יחסי ארצות הברית – טורקיה

יחסי ארצות הברית – טורקיה
ארצות הברית	טורקיה


ארצות הברית	טורקיה
שטח (בקילומטר רבוע)
9,833,517	783,562
אוכלוסייה
341,362,543	86,150,023
תמ"ג (במיליוני דולרים)
25,462,700	905,988
תמ"ג לנפש (בדולרים)
74,591	10,516
משטר
רפובליקה נשיאותית פדרלית	רפובליקה דמוקרטית פרלמנטרית

הוצאות צבא (במיליארדי דולרים)
651	19
מס' החיילים המשרתים בכוחות המזוינים
1,473,900	1,054,740

יחסי ארצות הברית–טורקיה ידעו עליות ומורדות רבות מאז הקמתה של טורקיה המודרנית. לראשונה כוננו יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות בדצמבר 1943.

היסטוריה עריכה

כינון היחסים עריכה

היחסים בין טורקיה לארצות הברית, מוסדו לראשונה במסגרת ועידת קהיר השנייה בדצמבר 1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. בשל כך, טורקיה הצטרפה לאו"ם בצורה מהירה, ונמנתה מבין מייסדיו. במסגרת דוקטרינת טרומן, הוחלט במרץ 1947, על הענקת סיוע כלכלי לטורקיה, בנימוק שגורמים קומוניסטיים מנסים להשתלט על המדינה. במאי 1950, כאשר נבחר אדנאן מנדרס לראש ממשלה, הוא הדגיש את חשיבות חיזוק הקשרים עם ארצות הברית.^[1] בעקבות זאת, טורקיה בשנת 1950 השתתפה במלחמת קוריאה לצד ארצות הברית במסגרת כוחות האו"ם, ובשנת 1952, הצטרפה לברית נאט"ו.

בעקבות פלישת טורקיה לקפריסין, שנעשה בעזרת נשק שסופק על ידי ארצות הברית, הכריזה ארצות הברית על אמברגו נשק על טורקיה.^[2]

הידרדרות היחסים עריכה

בתחילת שנות ה-2000, חלה הרעה ניכרת ביחסים בין המדינות, בעיקר בשל מלחמת המפרץ השנייה שניהלה ארצות הברית בשטחה של עיראק. טורקיה רואה את מלחמה זו כאיום משמעותי על ביטחונה, משום שאזור צפון עיראק משמש כיום לאזור מקלט למחתרת הכורדית (PKK). מלחמה זו הגדילה את הסיכויים שהכורדים יכריזו על עצמאות בצפון עיראק, ויתסיסו את המיעוט הכורדי בטורקיה.

בנוסף לכך, מערכת היחסים הרעועה בין ישראל לטורקיה, עוררה שאלות גם בממשל האמריקאי, וגם בין חברי המפלגה הרפובליקנית בסנאט. במהלך חודש אוגוסט 2010 הביעו סנאטורים רפובליקנים את התנגדותם למינויו של שגריר אמריקני חדש באנקרה, וזאת על רקע התייחסותה של טורקיה לתוכנית הגרעין האיראנית, ויחסי אנקרה-ירושלים. ב-13 באוגוסט 2010 כינסה מזכירת המדינה הילרי קלינטון ישיבה מיוחדת של בכירי מחלקת המדינה והמועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, כדי לדון בעתיד יחסי ארצות הברית עם טורקיה. ב-15 באוגוסט דיווח ה-Financial Times כי הנשיא ברק אובמה העביר מסר לטורקים בו נאמר, כי אם לא ישנו את יחסם לישראל, עלול הדבר לפגוע בביצוע עסקאות ביטחוניות, בינם לבין ארצות הברית. דובר הבית הלבן הבהיר כי אמנם התקיימה שיחה בנושא בין אובמה לארדואן, אך אין מדובר בהצבת אולטימטום.

בפברואר 2013 התרחש פיגוע טרור בכניסה לשגרירות ארצות הברית בטורקיה.^[3]

במאי 2018 עברה שגרירות ארצות הברית בישראל לעיר ירושלים, כתוצאה מכך החזירה טורקיה את השגריר שלה מארצות הברית וחל ניתוק ביחסי המדינות. באוגוסט ארצות הברית וטורקיה הטילו סנקציות הדדיות בעקבות המשך מעצרו של הכומר האמריקני אנדרו ברנסון,^[4]^[5] כמו כן הסנאט האמריקאי הצביע לעכב את העברת מטוסי הF-35 לטורקיה.^[6]

ב-10 באוגוסט 2018 הכפילה ארצות הברית את המכס על פלדה המיובאת מטורקיה ל-50% ועל אלומיניום ל-20%, וכתוצאה מכך הלירה הטורקית צנחה ב-40% ביחס לדולר.^[5] בתגובה לכך פנה הנשיא ארדואן לעמו וביקש להמיר את הדולרים ואת הזהב ללירה טורקית. בעקבות צניחת הלירה הכריז ארדוואן ב-14 באוגוסט על החרמת מוצרים אלקטרוניים מארצות הברית.^[7] כמו כן אסר ארדואן על ייבוא טבק ופחם מארצות הברית.^[8]

ב-12 באוקטובר 2018 לאחר כשנתיים בהן שהה במעצר, קבע בית המשפט הטורקי כי ברנסון ישוחרר ויחזור לארצות הברית. על ברנסון נגזרו 3 שנות מאסר, אך אלה יקוזזו עם הזמן שכבר ישב בכלא. בכלי התקשורת פורסם כי טורקיה נענתה להסכם עם ארצות הברית בתמורה לכך שממשל טראמפ יקל בסנקציות הכלכליות שהטיל על המדינה, חלקן המכריע בתגובה למעצר והסירוב של טורקיה לשחרר את ברנסון.^[9]

ב-24 באפריל 2021, יום הזיכרון לרצח העם הארמני, הנשיא ג'ו ביידן התייחס לטבח הארמנים תחצ שלטון האימפריה העות'מאנית ב-1915 כ"רצח עם" בהצהרה שפרסם הבית הלבן. טורקיה דחתה את ההצהרה.^[10]

באוקטובר 2021 איימה טורקיה לגרש את שגריר ארצות הברית בעקבות תמיכתו בשחרור עות'מאן קבאלה, שהשתתף בניסיון ההפיכה בטורקיה מהכלא הטורקי.

לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה, יחסי אוקראינה–טורקיה ויחסי טורקיה–רוסיה, עלו מחלוקות בין ארצות הברית וטורקיה על יחסה של טורקיה לרוסיה, במקביל לניסיונות לשיתוף פעולה בין המדינות^[11]^[12]