יחסי בוטסואנה–ישראל
יחסי בוטסואנה–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים שבין מדינת ישראל לרפובליקת בוטסואנה. לישראל יש קשרים רשמיים עם בוטסואנה, אך אין לה שגרירות קבועה בה, וכך גם אין לבוטסואנה שגרירות בישראל. בין המדינות קיימים הסכמי שיתוף פעולה ברמה הממשלתית, וכן פעילות עסקית של המגזר הפרטי.
| יחסי בוטסואנה–ישראל | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| בוטסואנה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 581,730 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 2,708,487 | 9,881,600 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 20,352 | 522,033 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 7,514 | 52,829 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
היסטוריה עריכה
עוד בטרם קיבלה בוטסואנה את עצמאותה, בשנת 1966, באו ראשיה לישראל לדון בסיוע ובשיתופי פעולה עתידיים ביניהן. ישראל הצביעה באו"ם בעד עצמאותה של בוטסואנה, ומיד לאחר מכן נוסדו היחסים באופן רשמי. לאחר מלחמת יום הכיפורים ניתקה בוטסואנה, כרוב שכנותיה, את יחסיה עם ישראל[1], אולם מאז שנות ה-80 קיימה קשרים בלתי רשמיים עם ישראל.
היחסים בין המדינות שבו לקדמותם באופן רשמי בעת חתימת הסכמי אוסלו בין ישראל לאש"ף בשנת 1993. בפברואר 2012 התמנה שגריר ישראל לאפריקה הדרומית שמקום מושבו בנמיביה דן שחם לנציגה הדיפלומטי הרשמי של ישראל בבוטסואנה השכנה[2].
קשרים אזרחיים עריכה
שש חברות יהלומנות ישראליות פעילות במחוז גאבורון שבבוטסואנה ומעסיקות כאלף אזרחים בוטסואנים במכרות יהלומים[3].
בדצמבר 2012 הוחלט באוניברסיטת בן-גוריון לתמוך בהקמת מוסד חדש בבוטסואנה, בשם "אוניברסיטת בוטסואנה הבינלאומית למדע וטכנולוגיה". אוניברסיטת בן-גוריון תהיה אחראית על ההוראה ועל בניית יכולת המחקר של האוניברסיטה. סטודנטים מהמדינה האפריקנית יוזמנו לישראל כדי להשלים את לימודיהם לפני ההחזרה לבניית הצוות של האוניברסיטה. סטודנטים שיעברו הכשרה בישראל יוחזרו לבוטסואנה ויהוו את הצוות של האוניברסיטה המקומית[4].
בוטסואנה נלחמת בבעיית מדבור חמורה. ישראל הציעה כמודל למאבק בבעיה, פיתוחים טכנולוגיים בחקלאות ובהתפלה[5].
בוטסואנה היא אחת מחמש המדינות להן מתבצע עיקר הייצוא הישראלי באפריקה שמדרום לסהרה[6].