יחסי איראן – בוסניה והרצגובינה

יחסי חוץ
יחסי איראןבוסניה והרצגובינה
איראןאיראן בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה
איראן בוסניה והרצגובינה
שטחקילומטר רבוע)
1,648,195 51,197
אוכלוסייה
89,651,008 3,198,407
תמ"ג (במיליוני דולרים)
388,544 24,528
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,334 7,669
משטר
רפובליקה אסלאמית רפובליקה

יחסי איראן–בוסניה והרצגובינה הם יחסי החוץ בין איראן לבוסניה והרצגובינה. איראן הייתה אחת התומכות העיקריות של הצד הבוסני במהלך מלחמת בוסניה (1992–1995).[1][2]

מלחמת בוסניה עריכה

 
שגרירות איראן בסרייבו

איראן, מדינה שיעית בעיקרה, הייתה אחת המדינות המוסלמיות הראשונות שסיפקו תמיכה למוסלמים הבוסנים (בוסניאקים, שהם בעיקר מוסלמים סונים) במלחמה. משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC) שלח יותר מחמשת אלפי טונות של נשק למוסלמים הבוסנים.[3] בנוסף, היא גם סיפקה מאמנים ויועצים לשירות הצבא והמודיעין הבוסני.[3] כמה עשרות מומחי מודיעין איראנים הצטרפו לסוכנות הביון המוסלמית הבוסנית.[4] משרד המודיעין האיראני תמך ביחידות מוג'אהדין שהכשירו יחידות נבחרות של צבא בוסניה.[5] חזבאללה (השיעה הלבנונית), הנתמך על ידי איראן, שיגר גם הוא לוחמים למלחמה.[6] בשנת 1992, איראן בעזרת טורקיה הבריחה נשק למוסלמים הבוסנים.[7] דיווחים על "מאות טונות של נשק" שנשלחו מאיראן במשך תקופה של חודשים הופיעו בתקשורת בתחילת 1995.[8] נשק איראני נשלח דרך קרואטיה.[9]

רוברט באר, סוכן ה-CIA שהוצב בסרייבו במהלך המלחמה, טען מאוחר יותר כי "בסרייבו הממשל המוסלמי הבוסני הוא לקוח של האיראנים. . . אם זו בחירה בין ה-CIA לאיראנים, הם ייקחו את האיראנים בכל יום”. בסוף המלחמה, סקרי דעת הקהל הראו שכ-86% מהאוכלוסייה המוסלמית הבוסנית הביעו גישה חיובית כלפי איראן.[10]

ספורט עריכה

איראן הפכה למדינה הראשונה ששיחקה משחק כדורגל היסטורי עם בוסניה בשנת 1993, המשחק בו הפסידה נבחרת איראן 1–3 בביתה בטהראן. המשחק קיבל את ברכת הנשיא אכבר האשמי רפסנג'אני, ובכך הפך לזיכרון של בוסניה, כמדינה מוכרת בעולם.[11]

ביקורים רשמיים עריכה

באוקטובר 2016 נשיא בוסניה והרצגובינה בקיר איזטבגוביץ' נסע לטהראן ופגש את נשיא איראן חסן רוחאני.[12] במהלך ביקור זה חתמו שתי המדינות על מזכר הבנות להגדלת ההשקעה הדו-צדדית בעסקים קטנים ובינוניים.[13]

נציגויות דיפלומטיות עריכה

  • איראן מחזיקה בבוסניה והרצגובינה שגרירות בסרייבו.
  • בוסניה והרצגובינה מחזיקה באיראן שגרירות בטהראן.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Bardos, Gordon N. (בפברואר 2013). "Iran in the Balkans: A History and a Forecast". World Affairs. אורכב מ-המקור ב-2016-11-29. נבדק ב-2016-12-17. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Sciolino, Elaine (1995-12-10). "What's Iran Doing In Bosnia, Anyway?". New Nork Times. נבדק ב-2020-09-24.
  3. ^ 1 2 O'Hern 2012, p. 82.
  4. ^ Shay 2017, p. 94.
  5. ^ Bennett 2012, p. 54.
  6. ^ Fisk, Robert (7 בספטמבר 2014). "After the atrocities committed against Muslims in Bosnia, it is no wonder today's jihadis have set out on the path to war in Syria". The Independent. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Burg & Shoup 1999, p. 307.
  8. ^ Burg & Shoup 1999, p. 308.
  9. ^ O'Hern 2012, p. 82, Burg & Shoup 1999, p. 308
  10. ^ "Iran in the Balkans: A History and a Forecast". World Affairs Journal. אורכב מ-המקור ב-10 ביולי 2015. נבדק ב-5 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Jonathan Wilson: Despite its inescapable past, Bosnia-Herzegovina writes new chapter". Si.com. נבדק ב-4 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Finnish, Bosnian Presidents in Iran for Talks". Tasnim News.
  13. ^ "Bosnia and Iran Vow Joint Struggle Against Extremists". Balkan Insight.