יחסי הרשות הפלסטינית – סין
| יחסי סין – הרשות הפלסטינית | |
|---|---|
|
|
| |
| סין | הרשות הפלסטינית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,596,967.75 | 6,220 |
| אוכלוסייה | |
| 1,425,300,174 | 5,463,399 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 17,963,171 | 19,112 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 12,603 | 3,498 |
| משטר | |
| דמוקרטיה עממית | רפובליקה |
יחסי הרשות הפלסטינית–סין הם היחסים הבילטרליים בין הרפובליקה העממית של סין לבין הרשות הפלסטינית.
לסין ולפלסטינים היסטוריה ארוכה של יחסים, שהחלו בתמיכתו של מאו דזה-דונג בתנועות שחרור לאומי בעולם השלישי.[1]
היסטוריה עריכה
אחרי ניצחון הקומוניסטים במלחמת האזרחים בסין, הוקמה הרפובליקה העממית של סין, בראשות מאו דזה-דונג. סין הכירה במדינת ישראל, אך ב-1955 הכריזה על הכרתה ב"זכויות של העם הפלסטיני" ועברה לתמוך במדינות ערב.
במהלך שנות השישים סין תמכה, הן במילים והן במעשים, בהרס ישראל והחלפתה במדינה ערבית פלסטינית, כמו גם ביאסר ערפאת ובאש"ף[2]. סין שמרה על יחסים טובים גם עם פת"ח, בתור מפלגה בפני עצמה ולא רק כחלק מאש"ף. המפלגה הקומוניסטית בראשות מאו דזה-דונג תמכה במספר ארגוני טרור פלסטיניים, ביניהם החזית העממית לשחרור פלסטין החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. סין המשיכה לתמוך בפלסטינים לאחר שהתקבלה לאו"ם ב-1971, ושגרירות פלסטינית אף נפתחה בבייג'ינג ב-1974. סין הצביעה בעד החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם, שהשוותה את הציונות לגזענות ב-1975. (ההחלטה בוטלה ב-1991 בהצבעה חוזרת, כשסין נעדרת מההצבעה). לאחר מותו של מאו דזה-דונג ב-1976, התחלפה הנהגת המפלגה. דנג שיאופינג, המנהיג החדש, החליט לצמצם את התמיכה בארגוני טרור פלסטיניים, ובהמשך אף תמך בהסכמי קמפ דייוויד.
עם זאת סין עדיין תומכת בפלסטינים, ותמיכתה בהכרזת העצמאות הפלסטינית, שניתנה על ידי ערפאת באלג'יר ב-1988, בתוקף עד היום.
היחסים כיום עריכה
סין ממשיכה לתמוך בטענות הפלסטינים גם היום, אם כי באופן מצומצם יותר. תחת הנהגתם של יורשי דנג, סין מנהלת יחסים דיפלומטיים מלאים הן עם ישראל והן עם ארצות ערב. תחת הנהגתם של ג'יאנג דזה-מין וחו ג'ינטאו, סין תמכה בתהליך השלום במזרח התיכון ובהסכמי אוסלו. גם יאסר ערפאת וגם יורשו, מחמוד עבאס (אבו מאזן), ביקרו בסין מספר פעמים.
לאחר ניצחון חמאס בבחירות לפרלמנט הרשות הפלסטינית ב-2006[3], סין סירבה להגדירו כארגון טרור והתייחסה אליו בתור 'נציג נבחר של העם הפלסטיני'. שר החוץ של הרשות הפלסטינית מחמוד א-זהאר, ששימש בתפקידו מטעם חמאס, הוזמן על ידי ממשלת סין להשתתף בכנס שיתוף פעולה סיני-ערבי[4]. זאת למרות מחאת ארצות הברית וישראל, ותוך קבלת תשבחות מיושב ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן[5].
לאחר מבצע עופרת יצוקה, דובר משרד החוץ הסיני טען שעל שני הצדדים לפתור את הבעיות בדיאלוג, וגינה את השימוש בכוח צבאי דרך לפתרון סכסוכים[6]. לאחר ההשתלטות על המשט לעזה, דובר משרד החוץ הסיני גינה את ישראל, וטען שהיא צריכה ליישם ברצינות את החלטות מועצת הביטחון ולשפר את המצב ברצועת עזה על ידי הקלת המצור עליה[7].
במהלך מבצע עמוד ענן, בנובמבר 2012, דובר משרד החוץ הסיני הביעה "דאגה" לגבי העימות וקרא לשני הצדדים, ולישראל במיוחד, להפגין ריסון ולהימנע מפגיעה באזרחים[8]. ב-29 בנובמבר 2012, סין הצביעה בעד החלטת 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם, שהעניקה ל"פלסטין" (למעשה הרשות הפלסטינית) מעמד של מדינה משקיפה באו"ם[9].
במהלך מבצע צוק איתן, דובר משרד החוץ הסיני אמר ש"אנחנו סבורים ששימוש בכוח ואלימות כתגובה לאלימות לא יעזור לפתור בעיות אלא [רק] יגדיל את השנאה. אנו מפצירים בצדדים הקשורים לזכור את התמונה הרחבה יותר של שלום וחיי האנשים, ליישם הפסקת אש מיידית, לדבוק בדרך של שיחות שלום ולשאוף לחידוש מוקדם [ככל האפשר] של שיחות [שלום]"[10].
בתחילת 2016, נשיא סין שי ג'ינפינג אישר מחדש את תמיכת סין ב"הקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים" בפגישה עם הליגה הערבית. שי הכריז גם על סיוע של 50 מיליון יואן (7.6 מיליון דולר) להקמת לוחות סולאריים לייצור חשמל ב"שטחים הפלסטיניים"[11].
שר החוץ הסיני וואנג יי אמר באפריל 2017, במהלך פגישה עם שר החוץ של הרשות הפלסטינית, שהיעדר "מדינה [פלסטינית] עצמאית עם ריבונות מלאה" הוא "אי צדק נוראי". וואנג המשיך וציין שסין תומכת במאמצים הפלסטיניים להקים מדינה פלסטינית בגבולות שלפני מלחמת ששת הימים, שבירתה היא מזרח ירושלים[12].
ביוני 2023 ביקר בסין יו״ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן ונפגש עם נשיא סין שי ג׳יפינג, השניים שוחחו על ההתפתחויות האחרונות בזירה הפלסטינית וכן בנושאים אזוריים ובינלאומיים.
קישורים חיצוניים עריכה
- "סין והפלסטינים" – מאמר על ההיסטוריה של יחסי סין והפלסטינים, יחד עם מעורבות סין בסכסוך הישראלי-ערבי (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ הרפובליקה העממית של סין תיקרא בערך, בקיצור, 'סין'. אין להתבלבל עם 'הרפובליקה הסינית', שידועה בעיקר כטאיוואן.
- ^ מאמר על תמיכת סין בפלסטינים
- ^ עלי ואקד, החמאס זכה בבחירות; ממשלת אבו עלא התפטרה, באתר ynet, 26 בינואר 2006
- ^ רויטרס, הכרה ממזרח: סין הזמינה את מחמוד א-זהאר, באתר ynet, 17 במאי 2006
- ^ מאמר על מדיניות סין בנושא הסכסוך ישראלי-פלסטיני
- ^ כתבה ב'הארץ' על הנושא
- ^ ידיעה על הגינוי הסיני לפעולה הישראלית
- ^ דיווח על הצהרת משרד החוץ הסיני
- ^ הדיונים וההצבעה על ההחלטה, באתר האו"ם
- ^ ידיעה על הצהרת משרד החוץ הסיני
- ^ כתבה על הצהרתו של שי
- ^ כתבה על הצהרת שר החוץ הסיני