יחסי ישראל – כורדיסטן העיראקית

יחסי חוץ
יחסי ישראלכורדיסטן
ישראלישראל כורדיסטןכורדיסטן
ישראל כורדיסטן
שטחקילומטר רבוע)
22,072 191,660
אוכלוסייה
9,855,000 28,000,000‏‏‏
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,971

יחסי ישראל–כורדיסטן העיראקית משתרעים על הרקע ההיסטורי של היחסים בין הכורדים והעם היהודי, ועל היחסים הפוליטיים והכלכליים הנוכחיים בין כורדיסטן העיראקית לבין מדינת ישראל.

כורדים וישראלים על רקע בי"ח שדה צבאי-ישראלי שהוקם על ידי ישראל בכורדיסטן העיראקית. בתמונה רופאים וחובשים ישראלים, האלוף רחבעם זאבי (גנדי), המולא מוסטפא ברזאני ולוחמים כורדים.
ביקור המולא מוסטפא ברזאני באחת מטייסות חיל האוויר בנוכחותו של מפקד חיל האוויר מוטי הוד[1], שנות ה-70

לכורדיסטן העיראקית ולישראל אין מעמד רשמי של יחסים דיפלומטיים או בילטרליים, אם כי יש טענות שיש מגעים רבים בין הגופים הממשלתיים והעסקיים. איראן וסוריה האשימו את כורדיסטן העיראקית בקיום יחסים עם ישראל[2]. מסעוד ברזאני, נשיא כורדיסטן העיראקית והמפלגה הדמוקרטית הכורדית, טען ב-2005 כי "כינון היחסים בין הכורדים לישראל אינו פשע, שכן במדינות ערביות רבות יש קשרים עם המדינה היהודית"[3].

יחסים פוליטיים עריכה

כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20 נרקמו קשרי סיוע חשאיים בין מדינת ישראל לבין הנהגת הכורדים בראשותו של מוסטפא ברזאני. בשנת 1966 סייעה ישראל למבצע צבאי שביצעו הכורדים (אותו תכנן וניהל צורי שגיא) בו חיסלו הכורדים חטיבה עיראקית[4]. קשרים אלה, שהופעלו דרך נציגי ישראל באיראן, נותקו בעקבות הסכם אלג'יר ב-1975.

במהלך מלחמת המפרץ ארגונים יהודיים ברחבי העולם פתחו בשדלנות כדי לסייע לכורדים בכורדיסטן העיראקית כדי לעצור את הרדיפות של ממשלת עיראק. ישראל גם סיפקה, באמצעות כורדיסטן הטורקית, פריטי עזרה ראשונה לכורדיסטן העיראקית וכן בעת המלחמה קרא ראש ממשלת ישראל, יצחק שמיר, בפגישתו עם מזכיר המדינה של ארצות הברית ג'יימס בייקר לממשלת ארצות הברית להגן על הכורדים[5].

יחסי ישראל-כורדיסטן העיראקית החמיצו מעט בפברואר 1999, כאשר הכורדים האשימו את המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, בסיפוק מידע שהוביל למעצרו של מנהיג מפלגת הפועלים של כורדיסטן הטורקית, עבדוללה אג'לאן, בקניה. מפגינים כורדים תקפו את קונסוליה הישראלית בברלין, וכתוצאה מכך נהרגו שלושה מפגינים על ידי מאבטחים[6].

כלי התקשורת הישראליים דיווחו ב-2004 על פגישותיהם של גורמים רשמיים בישראל עם מנהיגים פוליטיים כורדים, כאשר מסעוד ברזאני, ג'לאל טאלבאני וראש ממשלת ישראל אריאל שרון אישרו בפומבי את היחסים של ישראל עם אזור כורדיסטן העיראקית[7].

נשיא כורדיסטן העיראקית, מסעוד ברזאני, ענה על שאלה בנוגע ליחסי כורדיסטן העיראקית-ישראל בעת ביקורו בכווית במאי 2006: "זה לא פשע לקיים יחסים עם ישראל, אם בגדאד תכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, נוכל לפתוח קונסוליה בארביל".

ב-2014, בנאום שנשא בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, תמך בהקמת מדינה כורדית עצמאית. הוא טען כי "הכורדים הם עם לוחם שהוכיח מחויבות פוליטית והוא ראוי לעצמאות מדינית"[8].

בעקבות משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית בספטמבר 2017, הודיעה ישראל כי תכיר בעצמאות כורדיסטן העיראקית[9]. בעקבות זאת קיבל הפרלמנט העיראקי החלטה האוסרת על הנפת דגל ישראל[10][11].

ב-24 בספטמבר 2021, נערכה ועידת שלום בארביל, בירת כורדיסטן העיראקית, בהשתתפות כ-300 מנהיגים עיראקים שקראו לממשלת עיראק להצטרף להסכמי אברהם ולכונן יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה עם מדינת ישראל[12]. בוועידה השתתפו גנרלים בדימוס מצבא עיראק ומנהיג פדרציית השבטים הגדולה ביותר במזרח התיכון, שבטי שמר. שר החוץ הישראלי, יאיר לפיד, בירך על היוזמה וניתנה לה ברכה על ידי איחוד האמירויות הערביות. ממשלת עיראק, לעומת זאת, גינתה את ההצהרה[13].

ב-13 במרץ 2022 תקפה איראן מבנה בארביל, שנטען כי שימש את המוסד[14], טענה שנדחתה על ידי הממשל העיראקי[15].

יחסים כלכליים עריכה

ב-2015 דווח כי בין מאי לאוגוסט יובאו לישראל 19 מיליון חביות נפט, גודל השקול ל-77% מצריכת הנפט הישראלית באותה תקופה[16].

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מימין לשמאל: חיימקה לבקוב - בכיר במוסד, המולא מוסטפא ברזאני, דוד קרון - בכיר במוסד, מלווה כורדי, האלוף מוטי הוד וטייסים
  2. ^ Israelis train Kurdish forces, באתר BBC‏, 20 בספטמבר 2006
  3. ^ Iraq's Kurds support relations with Israel, Massoud Barzani, באתר Ekurd.net‏, 8 ביוני 2005
  4. ^ ד"ר יגיל הנקין, ‏"מה יבטיח את קיומנו?", השילוח, 2, דצמבר 2016
  5. ^ Kurdistan: The Next Flashpoint Between Turkey, Iraq, and the Syrian Revolt, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 5 באוגוסט 2012
  6. ^ A clean break for Israel
  7. ^ Israelis using Kurds to build power base, באתר הגרדיאן, 21 ביוני 2004
  8. ^ "למנוע מאיראן להשיג הסכם כניעה מהמעצמות", באתר nrg‏, 29 ביוני 2014
  9. ^ Halbfinger, David M. (2017-09-22). "Israel Endorsed Kurdish Independence. Saladin Would Have Been Proud". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-09-29.
  10. ^ רועי קייס, עיראק: הנפת דגל ישראל - עבירה פלילית, באתר ynet, 31 באוקטובר 2017
  11. ^ ד"ר אדי כהן, איראן מנסה להתקרב לישראל דרך עיראק וסוריה, באתר ישראל היום, ‏22 בינואר 2018
  12. ^ אהוד יערי, ‏מנהיגים עירקיים דורשים לכונן שלום עם ישראל, באתר ‏מאקו‏, 24 בספטמבר 2021
  13. ^ רועי קייס, מאות מנהיגים מעיראק קראו לנורמליזציה עם ישראל, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי, ‏25 בספטמבר 2021
  14. ^ חני לוין, לאחר שנורו 12 טילים: ארביל שבעיראק חוזרת לשיגרה • צפו, באתר בחדרי חרדים, 13 במרץ 2022
  15. ^ יענקי פרבר, עיראק מכחישה את טענות איראן לגבי נוכחות המוסד בארביל, באתר בחדרי חרדים, 13 ביוני 2022
  16. ^ "רוב עצום של הנפט לישראל מגיע מעיראק", באתר ynet, 24 באוגוסט 2015