יחסי ארצות הברית–סין
| יחסי הרפובליקה העממית של סין–ארצות הברית | |
|---|---|
|
|
| |
| הרפובליקה העממית של סין | ארצות הברית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,596,967.75 | 9,833,517 |
| אוכלוסייה | |
| 1,384,690,426 | 329,256,465 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 23,210,000 | 19,490,000 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 16,762 | 59,194 |
| משטר | |
| משטר חד-מפלגתי | רפובליקה נשיאותית פדרלית |
| הוצאות צבא (במיליארדי דולרים) | |
| 150 | 651 |
| מס' החיילים המשרתים בכוחות המזוינים | |
| 2,250,000 | 1,473,900 |
יחסי ארצות הברית–סין ידעו עליות ומורדות רבות מאז דצמבר 1943, עת כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.
תוכן עניינים
היסטוריהעריכה
לאחר מלחמת האזרחים הסינית המשיכה ממשלת ארצות הברית לראות בשלטון של צ'יאנג קאי שק את מייצגה של סין והיא קיימה יחסים דיפלומטיים רק עם טייוואן ולא עם הרפובליקה העממית של סין. בשנות ה-50, החרים משרד החוץ של ארצות הברית, באופן רשמי, את נציגי סין הקומוניסטית, הגם שהתקיימו שיחות בין שגרירי ארצות הברית וסין בז'נבה[1]. בסוף יולי 1955 החלה התחממות ביחסים בין המדינות[2]. ארצות הברית הסכימה לשיחות גלויות של שגרירי המדינות בז'נבה, בעיקר כדי לשחרר את שבוייה שהוחזקו בסין[3]. לקראת תחילת השיחות שחררה סין 11 טייסים שהוחזקו על ידה[4]. עם זאת, הנשיא אייזנהאור הבהיר שהדרך ליחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה העממית של סין רחוקה, לאור מעורבותה של סין במלחמת קוריאה לצדה של קוריאה הצפונית, מעורבות שארצות הברית כינתה תוקפנית[5].
ביולי 1971 ביקר הנרי קיסינג'ר בחשאי בסין וב-15 ביולי 1971 הצהיר ריצ'רד ניקסון כי יבקר באופן רשמי בסין[6]. בעקבות זאת, ב־25 באוקטובר 1971 עבר המושב של סין באומות המאוחדות לידי הרפובליקה העממית של סין.
ב-15 בדצמבר 1978 הודיע קארטר על כינון יחסים דיפלומטיים עם סין העממית החל מתחילת 1979, תוך ניתוק היחסים עם טייוואן והכרה בממשלת סין העממית כמייצגת של סין כולה. עם זאת, ממשלת סין הבטיחה שלא תפלוש לטייוואן ותאפשר את המשך התנהלותה העצמאית[7].
היחסים הדיפלומטיים בין סין לארצות הברית היו יציבים בדרך כלל לאורך ההיסטוריה, מלבד מספר תקופות של מתיחות, בעיקר לאחר התפרקותה של ברית המועצות, אשר במסגרת זאת ארצות הברית הפכה למעצמת העל היחידה בעולם. ישנן גם מחלוקות בין המדינות בנושא זכויות האדם בסין ובנושא מעמדה המדיני של טייוואן. למרות כל זאת, סין וארצות הברית הן שותפות הסחר הגדולות בעולם.
במהלך העשור השני של המאה ה-21 עלה מעמדה של סין בעולם. לטענת ארצות הברית, על רקע הפרת חוקי המסחר מצד סין[8] החלה "מלחמת סחר" בין המדינות, עם הטלת מכסי מגן הדדית.[9] נקודות חיכוך נוספות בין המדינות היו סביב טיוואן, קוריאה הצפונית[10] וסביב נתיבי שיט-בים סין הדרומי[11] ובג'יבוטי.
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- אהרן שי, ממלחמת האופיום עד יורשי מאו: סין בזירה הבינלאומית 1990-1840, זמורה-ביתן, 1990
קישורים חיצונייםעריכה
- יחסי סין–ארצות הברית, באתר הרדיו הבינלאומי של סין, 12 בנובמבר 2009
- יחסי סין ארצות הברית: הסיפור שלא נגמר, באתר הרדיו הבינלאומי של סין, 11 בנובמבר 2010
- בצל אסון התאומים: יחסי סין–ארצות הברית לאן?, באתר הרדיו הבינלאומי של סין, 26 באוגוסט 2011
- סין משעה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ארצות הברית, אתר הארץ
- אופיר דור, הנדסת תעשייה וריגול, באתר כלכליסט, 1 בנובמבר 2018
הערות שולייםעריכה
- ^ דוד קוליב, העולם הקומוניסטי על פרשת דרכים, הצופה, 5 באוגוסט 1955
- ^ דאלס: סימנים לתקופה חדשה ביחסי סין עם המערב, הצופה, 3 באוגוסט 1955
- ^ פגישת שגרירי ארה"ב וסין, הצופה, 1 באוגוסט 1955
- ^ סין שחררה 11 הטייסים, הצופה, 2 באוגוסט 1955
- ^ נגיש הצעות חדשות לפירוק הנשק, הצופה, 5 באוגוסט 1955
- ^ הנשיא ניכסון: אבקר בסין העממית, מעריב, 16 ביולי 1971
- ^ ארה"ב סומכת ידיה על עמדת סין, מעריב, 17 בדצמבר 1978
- ^ סוכנויות הידיעות, סין שבה ומזהירה את ארה"ב: נגן על האינטרסים שלנו, באתר ynet, 24 במרץ 2018
- ^ שירות כלכליסט, "מלחמת סחר בין ארה"ב לסין היא האיום הגדול ביותר כיום על הכלכלה העולמית", באתר כלכליסט, 6 באפריל 2018
- ^ טל טובי, המלחמה הקרה של ארה”ב וסין, באתר מידה, 1 במאי 2013
- ^ סוכנויות הידיעות, המודיעין האמריקני: סין הציבה טילים מתקדמים בים סין הדרומי, באתר וואלה! NEWS, 04 במאי 2018