזרחי של מחוז הצפון עד טול כרם
• רחביה ורדיגר (ורדי): טול כרם - קולה

חזית המרכז - ג

• אברהם כהן: מחוז ירושלים עד לטרון
• אהוד רפפורט (אפרת): קולה - לטרון - הרטוב

חזית הדרום - ד

• יצחק סוקולובסקי (אורון): מרחב הדרום
• צבי אטקין: מרחב הנגב

לאחר מלחמת העצמאות

בספטמבר 1949 הקימה היחידה בסיס בטהראן שבאיראן. הבסיס פעל מספר שנים עד להעברתו לאחריות המוסד. הבסיס כונה "הבסיס האחד". הקמת הבסיס הייתה יוזמה של אורי בבאי-שפר, שהיה קת"מ בבסיס חיפה תחת פיקודו של בנימין וינטר (ממענית), וקיבל את אישורם של מפקד מודיעין 10 דוד קרון ושל בנימין גיבלי. אורי בבאי-שפר יצא לטהראן, וגייס מספר סוכנים עיראקים אשר הביאו מודיעין רב. בבאי-שפר הצליח להשיג, באמצעות אחד ממקורותיו בעיראק, דו"ח של ועדה פרלמנטרית עיראקית על המלחמה בישראל. הדו"ח, שהועבר להדפסה בבית המדפיס הממשלתי העיראקי, הוצא ללילה אחד, ומספר צעירים יהודים העתיקו את המסמך בשלמותו. הדו"ח תורגם לעברית על ידי סרן שמואל שגב (סבאג), ויצא לאור בשם "מאחורי הפרגוד" בהוצאת מערכות.

תמונות מבסיס האחד בטהראן - 1949–1950

במבוא לספר כתב אל"ם בנימין גיבלי, ראש אגף המודיעין: ”מסמך זה שהוכן בסמוך כל כך לתום המלחמה, הינו יחיד במינו - לא רק משום היותו רשמי - אלא גם בדיונו הכולל בגורמים הצבאיים והמדיניים כאחד. הוא פורש יריעה רחבה יותר מזו שנגולה לפנינו עד כה בנושא זה: הדיונים בין מדינות ערב לפני החלטת או"מ ב-29 נובמבר 1947 ולאחריה, ההחלטות הסודיות שנתקבלו בדיונים אלה, הערכת מפקדי הצבא את עצמתו הצבאית של היישוב היהודי בארץ, והערכתם את האמצעים הדרושים להם להשגת הכרעה, תיאור מהלכי המלחמה, חילוקי הדעות וגורמי הכישלון הסופי“.

בסוף 1949 נשלח בנימין וינטר לטהראן והיה עם בבאי-שפר שלושה חודשים. בסוף 1950 הוחלף אורי בבאי-שפר באהוד רפפורט. בבאי-שפר עבר למוסד, שם עבד עד שנת 1992.

לאחר שחלק מהדור הראשון של הקצינים התחיל להשתחרר, הצטרפו ליחידה 11 אנשי המחלקה הסורית והמחלקה הערבית של הפלמ"ח ("השחר") והוצבו בבסיסים שונים של היחידה, ובהם: יצחק שושן, חבקוק כהן, שמעון חורש, אליהו ריקה, יעקב נמרודי, חיים לבקוב, יעקב (ז'ק) צביה, עקיבא פיינשטיין, רחמים (רמי) קוסטיקה, יהודה כהן, גליל אלישיב.

רבים מהמשרתים במודיעין 10 בעשור הראשון עברו בהמשך למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושירתו שם שנים רבות.

בדצמבר 1951, במהלך פגישה עם סוכן בעין חוסוב (עין חצבה), רצחה חוליית בדואים שהגיעה מצאפי בירדן את הקת"מ חבקוק כהן, את אחד ממאבטחיו ואת הסוכן עצמו. חבקוק כהן היה החלל הראשון של היחידה. בספטמבר 1954 רצחו שני סוכנים סורים שהגיעו לפגישה באזור שער הגולן את הקת"מ יעקב אלישע.

אחד הגיוסים הבולטים והמוצלחים בעשור הראשון של מודיעין 10 היה בתחילת 1952 של מפקד בסיס ד' (דרום) יעקב נמרודי - קצין מצרי בדרגת סרן שהיה בוועדת שביתת הנשק הישראלית-מצרית בעוג'ה אל חפיר (ניצנה). הקצין שכינויו היה "ונוס" (כונה גם "דפנה"), סיפק מסמכים מקוריים באיכות גבוהה. כשנתיים לאחר גיוסו הועבר לשרת במדבר המערבי והקשר איתו נותק חלקית.

במבצע קדש

בין הפעולות הבולטות של יחידה 504 בתקופה שקדמה לפרוץ הקרבות בסיני, ניתן למנות את מבצע סריס - חיסולם של ראשי הפדאיון מוסטפא חאפז וצלאח מוסטפא ביולי 1956. בהקשר זה יצוין, כי בנאום שנשא נשיא מצרים נאצר ב-26 ביולי 1956 ובו הודיע על הלאמת תעלת סואץ (צעד שהיה אחת הסיבות המרכזיות למבצע קדש), הוא פתח את נאומו בהאשמת ישראל בהריגת שני הקצינים.

מלחמת סיני החלה, כאשר ב-29 באוקטובר 1956 פרצו כוחות צה"ל לחצי האי סיני וכבשו אותו עד סמוך מאוד לתעלת סואץ. המבצע הצבאי ארך 8 ימים. במקביל, ובתיאום מוקדם עם ישראל, כבשו כוחות צרפתיים ובריטים את תעלת סואץ לכל אורכה. יחידת מודיעין 10 (לימים, "504"), שהמערך הסדיר שלה מנה באותם הימים עשרות חיילים בלבד, פעלה במלחמה זו בעיקר בתחומים הבאים:

• צירוף קת"מים למטרות חקירה כחוקרי שבויים ואיסוף מודיעין לכוחות צה"ל, וביניהם: צדוק אופיר מבסיס דרום בבאר שבע, שסופח לגדוד הצנחנים 890 בפיקודו של רפאל איתן וצנח יחד עם הלוחמים במיתלה; יוסקה לוי מבסיס אילת, שסופח לחטיבה 9 שנעה מאזור אילת לעבר שארם א-שייח'; דוד לוי מבסיס דרום בבאר שבע, שסופח לכוחות שלחמו בצפון סיני; וכן צביצ'קו בן יצחק (קצין מילואים) וחיים יעבץ, שסופחו לחטיבה 202 בפיקודו של אריאל שרון שפרצה מאזור כונתילה למרכז סיני, וחברה לגדוד 890 במיתלה. קת"מים אלו סייעו לכוחות בחקירת שבויים, בחקירת תושבים בדואים שהיו במרחב הלחימה, ואף רתמו קצינים מצרים שבויים לסייע בהסגרת חייליהם ובפעולות שונות.
• הקמת מערך חקירות בקרב השבויים שנתפסו במלחמת סיני: השבויים המצרים עד דרגת רב-סרן רוכזו במחנה עתלית, וקצינים בכירים יותר רוכזו בכלא דמון בכרמל. השבויים, ובעיקר הבכירים שבהם, נחקרו על ידי קציני היחידה, שבחלקם היו אנשי מילואים, סיפקו מידע רב שכלל גם מידע על עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית מספטמבר 1955, שנעשתה בהנחיה של ברית המועצות ואשר הטרידה מאד את צה"ל והייתה לאחד הזרזים למלחמה.
• איסוף מסמכי שלל: אנשי היחידה נכנסו למפקדות הצבא המצרי בסיני וברצועת עזה, ואספו מסמכי שלל רבים שבין השאר שפכו גם הם אור על עסקת הנשק הצ'כית. בין המסמכים שנתפסו ברצועת עזה, היה דו"ח חקירה מצרי מפורט על מבצע של היחידה עצמה שהביא לחיסולם של קולונל מוסטפא חאפז, מפקד הפדאיון (חוליות רצח) מרצועת עזה לישראל וקולונל צלאח מוסטפא הנספח הצבאי המצרי בעמאן (שותפו של חאפז לפעילות), במבצע סריס אותו ביצעה היחידה ביולי 1956.

צדוק אופיר חוקר שבוי מצרי במיתלה, מבצע קדש - 1956. לשמאלו, חיים יעבץ

השנים שלאחר המבצע

ב-1957 הוקמה ביחידה פלוגה ה' למבצעים מיוחדים בראשות אברהם ארנן. בעת הקמת הפלוגה היו בה ארבעה: אברהם ארנן, יצחק שושן, יוסי מרגלית ודליה המזכירה. בקיץ 1958 הפכה הפלוגה ליחידה עצמאית - יחידה 269, לימים סיירת מטכ"ל.

בין הפעולות הבולטות של יחידה 504 באותה תקופה ניתן למנות כ-25 מבצעי להבה להעלאת כמאה מיהודי סוריה (בכל מבצע 3–4 צעירים) במהלך השנים 1959–1961.

קציני יחידה 504 שמואל גורן, רפי סיטון וסמי נחמיאס עם הסוחר כנדו בסיום מבצע הבאת המגילות הגנוזות לישראל

מלחמת ששת הימים ואחריה

פרשת תותחי הלונג טום - מיקום תותחי ה-155 מ"מ ארוכי טווח האלה של הצבא הירדני, היה צי"ח חשוב בפיקוד מרכז, בתקופת הזמן שלפני פרוץ המלחמה. סוכן מרחב מרכז, שהוזעק לפגישה יזומה במיוחד בליל 03.06.1967, מסר למפעילו רפי סיטון, את מערך פריסתם מחדש, של התותחים. טיסת סיור אווירי ערב המלחמה, אישרה שהמידע מהסוכן היה מדויק. ב-6 ביוני 1967, ביום השני למלחמת ששת הימים, נורה מטח בן 13 פגזים מסוללת תותחי לונג טום מח'רבת צופין (שליד קלקיליה) לכיוון תל אביב ושניים מהם פגעו בבניין ברחוב רייך 5 ליד כיכר מסריק, והביאו לנזקים חיצוניים בשתי דירות. לאחר ההפגזה ועל בסיס המידע מהסוכן, הותקפו התותחים ומרביתם הושמדו. בסיום המלחמה, נתפס תותח שלל לונג טום, הוצג בשדרות רוטשילד בעיר, ואחר כך עבר למוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל.

איתור והשגת מגילת המקדש הקדומה - במהלך מלחמת ששת הימים הוטלה על יחידה 154 משימה לאומית יוצאת דופן – איתור מגילת המקדש והבאתה לרשות ישראל. קציני היחידה, בראשות מפקד היחידה שמואל גורן, מפקד בסיס ירושלים רפי סיטון, סמי נחמיאס ויגאל סימון, פעלו בדרכים מתוחכמות, כולל גיוס והפעלת מקור ייעודי למשימה זו, שבאמצעותן נמצאה המגילה אצל סוחר עתיקות בבית לחם בשם קנדו, שהחזיק בה למעלה מ-20 שנה. המגילה מוצגת כיום במוזיאון ישראל.

לאחר מלחמת ששת הימים התמזגה יחידה 560 שעסקה בחקירת שבויים, לתוך יחידה 154. בתחילת שנות ה-70 שונה שם היחידה ל"יחידה 7019", ובאמצע שנות השבעים שונה שוב השם ל"יחידה 504", השם בו היא מוכרת כיום.

ועידת ח'רטום

הוועידה שבאה בעקבות מלחמת ששת הימים, התקיימה בסוף אוגוסט 1967, בהשתתפות 8 ראשי מדינות ערביות והסתיימה בהצהרה על "שלושת הלאווים של ועידת חרטום". זמן קצר מתום הועידה ב־1 ספטמבר 1967, הצליח סוכן שהופעל מבסיס ירושלים, להשיג את הפרוטוקולים הסודיים של הועידה. מסמך אותנטי זה, הכיל את תוכן הדיונים וההחלטות שהתקבלו, שהיו שונים מההצהרות הרשמיות. הגם שבהמשך, דלפו חלקים מהתוכן האמיתי, המידע האמיתי המקדים, שהיה בידי צמרת מקבלי ההחלטות הישראליים, נתן להם יתרון, בשדה המדיני.

מלחמת יום הכיפורים

טרם מלחמת יום הכיפורים, מרחבי היחידה סיפקו מידע צבאי ומידע בסיסי שוטף על מדינות וצבאות ערב שגבלו בישראל. בלטו הידיעות הבאות:

1. מבצע ארגז - ביוני 1972 בוצע "מבצע ארגז" לחטיפת קצינים בכירים מהמטכ"ל הסורי שסיירו לאורך גבול לבנון במטרה להביא להחלפתם עם 3 טייסי צה"ל שהיו בשבי בסוריה. המבצע בוצע על ידי סיירת מטכ"ל ולכוח צורפו 2 חוקרי שבויים מהיחידה – צדוק אהרון ואלי זיו. במבצע נשבו 5 קצינים בכירים סורים. צדוק אהרון נפצע. השבויים הסורים נחקרו ביחידה וסיפקו מידע רב על היערכות הצבא הסורי בחירום, תוכניות ההגנה וההתקפה שלו, סימנים מעידים להכנותיו למלחמה ועוד. בין השאר, ציינו הנחקרים את מקומות הפריצה האפשריים של הצבא הסורי במקרה של ביצוע מתקפה וכי לצורך ביצוע המתקפה, יקודמו מאזור חומס (צפון סוריה) לאזור דרום החזית, חטיבת שריון 47 וגדוד הגישור המטכ"לי.
2. רשת סוכנים באזור הגולן - חברי הרשת התגוררו בדרום החזית והיו מצוידים במכשיר אלחוט. כשבוע לפני המלחמה, דיווחו על הגעת חטיבה 47 וגדוד הגישור המטכ"לי לדרום החזית. ב-4 באוקטובר דיווחו שבכוונת הסורים לפתוח במלחמה כוללת ועל הוראת הצבא הסורי לתושבי אזור החזית, שלא להתקרב לקו הגבול החל מבוקר 5 באוקטובר (יום לפני פרוץ המלחמה).

בבוקר יום הכיפורים, כשנודע על פרוץ המלחמה, החלה היחידה בגיוס כל מערך המילואים שלה ושיבוץ חוקרי השבויים (חקש"בים) לכוחות הלוחמים. המלחמה פרצה בשעה 00:14 לערך. שבויים ראשונים נתפסו כבר ביום הכיפורים אחה"צ על ידי סיירת שקד שנלחמה במארב קומנדו מצרי בציר הצפוני. בדרום סיני, דרומית לראס סודאר הנחיתו המצרים כ-2 פלוגות קומנדו – קציני בסיס משנה אבו רודס של היחידה חברו לפלוגת צנחנים ושבו את מירב הכח שהונחת.

בהמשך המלחמה נתפסו אלפי שבויים שנחקרו על ידי חקש"בים של היחידה שצוותו לכוחות הלוחמים, במכלאות שבויים אזוריות (ביריה בצפון ורפידים בדרום) והרוב במכלאת שבויים ארצית בכלא שש בעתלית. החקש"בים פעלו יחד עם הכוחות וסיפקו מידע לאורך כל המלחמה וקרבות ההתשה שהתנהלו בעקבותיה עד להשגת הסכמי הפרדת כוחות עם המצרים והסורים.

במהלך המלחמה, דילגה מפקדה קדמית של מרחב דרום לפאיד, שממערב לתעלה, והוקם בסיס משנה בעיר סואץ, במטרה לספק מידע לכוחות הלוחמים. ב"מובלעת הסורית" ולמשך כ-8 חודשים פעל בסיס גולן של היחידה, למתן מידע לכוחות.

יוסי גרשון, חוקר שבויים מטעם היחידה, פעל במהלך "מבצע קינוח" בשלהי המלחמה כחוקר שבויים קרבי. הוא הצטרף למבצע, ואסף מידע משבויים סורים שנתפסו, בהם מפקד הכוח הסורי בשטח, אחמד ריפעי אל ג'וג'ו.

ב-1976 יזמה היחידה את הקמת הגדר הטובה בין ישראל ללבנון.

בשנת 2001 רצח סוכן פלסטיני את מפעילו, קצין היחידה סא"ל יהודה אדרי.

ב-25 בנובמבר 2021 הוענק ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל.

מפקדי היחידה

שם	תקופת כהונה	הערות
דוד קרון	1948–1950
אברהם כהן	1950
יעקב (ז'ק) צביה	1951
רחביה ורדי	1952–1957
חיים שדמי	1957–1962
שמואל גורן	1962–1968	לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים בדרגת אלוף
בני זאבי	1968–1972	לימים סגן ראש המוסד.
ינאי זקס	1972–1975
יגאל סימון	1975–1977	בוגר היחידה
משה קריסטל	1977–1981
גדי זהר	1981–1985	לימים תת-אלוף בצה"ל
אלי זיו	1985–1988	בוגר היחידה
קובי פרומר	1988–1991
דני בר מעוז	1991–1993
ס'	1993–1996
ד'	1996 - 1999	מצטיין קורס קצ"א במחזורו ביחידה, בעל פרס ביטחון ישראל במסגרת שרותו במוסד
דורון עמיר	1999 - 2002	בוגר היחידה
גיל קאופמן	2002–2006
א'	2009-2006	קצין בגולני במלחמת של"ג, בוגר היחידה, מצטיין קורס קצ"א במחזורו ביחידה, מצטיין רמטכ"ל ב-1989
א'	2009–2012	יוצא סיירת מטכ"ל. לימים תא"ל ומפקד מערך המבצעים המיוחדים
ע'	2012–2015	יוצא סיירת מטכ"ל, לימים מפקד היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין
אל"ם ד'.ת'	2015 - מאי 2018	בוגר היחידה
אל"ם ר'	מאי 2018 - מאי 2021	בוגר היחידה
אל"ם ד'	מאי 2021 - מכהן	בוגר היחידה

אותות ועיטורים

סיכת מפעיל

סיכת מפעיל ביחידה מורכבת מכנפיים שביניהן חתיכת אבן שחורה מסלע בזלת שמקורו בסוריה, בצורה שונה ממפעיל למפעיל.

סמל יחידה 504 וסיכת קת"מ

צל"שים יחידתיים

בשנת 2009 קיבל המערך הקרבי במילואים של היחידה הצטיינות על פועלו במבצע עופרת יצוקה בשל הישגים מבצעיים יוצאי דופן.^{[דרוש מקור]}

בנובמבר 2013 הוענק ליחידה ציון לשבח מטעם ראש אמ"ן על פעולה שהוגדרה כ"ראשונית מסוגה, יוצאת דופן, אשר מבטאת יצירתיות, נועזות וחציית גבולות הדמיון".

במרץ 2018 העניק ראש אמ"ן, האלוף הרצי הלוי ציון לשבח ליחידה, על רצף מבצעים בשנים 2016–2017, מבצעים ש"הביאו להישגים משמעותיים המאפשרים לאמ"ן ולצה"ל להתמודד מול איומים מתהווים... ובכך תורמים לעליונות צה"ל ולביטחון מדינת ישראל", כלשון הצל"ש.

באפריל 2019 הוענק ליחידה צל"ש נוסף מראש אמ"ן.

בדצמבר 2019 קיבלו במשותף יחידה 504 ועמותת "מודיעין 10" של בוגריה תעודת הערכה מיוחדת על תרומה ייחודית בתחום שימור והנחלה של המורשת המודיעינית, בשילוב יוצא דופן עם ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.

בינואר 2021 זכתה יחידה 504 בפרס הרמטכ"ל כאחת היחידות המצטיינות בשנת 2020.

בפברואר 2021 קיבלה יחידה 504 תעודת הערכה מטעם ראש אמ"ן על פרויקט מסווג שבוצע בשנת 2020.

צל"שים אישיים

שישה מקציני היחידה קיבלו צל"ש במהלך מלחמות ישראל:

• סג"ם מחמד (קאסם) סייד אחמד - פעילות מיוחדת - 1956. תיאור המעשה: גילוי אומץ לב ומסירות בפעולות רבות מעבר לגבול
• סגן שאול גלעדי - מבצע קלחת 4 בלבנון - 1972. במהלך המבצע, נותק סגן שאול גלעדי מיחידתו בעת הקרב בג'אויה ונותר ב-זחל"ם בודד עם שמונה חיילים ומכשיר קשר בלתי תקין. במהלך חזרתו לשטח ישראל, נתקל בשיריונית לבנונית, שבה את חייליה ובעזרתם ניווט לכוון ישראל. בנסיעה, אזל הדלק בזחל"ם והצוות עצר בתחנת תדלוק לבנונית, השתלט על שני ג'יפים צבאיים לבנונים, שבה את חייליהם והמשיך עם כל השבויים לשטח ישראל. על פעילות זו, זכה מפקד הכוח סגן שאול גלעדי, בעיטור העוז.
• סרן גדעון חסיד - מלחמת יום הכיפורים - 1973. סרן גדעון חסיד קיבל את צל"ש ראש אמ"ן על פעילותו במלחמת יום הכיפורים כחוקר שבויים.
• סרן חיים פרץ - חדירת מחבלים לבית התינוקות הפיגוע במשגב עם - 1980. בעת השתלטות מחבלים, על מעון הילדים בקיבוץ משגב עם, התנדב סרן חיים פרץ תוך סיכון אישי ואומץ לב, להכניס למעון ארגז חלב עבור הילדים בני הערובה.
• רס"ן שי לחמן - מלחמת שלום הגליל - 1982. במבצע "שלום הגליל", שירת רס"ן שי לחמן כחוקר שבויים ופעל בהתמדה רבה וללא לאות לגילוי נעדרי צה"ל. במהלך טיהור העיר בירות יזם קשרים עם מפקדי הכוחות של התושבים המקומיים והביא לכניעת שני רובעים בעיר ללא קרב.
• סרן גיורא אברהם - מלחמת שלום הגליל - 1982. בעת הלחימה על כיבוש צור, יצר סרן גיורא אברהם מגעים עם התושבים המקומיים ועל ידי כך גרם לכניעת צור ללא קרב וחסך קורבנות רבים. בעת הכניסה לצור, פעל להשגת מודיעין טאקטי חיוני תוך כדי לחימה ואף הצליח לגלות שבוי ישראלי ולהחזירו.

מיון והכשרה

מיון

המיון ליחידה מתבצעת בשני שלבים. את המיון הראשוני ניתן לעשות בשתי דרכים:

• הרחקה מגיבוש סיירת מטכ"ל תוך 48 שעות
• ביצוע גיבוש סיירת מטכ"ל או גיבוש שייטת 13 בתוצאת "סיים".
• ביצוע יום סיירות, קבלה לגיבוש חובלים/צוללות ואז בקשה להתמיין ל-504^{[דרוש מקור]}

המיון השני מתחלק לשניים:

• מיון פסיכוטכני, ראיון פסיכולוג ותחקיר ביטחוני
• מיון מקצועי ומבחני קואורדינציה ופיזיות/קרב מגע.

הכשרת הקת"מ

הכשרת הקת"מ כוללת שני שלבים:

• אולפן לימוד השפה הערבית בתנאי פנימייה, שאורכו כ-10 חודשים ובסיומו שולטים בקריאה ובכתיבה בשפה הערבית באופן שוטף.
• קורס הקת"מ האורך חמישה וחצי חודשים, במהלכו לומדים ומתרגלים את רזי הגיוס, ההפעלה והפעילות המבצעית החשאית על כל גווניה. בסף הקורס, תקופת חניכה הנמשכת מספר חודשים.

הנצחה

אתר ההנצחה לחללי היחידה בתל צפית

בתל צפית, ליד כפר מנחם, הוקם מצפור המנציח את סא"ל דוד קרון, איש קיבוץ כפר מנחם ומייסדה של יחידת "מודיעין 10". האתר משמש אתר הנצחה ל-28 חללי יחידה 504.

ביקורת

במהלך השנים נשמעו בקהילת המודיעין הישראלית קולות שהטילו ספק בנחיצות היחידה, והציעו לחלק את סמכויותיה ואת סוכניה בין המוסד לבין השב"כ.

בשנת 2020 ננקטו צעדים פיקודיים חמורים נגד בכירים ביחידה, בעקבות שליחת אחד מסוכניה ביהודה ושומרון להביא צנצנות טחינה לקצין מודיעין ראשי במסגרת "מבצע טחינה", הכינוי שהוצמד ביחידה לאירוע זה.

עמותת מודיעין 10

עמותת "מודיעין 10" הוקמה בשנת 1998 על ידי קבוצה של בוגרי היחידה. שמה של העמותה נגזר משמה של היחידה בראשית ימיה. מתחילת דרכה, הציבה העמותה כמה יעדים לפעילותה:

• שימור מורשת היחידה והנחלתה לקציני וחיילי היחידה ולקהל הרחב
• בית חם למשפחות חללי היחידה
• מסגרת חברתית לבוגרי היחידה
• תרומה לקהילה

העמותה מקיימת קשרים עם יחידה 504 במכלול המשימות שנטלה על עצמה, ובאופן מיוחד בנושאי המורשת וההנצחה.

העמותה הקימה אתר אינטרנט ובו מידע כללי אודות היחידה, העמותה, סיפורי מורשת, הנצחת החללים ועוד.

קריאה נוספת

• אפרים לפיד, לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי מבט מבפנים, ידיעות ספרים, 2017, עמ' 88–96
• יואב גלבר, ניצני החבצלת - המודיעין במלחמת העצמאות 1948 - 1949, חלק שני, משרד הביטחון
• דני אשר, מעשה אמ"ן - כרך א' - תולדותיו של המודיעין הצבאי, עד 1972,הוצאת מערכות, משרד הביטחון, 2014
• רפי סיטון ויצחק שושן, אנשי הסוד והסתר, מעלילות המודיעין הישראלי מעבר לגבול, הוצאת עידנים/ידיעות אחרונות 1990
• סרן ש. שגב (סבאג), מאחורי הפרגוד - ועדה פרלמנטרית עיראקית על המלחמה בישראל, צבא ההגנה לישראל/הוצאת מערכות 1954

ראו גם

• מתקן 1391

קישורים חיצוניים

• ג'קי חוגי, "הייתי חפרפרת במודיעין הישראלי", באתר nrg‏, 3 בינואר 2001
• יצחק לץ, ‏הסוכנים נחשפו באינתיפאדת אל-אקצא, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2001
• אביב לביא, מתקן 1391: הפינה האפלה ביותר בישראל, באתר הארץ, 1 בינואר 2005
• יוסי מלמן, הכירו את סא"ל במיל' יהודה דנגורי, איש למשימות מיוחדות, באתר הארץ, 20 באפריל 2010
• אילנה דיין, גלעד טוקטלי ונעמה פרי, ‏תיק 504 נפתח, באתר ‏מאקו‏‏, ‏19 במאי 2011‏; מתוך תוכנית הטלוויזיה "עובדה"
• אמיר בוחבוט‏, צל"ש ראש אמ"ן ליחידת המודיעין 504, באתר וואלה!‏, 6 בנובמבר 2013
• עמית לוינטל, ‏חשיפה: הסודות השמורים של יחידה 504, באתר ישראל היום, 4 באפריל 2014
• עידן סונסינו, ‏קורס החוקרים של 504 משנה את פניו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 16 במאי 2014
• יואב לימור, ‏בעורף האויב, באתר ישראל היום, 29 בספטמבר 2016
• מה שאפשר לספר לכם על יחידה 504, באתר צה"ל, 20 דצמבר 2016
• אור הלר, משחקי ריגול - יחידה 504, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 13 בנובמבר 2018
• מיכאל טוכפלד, ‏"מי שיש לו שכל מבין שכדאי לו לדבר", בעיתון מקור ראשון, 7 במאי 2019
• יוסי מלמן, אחת הפרשות המכוערות של המודיעין הישראלי, באתר הארץ, 20 במאי 2020
• יואב לימור, ‏הגיוס, המודיעין, הרצח: תיק הסוכן 225524, "מלכודת דבש", נחשף לראשונה, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2020