יחסי איראן–טורקיה
| יחסי איראן–טורקיה | |
|---|---|
|
|
| |
| איראן | טורקיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,648,195 | 783,562 |
| אוכלוסייה | |
| 89,651,008 | 86,150,023 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 388,544 | 905,988 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,334 | 10,516 |
| משטר | |
| רפובליקה אסלאמית | משטר נשיאותי |
יחסי איראן–טורקיה (בפרסית: روابط ایران و ترکیه, בטורקית: İran-Türkiye ilişkileri) הם היחסים הבילטרליים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובין הרפובליקה הטורקית.
במשך השנים, היחסים בין איראן לטורקיה היו שלווים, אך לעיתים היו גם מתוחים. איראן וטורקיה הן שותפות סחר גדולות. לאיראן ולטורקיה ישנה השפעה הדדית כבדה זו על זו, בשל הקרבה הגאוגרפית, היחסים הלשוניים והאתניים והיבטים תרבותיים רבים משותפים.
היסטוריה עריכה
ב-22 באפריל 1926, נחתם בטהראן הסכם הידידות הראשון בין איראן לטורקיה.
ב-23 בינואר 1932, נחתם הסכם הגבול הראשון בין איראן לטורקיה בטהראן, במסגרתו בוצעו מספר שינויים בגבול איראן–טורקיה.
בין ה-16 ביוני ל-2 ביולי 1934, ביקר רזא ח'אן, השאה של איראן בטורקיה יחד עם בכירים נוספים ובהם הגנרל חסן ארפה, בהזמנתו של מוסטפא כמאל אטאטורק. ח׳אן התרשם מאוד מתוצאות הרפורמה במודרניזציה של הרפובליקה וראה בכך דוגמה לארצו.
ב-8 ביולי 1937, נחתם הסכם ידידות בין טורקיה, איראן, עיראק ואפגניסטן. הסכם זה נקרא ״הסכם סעדאבאד״. מטרת ההסכם הייתה להבטיח ביטחון ושלום במזרח התיכון. באוגוסט 1955, נוסדה ארגון האמנה CENTO, הכללה הסכם ביטחון הדדי בין איראן, טורקיה, עיראק, פקיסטן ובריטניה. ביולי 1964, הוקמה ״המועצה האזורית לפיתוח״ שמטרתה הייתה לקדם פרויקטים כלכליים משותפים בין איראן, טורקיה ופקיסטן.
תקופה של מתח בין המדינות עברה עם ההפיכה באיראן ב-1979, שגרמה לשינויים משמעותיים באיראן ובמצב הקיים במזרח התיכון.
מאז האביב הערבי עריכה
איראן תומכת בתקיפות בממשלת סוריה בהנהגתו של הנשיא בשאר אל-אסד, בעוד טורקיה תומכת באופוזיציה הסורית. היעדים הגאו-פוליטיים של איראן בסוריה ובעיראק הביאו להגברת החשדנות בין שתי המדינות.[1]
יחסי איראן-טורקיה השתפרו עם המשבר הדיפלומטי של קטר, כאשר איראן וטורקיה תמכו בקטר במשבר הדיפלומטי עם ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות.
דבר נוסף שחיזק את יחסי שתי המדינות הוא התנגדותן להקמת מדינה כורדית, בעקבות משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית.
הגרעין האיראני עריכה
במאי 2010, ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ערך ביקור לא מתוכנן בטהראן, בתיאום עם נשיא ברזיל לולה דה סילביה, כדי להסכים למיקור חוץ של העשרת האורניום האיראני לארצו כדי למנוע סנקציות נוספות על איראן.[2]
אחרי לחץ גובר של בריטניה וארצות הברית לתמוך בסנקציות נגד איראן, אמר ארדואן: ״למעשה, אין כיום נשק גרעיני באיראן, אבל לישראל, שגם היא ממוקמת באזורנו, יש נשק גרעיני. טורקיה היא אותו מרחק משתיהן. מה אמרה הקהילה הבינלאומית נגד ישראל עד כה? זה עליונות החוק או חוק הממונים?״.
משבר הטילים של נאט"ו עריכה
טורקיה, חברת נאט"ו, אירחה את הקמתה של מערכת הגנה של טילים של נאט"ו בספטמבר 2011. הקמת מערכת היוותה משבר ביחסים בין טורקיה לאיראן. איראן טענה כי מערכת טילים זו היא ״מזימה אמריקאית״ שנועדה להגן על ישראל מפני כל מתקפה נגד ישראל, אם ישראל תכוון למתקני הגרעין של איראן.
טורקיה הצהירה כי מערכת נאט"ו אינה גורמת לאיום על אומה, ולא מכוונת לאומה מסוימת[3][4]
קשרי מסחר עריכה
איראן וטורקיה מקיימות קשרי מסחר וכלכלה טובים מאוד. שתי המדינות הן חלק מהארגון לשיתוף פעולה כלכלי.
הסחר בין שתי המדינות הולך וגדל. בשנת 2005, הסחר עמד על כ-4 מיליארד דולר לעומת 1 מיליארד דולר בשנת 2000.[5]
קישורים חיצוניים עריכה
- טורקיה ואיראן: מטוטלת היחסים של שתי מעצמות אזוריות, המכון למחקרי ביטחון לאומי
הערות שוליים עריכה
- ^ "Iran and Syria concerned about Turkish intervention in Jarablus". Rudaw Media. Rudaw Media. נבדק ב-10 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ News Al Jazeera 17 May 2010
- ^ PressTV, www.presstv.com
- ^ "Turkey to site Nato missile shield radar in its south-east". The Guardian. London. 14 בספטמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Schleifer, Yigal (2 בפברואר 2006). "Caught in the fray: Turkey enters debate on Iran's nuclear program". CS Monitor.
{{cite news}}: (עזרה)