יחסי ליכטנשטיין–שווייץ
| יחסי ליכטנשטיין–שווייץ | |
|---|---|
|
|
| |
| ליכטנשטיין | שווייץ |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 160 | 41,277 |
| אוכלוסייה | |
| 39,763 | 8,837,800 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 7,186 | 807,706 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 180,732 | 91,392 |
| משטר | |
| רפובליקה קונפדרטיבית | מונרכיה חוקתית |
בין נסיכות ליכטנשטיין לבין שווייץ מתקיימים יחסים דיפלומטיים קרובים, ונציגויות שווייץ אף מייצגות את ליכטנשטיין ברחבי העולם.
שיתוף פעולה עריכה
על פי בקשת ממשלת ליכטנשטיין משנת 1919, שווייץ שומרת על האינטרסים של ליכטנשטיין ועל אזרחיה בשאר העולם. השניים מהווים אזור כלכלי וכספי משותף (ליכטנשטיין משתמש בפרנק השווייצרי (מאז 1920), ויש לה איחוד מכס (מאז 1924) עם שווייץ), ויש להן גבולות פתוחים (אם כי כיום שניהן חתומות ממילא על הסכם שנגן), ומשום כך אשרת כניסה לשווייץ חלה גם על ליכטנשטיין. לשתי המדינות יש גם מערכת פטנטים משותפת. כמו כן, שווייץ מוסמכת להיכנס לאמנות על שם ליכטנשטיין, אם כי ליכטנשטיין אינה מיוצגת במשא ומתן על האמנה; כוח זה מופעל לרוב באמנות הקשורות במכס או בהליכים.
הנציגויות הדיפלומטיות של שווייץ מייצגות גם את ליכטנשטיין בשאר העולם, אלא אם כן מעדיפה ליכטנשטיין לשלוח נציג משלה. לפני שליכטנשטיין הפכה לחברה בזאיגוד הסחר החופשי האירופי, ייצגה שווייץ את האינטרסים שלה בארגון זה.
לשתי המדינות יש גם שפה משותפת (גרמנית) ושתיהן אינן חברות באיחוד האירופי. ליכטנשטיין מסתמכת על שווייץ גם בנושא ההגנה הלאומית שלה, שכן אין לה צבא משלה. כמו שכנתה, היא שומרת על מדיניות של נייטרליות. שגרירים של מדינה אחת פועלים בדרך כלל כנציגים של שתי המדינות.
תקריות של הצבא השווייצרי עריכה
לשווייץ יש צבא פעיל יחסית המקיים גיוס חובה, ומספר אירועים אירעו במהלך השנים באימון שגרתי:
- ב-5 בדצמבר 1985 נחתו בליכטנשטיין רקטות שנורו על ידי הצבא השווייצרי וגרמו לשריפת יער, ובעקבות כך שילמה שווייץ פיצויים[1].
- ב-13 באוקטובר 1992, בעקבות פקודות שקיבלו, חצו צוערי הצבא השווייצרי את הגבול בלי דעת, והלכו לטריזן כדי להציב עמדת תצפית. מפקדים שווייצרים התעלמו מהעובדה שטריזנברג אינה בשטח שווייצרי. שווייץ התנצלה בפני ליכטנשטיין על האירוע[2].
- במרץ 2007 נכנסה לליכטנשטיין פלוגה של 171 חיילים שווייצריים, לאחר שחזרה בטעות בחושך. הכוחות חזרו לשטח השווייצרי לאחר שנכנסו יותר מ-2 ק"מ לתוך ליכטנשטיין. שלטונות ליכטנשטיין לא גילו את "הפולשים", והשווייצרים הודיעו להם על כך לאחר האירוע. האירוע זכה להתעלמות משני הצדדים, ודובר של ליכטנשטיין אמר: "זה לא שהם פלשו עם מסוקי קרב"[3].
נציגויות דיפלומטיות עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שווייץ פולשת לשכניה בטלוויזיה השווייצרית
- ^ שווייץ התנצלה על חציית גבול הניו יורק טיימס
- ^ הפלישה השווייצרית לליכטנשטיין
- ^ אתר השגרירות