יחידת רוכב שמיים

יחידה מובחרת בצבא ההגנה לישראל

יחידת רוכב שמיים (או יחידה 5353; בראשי תיבות: רוכ"ש) היא יחידה מיוחדת בצה"ל המשתייכת לחיל התותחנים. היחידה עוסקת בהפעלת מטוס זעיר ללא טייס (מזל"ט) מסוג Skylark 1 LE 10. צוותים מהיחידה המורכבים מלוחמים ולוחמות, חוברים לכוחות היבשה בהם בעיקר גורמי מודיעין, אש ואיסוף במטרה לספק מודיעין חזותי לדרג הטקטי.

יחידת רוכב שמיים
סיכת לוחם היחידה

תג היחידה
פרטים
כינוי רוכ"ש, "פגסוס"
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג יחידה
בסיס האם מחנה נחל שורק
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 2010–הווה (כ־14 שנים)
מלחמות
נתוני היחידה
ציוד עיקרי נשק קל: רובה שירות M4A1 פלאט-טופ, סקיילרק 1 LE בלוק 3.1
פיקוד
יחידת אם עוצבת עמוד האש
דרגת המפקד סגן-אלוף  סגן-אלוף
הקמת רוכ"ש, 2010
לוחם היחידה משגר כטב"ם סקיילרק (רוכב שמיים) בזמן מבצע צוק איתן.

היחידה אינה פועלת עצמאית אלא חוברת ליחידות מיוחדות, לגדודים או ליחידות המרחביות השונות. פעילות היחידה חשאית ומסווגת, אך נפח הפעילות שלה ניכר ועבודתה מסייעת רבות ליחידות המרחביות והלוחמות. תפקיד היחידה מגוון, וכולל ברובו איסוף מודיעין, אבטחת כוחות קרקעיים והכוונת אש של האמצעים השונים בעת הצורך. היחידה ככח אורגני חובר של כטב"ם, היא הראשונה מסוגה, ותפקידה, בראש ובראשונה, הוא סיוע לכוחות הקרקע השונים (יחידות מיוחדות, חי"ר, הנדסה, שריון, ארטילריה וכו') בלחימה, וכן ביצוע משימות מיוחדות עם כוחות מיוחדים. אחד ממאפינייה הבולטים של היחידה הוא השילוב של הפן הטכנולוגי יחד עם הפן המבצעי-קרבי.

היסטוריה עריכה

זמן קצר לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה הוחלט לסגור את יחידת נחשון של חיל המודיעין, שהפעילה מזל"טים מסוג "סורק", "זהבן", סרצ'ר-1 וסרצ'ר-2, במטרה לספק מודיעין חזותי לכוחות היבשה. עם פרוץ האינתיפאדה מפקד אוגדת עזה תת-אלוף ישראל זיו פנה לחברת אירונאוטיקס, שתיחזקה קודם את הציוד של יחידת נחשון, בבקשה שתפעיל מערך מזל"טים כדי לסייע לכוחות בשטח[1]. במרץ 2002, החליט צה"ל רשמית לרכוש את שירותי המזל"טים של אירונאוטיקס לביצוע משימות מודיעין טקטי, לצורכי ביטחון שוטף. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות צה"ל שהוא החליט להפריט שירותי מודיעין ולהפקיד אותם בידי קבלן אזרחי, במודל של מיקור חוץ. המשימה שקיבלה החברה הייתה שיגור מזל"טים לרצועת עזה ולגדה המערבית כדי לעקוב אחרי פעילות מחבלים בשטחי הרשות, ולהתריע מפני ניסיונות שיגור חוליות טרור לשטח מדינת ישראל[1]. במקביל החליט המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, בשנת 2003, לצאת במכרז לפיתוח ואספקת מזל"ט חדש לצה"ל לאור לקחי האינתיפאדה השנייה. המכרז קיבל את שם הקוד "רוכב שמיים"[2].

בינואר 2004 נערכה תחרות הדגמת יכולות על ידי זרוע היבשה, שבה התמודדו בין השאר מזל"טים מתוצרת התעשייה האווירית לישראל, אלביט מערכות ורפאל - מערכות לחימה מתקדמות. לאחר התחרות הודיע צה"ל כי הוא מעדיף את סקיילרק 1 של אלביט[3]. בשלב זה הוחלט במנהל למחקר ולפיתוח לפרסם מפרט טכני ומכרז רשמי לפיתוח ורכישת המזל"ט[2]. במקביל הכניס צה"ל לשימוש ניסיוני כמה מערכות שפותחו בידי התעשייה האווירית (בירד-איי), רפאל ("סקיילייט") ואלביט ("סקיילרק 1"). המערכות, נוסו גם בתנאי קרב במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה ובפעילות מבצעית בעזה[4].

חמש חברות התמודדו במכרז "רוכב שמים": אלביט מערכות, התעשייה האווירית, רפאל, אירונאוטיקס ו"רותם תעשיות", חברת מסחור ידע של הקריה למחקר גרעיני – נגב. היקף המכרז היה כ-30 מיליון דולר, לאספקת בין 70 למאה מערכות לזרוע היבשה[5]. במקביל למכרז המנהל למחקר ולפיתוח העניק לחברת "קונטרופ", שבה הייתה מושקעת חברת "אירונאוטיקס", מענק של כשני מיליון דולרים לפתח את המצלמה של המזל"ט. כדי להחזיר לעצמה את כספי השקעתה החליט המנהל למחקר ולפיתוח, כי אחד מתנאי הסף להגשת ההצעה במכרז הוא להצטייד במצלמה של "קונטרופ". בשנת 2008 הודיעה המנהל למחקר ולפיתוח כי "רותם תעשיות" נופתה מהמכרז, מאחר שאין לה הכישורים לניהול פרויקט צבאי מסוג זה, והתעשייה האווירית נופתה מאחר שהמזל"ט שלה היה כבד מדי[4]. ב-16 בדצמבר 2008 זכתה חברת אלביט במכרז עם דגם ה"סקיילרק", תמורת 40 מיליון דולר. במסגרת החוזה נקבע כי אלביט תהיה אחראית גם לאימון הכוחות ולתמיכה הלוגיסטית[6]. חברת אירונאוטיקס פנתה לבית המשפט בבקשה לקבלת צו מניעה נגד זכיית אלביט, בטענה שההצעה שלה הייתה זולה מדי ולא כלכלית, אך נדחתה[7].

היחידה הוכרזה כעצמאית ב-10 באוקטובר 2010, לאחר שבוצעו כמה פיילוטים לקליטת הציוד תחת חיל המודיעין וחיל האיסוף הקרבי, אך לבסוף הוחלט שהיחידה תוכפף לחיל התותחנים[8]. שם היחידה לקוח מהפסוק[9]:

אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים.

דברים פרק לג, כו

בנובמבר 2013 התרסק לראשונה מזל"ט של היחידה ברצועת עזה כקילומטר מגבול ישראל, מול נחל עוז. ההתרסקות נבעה מכשל טכני. גורמים פלסטיניים פרסמו תמונה של המזל"ט שהתרסק וטענו כי הם שאחראים להפלתו[10]. במרץ 2014, שוב התרסק מזל"ט בדרום רצועת עזה בעקבות תקלה[11]. באוגוסט 2015, הזרוע הצבאית של החמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, הודיעה כי יחידה מיוחדת של הארגון השתלטה על מזל"ט של היחידה והצליחה להפעילו ולהכניסו לשירות מבצעי. בנוסף, פורסם ביוטיוב סרטון של המזל"ט לכאורה[12].

בספטמבר 2014, שולבו לראשונה נשים במסלול ההכשרה לתפקידים ביחידה[13]. באותו חודש גם התרסק מזל"ט של היחידה באזור מרג' עיון בלבנון, עקב תקלה[14].

במבצע צוק איתן הפעילו לוחמי היחידה את הסקיילרק על מנת לסייע לכוחות היבשה של צה"ל במודיעין חזותי בעת התמרון הקרקעי[דרוש מקור].

ביולי 2017 התרסקו שני מזל"טים של היחידה באותו שבוע, אחד ליד בית לחם והשני בשטח הרצועה[15]. חברת אלביט הודיעה כי קיים כשל טכני ודפוס המקשר בין ההתרסקויות[16].

ב-2018 שופרו הכטב"מים של היחידה ומערכת ההפעלה שודרגה לבלוק 3 ונוספה אפשרות לסימון מטרות[17]. כמו כן הוקמה ביחידה פלגת קומנדו שייעודה הוא הפעלת המערכת בעומק האויב[17].

באפריל 2018 מצאה תושבת הצפון במקרה מזל"ט של היחידה, שנעלם שנה וחצי קודם במהלך תרגיל. המזל"ט הושב ליחידה[18].

ביוני 2018 נפל מזל"ט של היחידה בשטח סוריה[19].

ב-5 בספטמבר 2019 הועברה כפיפותה הפיקודית של היחידה לעוצבת עמוד האש.

במאי 2021 יירטה סוללת כיפת ברזל בשוגג מזל"ט של היחידה, לאחר שמפעיליו לא עדכנו את הבקרה של חיל האוויר על הפעלתו, והוא יורט לאחר שלא זוהה[20].

סמלי היחידה עריכה

הפגסוס (סוס מכונף), המסמל את התמחותה האווירית של היחידה, הוצע כסמל על ידי תום זיידרמן מגרעין ההקמה שלה בשנת 2007. באותה השנה עיצב נדב אמבון, קצין ביחידה, את סיכת הלוחם. הסיכה מורכבת ממספר סמלים:

תגי היחידה עריכה

מזל"ט היחידה עריכה

היחידה עוסקת בהפעלת מטוס זעיר ללא טייס (מזל"ט) מסוג סקיילרק 1. המזל"ט נישא על גב הלוחמים ומורכב בשטח בעת הצורך, דקות טרם העלייה לאוויר. משקל המערכת ללא ציוד לחימה או ציוד נלווה הוא כ-70 קילוגרם. משקל הכטב"ם כ-7 ק"ג, עלותו כ-200 אלף ש"ח והוא מיוצר על ידי אלביט מערכות.

הכשרה עריכה

ניתן להגיע ליחידה דרך גיוס לחיל התותחנים או דרך שבוע ראיונות בעת הפסקת השתתפות בקורס טיס, קורס חובלים, או יחידות מיוחדות או מובחרות אחרות. בשבוע הראשון לשירות, חיילים שהתגייסו לחיל התותחנים ומעוניינים לשרת ביחידות המובחרות של החיל מבצעים גיבוש. חייל שמסיים את הגיבוש ונבחר על ידי הממיינים משובץ בטירונות של היחידה.

מסלול הלוחם ביחידה עריכה

מסלול הלוחם ביחידה מחולק לשלושה חלקים: טירונות, "אימון פרט" ו"אימון צוות". אורך המסלול הוא שנה, ואורך כל פרק הוא כ-4 חודשים. מסלול הלוחם ביחידה דורש מן החיילים במסלול יכולות טכניות ומוטוריות גבוהות, כושר גופני גבוה, ויכולת לתחקר ולהשתפר במהירות.

בתום הגיבוש החיילים מגיעים לפלוגת טירונים "להב", פלוגה ייעודית שמכשירה את טירוני היחידה ואת טירוני מסלול מטאור. זוהי פלוגה נפרדת משאר הטירונים שהתגייסו לחיל. הטירונות נמשכת כ-4 חודשים בשבטה. הטירונות מורכבת משני חלקים – טירונות חי"ר רגילה בה החיילים מוכשרים לדרגת רובאי 05 שאורכת כחודשיים, וטירונות יחידה שבה החיילים עוברים מספר רב של ניווטים. הטירונים בפלוגה זו מנווטים בזמן המוקדם ביותר לזמן השירות שלהם בצבא בהשוואה ליחידות אחרות שמנווטות בשלבים מאוחרים יותר במסלול ההכשרה.

בסיום שלב הטירונות החיילים מתחילים את השלב השני של ההכשרה, שנקרא "אימון פרט". אימון הפרט מתחלק לשלושה תחומים עיקריים:

  1. הפעלת הכטמ"ם: הלוחמים מבצעים גיחות במאמן הטיסה (סימולטור) ובשטח על מנת לתרגל את הפעלת המטוס לבדם, לומדים לשגר את המטוס, להרכיב ולפרק אותו. הלוחמים לומדים לבצע את הפעולות הנ"ל תחת לחץ זמן ובחוסר משאבים כדי לדמות מצב לחימה.
  2. פיתוח כושר קרבי: לוחמי רוכב שמיים נדרשים לשאת את האמל"ח (חלקי המטוסים, העמדה הקרקעית הנדרשת להפעלת המטוס וכו') על גבם במהלך לחימה ופעילות מבצעית, ונדרשים לפתח כושר נשיאה. הלוחמים עוברים מסעות רבים, ומבצעים אקטים פיזיים רבים נוספים. הלוחמים מתחילים לבצע מסעות עם תיקי "לואו" שמשקלם 30% ממשקל גופם, ועולים בהדרגה עד שמגיעים לכ-60%. בסוף אימון הפרט הלוחמים מבצעים פרק מסכם שנקרא "מסכם פרט", המתבצע תוך חוסר ודאות ואתגרים מנטליים רבים.
  3. תרגול ולמידה של טכניקות רובאות ולוחמה שונות.

בסוף אימון הפרט ממשיכים החיילים ל"אימון צוות". הלוחמים מחולקים לצוותים שאיתם יעברו לפעילות המבצעית. בתחילת אימון הצוות עובדים על האורגניות של הצוות, מתרגלים לשאת את המנשאים הייעודיים שמכילים את האמל"ח, ומתרגלים את הפעלת המטוס כצוות לראשונה. בהמשך הלוחמים לומדים על כוחות חי"ר, שריון, הנדסה, חיל אוויר, אמצעי אש ועוד, על מנת שהלוחמים יכירו את הכוחות אליהם הם חוברים. הצוותים חוברים לתרגילים מורכבים של כוחות סדירים ומתרגלים לחימה תוך חבירה לכוחות גדולים (מרמת גדוד ומעלה). במהלך אימון הצוות עוברים הלוחמים תכנים פיקודיים, ובסוף המסלול הלוחמים מוכשרים כמ"כים. בסופו של אימון הצוות חל הפרק המסכם, שמורכב מחבירה לשבוע מלחמה של מגמת האימון המתקדם של חטיבת הצנחנים, ופרק מסכם היחידה, שבו הלוחמים מתורגלים בכל החומר המקצועי והמעשי שלמדו מתחילת הטירונות. הפרק המסכם נגמר במסע שנקרא "מסע הסיכה", שבו הלוחמים מבצעים את המסע הארוך ביותר שיבצעו במהלך המסלול, ובסופו הם מקבלים את סיכת הלוחם ודרגת הסמל.

ביחידה עוברים הלוחמים קורס צניחה במהלך שירותם הסדיר, זמן קצר לאחר שסיימו את הכשרתם.

מפקדי היחידה עריכה

שם תקופת כהונה הערות
אורי גונן 2010–2013
בן וייסמן 2013–2015 לימים מפקד מחנה שבטה
רן אשכנזי 2015–2017 לימים סגן מפקד חטיבה 282
רעות רטיג-וייס[22] 2017–2019
אלירן דהאן 2019–2021 לימים סגן מפקד אוגדה 162
אדיב איפרח 2021-2023 לימים סגן מפקד חטיבה 215
סא״ל א’ 2023-


ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יחידת רוכב שמיים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אמנון ברזילי, פתרון במשקל 400 גרם, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2002
  2. ^ 1 2 יוסי מלמן, טלטלות במכרז המזל"טים של צה"ל, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2007
  3. ^ פליקס פריש, ‏צה"ל קיבל החלטה עקרונית לרכוש מיני מזל"ט של אלביט, באתר גלובס, 4 בפברואר 2004
  4. ^ 1 2 יוסי מלמן, חשאי בחמישי - במשרד הביטחון לא סומכים על אנשי הכור בדימונה, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2008
  5. ^ אמנון ברזילי, מז"י תרכוש מזל"טים בכ-30 מ' דולר - למרות שאין כסף, באתר הארץ, 22 במרץ 2004
  6. ^ שירה חורש, ‏אלביט מערכות תספק לצה"ל מערכות מיני-מל"טים בהיקף כספי של כ-40 מיליון דולר, באתר גלובס, 26 בינואר 2009
  7. ^ טלי ציפורי, ‏אירונאוטיקס של האחים שקד דורשת צו מניעה נגד זכיית אלביט מערכות במכרז של משהב"ט, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2008
  8. ^ * "רוכב על הגב" באתר חיל האוויר
  9. ^ ספר העשור ליחידה
  10. ^ גילי כהן, מזל"ט של צה"ל התרסק ברצועת עזה, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2013
  11. ^ גילי כהן, מזל"ט של צה"ל התרסק בדרום רצועת עזה בעקבות תקלה, באתר הארץ, 11 במרץ 2014
  12. ^ ג'קי חורי וגילי כהן, חמאס: השתלטנו על מזל"ט ישראלי, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2015
  13. ^   גילי כהן, לראשונה בצה"ל: שש נשים שולבו במסלול ההכשרה של יחידות מורן ורוכב שמיים, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2014
  14. ^ ג'קי חורי וגילי כהן, מזל"ט ישראלי נפל באזור מרג' עיון, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2014
  15. ^ גילי כהן, בפעם השנייה בשבוע: מזל"ט ישראלי נפל בשטח הרצועה, באתר הארץ, 4 ביולי 2017
  16. ^ יובל אזולאי, ‏"מזהים תקלות שחוזרות על עצמן בהתרסקות של המל"טים", באתר גלובס, 4 ביולי 2017
  17. ^ 1 2 היכולות המבצעיות החדשות של "רוכב שמיים" נחשפות לראשונה, אתר צה"ל, 22 בינואר 2018.
  18. ^   יניב קובוביץ, תושבת הצפון מצאה במקרה כלי טיס של צה"ל שאבד לפני כשנה וחצי, באתר הארץ, 1 באפריל 2018
  19. ^ יניב קובוביץ וג'קי חורי, מזל"ט ישראלי מסוג "רוכב שמיים" נפל בשטח סוריה, באתר הארץ, 19 ביוני 2018
  20. ^   יניב קובוביץ, כיפת ברזל יירטה בשוגג כלי טיס בלתי מאויש של צה"ל במהלך הלחימה בעזה, באתר הארץ, 25 במאי 2021
  21. ^ הוא משלנו: אור רייכרט עיצב את התג לגדוד החדש של צה"ל, באתר "סרוגים", 13 באוקטובר 2010
  22. ^ נא להכיר: מפקדת "רוכב שמיים" הראשונה, באתר www.idf.il