יחסי איראן–הוותיקן
| יחסי איראן – קריית הוותיקן | |
|---|---|
|
|
| |
| איראן | קריית הוותיקן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,648,195 | 0.49 |
| אוכלוסייה | |
| 89,651,008 | 524 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 388,544 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,334 | |
| משטר | |
| רפובליקה אסלאמית | מונרכיה תאוקרטית אבסולוטית |
יחסי איראן–הוותיקן הם היחסים הדיפלומטיים המתקיימים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובין קריית הוותיקן.
סקירה כללית עריכה
המגעים הראשונים בין מדינת האפיפיור לבין ממלכת פרס החלו כבר בתקופת שלטונו של עבאס שאה הראשון אשר שלח שליחים אל האפיפיור. הוותיקן מקיים יחסים רשמיים עם איראן מאז 1954, ויחסים אלו נשמרו גם לאחר המהפכה האיראנית. ב-1979 שלח האפיפיור פיוס השנים עשר שליח כדי לסייע בפתרון משבר בני הערובה באיראן. כיום מחזיקה איראן שגרירות בוותיקן.[1] היחסים בין שתי המדינות נחשבים לחמים למדי חרף העובדה שאיראן היא רפובליקה אסלאמית-שיעית, מאידך - כיוון שתי הישויות הן ישויות בהן לדת יש מעמד עליון, יש ביניהן שותפות ברמה האידאולוגית. יש אף המוצאים הקבלות בין הפילוג השיעי-סוני באסלאם לפילוג הקתולי-פרוטסטנטי בנצרות.[2]
ב-2008 הצהיר מחמוד אחמדינז'אד שהוותיקן הוא "כוח חיובי לצדק ולשלום".[3] באוקטובר 2010 פנה אחמדינז'אד לאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר, והצהיר שהנוצרים והמוסלמים צריכים לפעול יחדיו כדי להיאבק בחילוניות והחומריות בעולם. באותה הזדמנות, שיבח אחמדינז'אד את האפיפיור על כך שביקר כומר אמריקאי שאיים לשרוף את הקוראן. בנובמבר של אותה שנה האפיפיור שלח מכתב תשובה בו המליץ על הקמתה של ועדה איראנית-אפוסטולית משותפת על מנת להסדיר את מעמדה של הכנסייה הקתולית באיראן.[4]
