יחידה 88 - דב לבן

יחידת שריון אמפיבית בצה"ל

יחידה 88 - דב לבן הייתה יחידה בחיל השריון הישראלי. היחידה החלה לפעול בשנת 1969 כ"יחידת סיור ופשיטה אמפיבית". במהלך מלחמת יום הכיפורים לחמה היחידה בסיני ומעבר לתעלת סואץ. ב-1974 פורקה היחידה.

יחידה 88 - דב לבן
כינוי דב לבן
מדינה ישראלישראל  ישראל
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
שיוך חיל השריוןחיל השריון  חיל השריון
סוג יחידת סיור ופשיטה אמפיבית
בסיס האם מרחב שלמה
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה 1969
מקים היחידה סא”ל יואל גונן
תאריך פירוק יוני 1974
מלחמות מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
נתוני היחידה
ציוד עיקרי BTR-50, PT-76
פיקוד
דרגת המפקד סגן-אלוף  סגן-אלוף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
נגמ"ש BTR-50, מיחידה 88 - דב לבן, הייתה בבוקר מלחמת יום הכיפורים תחת פיקוד חטיבה 274. בפרוץ המלחמה נשלחה ביחד עם גדוד 225 מחטיבה 274 לאזור שארם א-שייח' ומשם עברה לא-טור עד 15 באוקטובר, לאחר מכן הצטרפה לחטיבה 14 ושירתה ב-2 צידי התעלה.

רקע היסטוריעריכה

יחידה 88 - דב לבן, הוקמה בשנת 1969 כיחידת סיור ופשיטה אמפיבית על ידי סגן אלוף יואל גונן, על מנת לאפשר תקיפת הפתעה דרך הים בעזרת כוחות שריון אמפיביים. היחידה הייתה מושתתת על כלי רק"ם מתוצרת ברית המועצות: נגמ"שים אמפיביים מסוג BTR-50 וטנקים אמפיביים קלים מסוג PT-76 שנלקחו שלל.[1][2] פעולתה הראשונה של היחידה הייתה במבצע רביב. את נגמש"י ה-BTR-50 איישו 50 לוחמי סיירת חטיבה 7, ואת טנקי ה-PT-76 איישו מדריכי שריון מבסיס צאלים. במהלך מלחמת ההתשה נעשה ניסיון נוסף להשתמש ביחידה אך הכלים שקעו באזור אגם תמסח והפעולה בוטלה.

ב-1971, לאחר שחיילי היחידה שוחררו משירות סדיר, הוחלט להסב את היחידה ליחידת מילואים שהוגדרה כיחידת מתנדבים ונשלח אליה כוח אדם מובחר. לתפקיד מפקד היחידה מונה סרן יוסף יודוביץ' ולסגנו מונה אמציה אטלס. לאחר אימון הקמה בצאלים ובאל עריש כיחידת מילואים התמקמה היחידה במרחב שלמה על יד שארם א-שייח'.

בתחילת מלחמת יום הכיפורים הייתה היחידה תחת פיקוד חטיבה 274. עם פרוץ המלחמה נשלחה היחידה, יחד עם גדוד 225 מחטיבה 274 לאזור שארם א-שייח' ומשם עברה לא-טור, עד ה-15 באוקטובר. לאחר מכן סופחה היחידה לחטיבה 14 ושירתה בשני צידי התעלה. יחידת דב לבן לחמה בקרב החווה הסינית ובקרב מתחם אורחה, ובסיום המלחמה היחידה חזרה לאזור סרפאום להתארגנות.

במהלך ימי הקרבות נהרגו 18 קצינים ולוחמים מהיחידה ונפצעו 32 מתוך 126 קצינים ולוחמים. היחידה פורקה ב-1974. לזכר לוחמי החטיבה הוקמה אנדרטה בפארק עוצבות השריון ליד לטרון.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "יחידה 88 – תיאור הלחימה היחידתי". חטיבה 14 (בעברית). 3 באפריל 2010. בדיקה אחרונה ב-9 ביולי 2018. 
  2. ^ "ללמוד על חקלאות כבר בבית הספר" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-9 ביולי 2018. (הקישור אינו פעיל)