תמד

משקה אלכוהולי המופק מדבש
(הופנה מהדף יין דבש)

תֶּמֶד או תְּמָד[1] הוא משקה אלכוהולי מותסס המיוצר בהתססת דבש, בדומה לבירה המותססת מדגנים ויין המותסס מענבים. יש המוסיפים לתמד תבלינים כגון ציפורן, קינמון או אגוז מוסקט ולעיתים רחוקות גם קמומיל, אורגנו, פירות או לבנדר.

תמד
Mead
סוג ליקר דבש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תמד

התמד מכונה לעיתים "יין דבש", ומשמש לצד היין המתובל כמשקה מסורתי המוגש בחגים נוצריים (בעיקר בחג המולד ובסילבסטר).

מקור השם עריכה

משמעותו המקורית של המונח "תמד", כפי שהוא נזכר במשנה, מסכת ערלה, פרק א', משנה ח' ובספרות חז"ל היא יין שהופק ממים שנוצקו על שיירי ענבים, ולכן נחשב ליין נחות שנועד לפועלים והותר לשתייה לנשים בגלל קלילותו היחסית.[2] במוצא התגלה חותם של יינן יהודי מימי בית שני שעליו המילים "להושע תמד".[3]

בעברית ישראלית אומץ המונח עבור משקה אלכוהולי המופק מדבש, בשל הדמיון הצלילי למילים המקבילות בשפות הסלאביות (miod או med) או בשפות הגרמאניות הקדומות (meduz), שמשמען "דבש".

היסטוריה עריכה

התמד מוזכר בריגוודה (אחד מכתבי הקודש ההינדואיסטיים) שמקורו במאה ה-15 לפנה"ס לערך.[4] כן היה התמד משקה פופולרי ביוון העתיקה. אריסטו דן בתמד בספרו "מטאורולוגיה" ופליניוס הזקן מזכיר את התמד בספרו "היסטוריה של הטבע" ומבדיל בין יין שמומתק בדבש לבין התמד ("יין הדבש").[5] התמד מוזכר ב"שירת התמד" הוולשית מאת המשורר טאלייסין משנת 550, וכן מהווה התמד משקה הגיבורים באולם התמד "האורוד" המוזכר בשירה ביאוולף משנת 700 לספירה, וכן בשירה האפית הוולשית "אי גודודין".

התמד היה המשקה הפופולרי ביותר של השבטים הגרמאניים בצפונה של אירופה החל מהתקופה הרומית ועד לאחר ימי הביניים. חוקים המגבילים כמות אלכוהול במשקה (לצורכי מיסוי) הביאו לירידה בפופולריות של המשקה במערב אירופה בראשית העת החדשה. בפולין וברוסיה נותר המשקה פופולרי עד סוף המאה ה-19 והוא מוזכר בכתביהם של גוגול, דוסטויבסקי ולב טולסטוי. התמד שימש בצפון אירופה כמשקה הנשתה באירועים חגיגיים. היה מנהג לפיו נהגו לספק לבני הזוג הנישאים אספקה של יין תמד לחודשיים על מנת להבטיח את פוריות נישואיהם - ומכאן הביטוי "ירח דבש" (מצרפתית: lune de miel).

"יין דבש" מוזכר כמה פעמים בספרי הארי פוטר כמשקה מקובל ואהוב בקרב קוסמים בריטים. הארי פוטר שתה ממשקה זה בפעם הראשונה בספר השישי.

סוגי תמד עריכה

לתמד טעמים שונים ורבים, כתלות בסוג הדבש (והפרחים ממנו מייצרות הדבורים את הדבש) וכן כתלות בתוספים שונים (כגון פירות ותבלינים) הנוספים לתמד, ובסוגי השמרים המתסיסים את התמד.

יש להבדיל בין התמד המסורתי, לבין יין לבן בתוספת דבש הנמכר לעיתים כתמד, אולם טעמו שונה. טעמו של יין התמד מתוק, והוא מוגש כיום כיין קינוח.

בין סוגי התמד ניתן למנות:

  • אומפקומל (Omphacomel) שילוב שהיה נפוץ בימי הביניים, של דבש עם ורג'וס.
  • אוקסימל (Oxymel) - ייצרו תמד על ידי שילוב דבש עם חומץ.
  • בראגוט (Braggot) - שילוב של דבש ושל שעורה מותססים.
  • גוורק (Gverc) או מדווינה (Medovina) - תמד קרואטי המכיל תבלינים.
  • דוויניאק (Dwójniak) - תמד פולני העשוי כמויות שוות של דבש ומים.
  • צ'וורניאק (Czwórniak) - תמד פולני העשוי שלוש יחידות מים לכל יחידת דבש.
  • טג' (Tej) - תמד אתיופי המכיל גשו (Rhamnus prinoides).
  • טרויניאק (Trójniak) - תמד פולני המכיל כמות כפולה של מים לכל כמות דבש.
  • מולסום - תמד שהיה נפוץ במטבח הרומאי, אשר ייוצר בשילוב של דבש עם יין בעל ריכוז אלכוהול גבוה.
  • מלומל (Melomel) - שילוב של תמד עם מיצי פירות.
  • פוטוראק (Półtorak)- תמד פולני העשוי כמות כפולה של דבש לכל כמות מים.
  • צ'ושאן (Chouchen) תמד המיוצר בבריטני.
  • צ'ייסר (Cyser) - התססת דבש ומיץ תפוחים.
  • קפסיקומל (Capsicumel) - תמד בשילוב פלפל צ'ילי.
  • רודומל (Rhodomel) - תמד המכיל פרחי ורדים או שמן ורדים.
  • תמד שחור - שילוב של תמד עם אוכמניות.

שימושים דתיים עריכה

בימי הביניים התמד שימש כמשקה באירועים חגיגיים כגון חתונות ובחגים דתיים (חג המולד וסילבסטר). כיום משמש התמד כמרכיב טקסי בטקסים הגרמניים הנאו פגניים.

פסטיבלים עריכה

פסטיבל התמד הבינלאומי (באנגלית: International Mead Festival) נערך מדי שנה בסוף השבוע שלפני יום ולנטיין בדנוור קולורדו שבארצות הברית.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ על המילה תֶּמֶד, באתר האקדמיה ללשון העברית (ארכיון)
  2. ^ הילולי הגפן והילולות השכר: יין ובירה בימי קדם, מוזיאון ישראל, 1999
  3. ^ סוקניק 1942, 20-21
  4. ^ ספר 5, פרק 43 פסוקים 3,4 וספר 8, פרק 5 פסוק 6
  5. ^ ספר XIV, עמוד XII פסוק 85.