פתיחת התפריט הראשי
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

ביהדות, מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה ליישב את ארץ ישראל. ישנה מחלוקת ראשונים האם מדובר באחת מתרי"ג מצוות; אולם מכל מקום ישיבת ארץ ישראל היא יסוד חשוב ביהדות, וחז"ל שקלו אותה כנגד כל המצוות שבתורה[1].

מצוות יישוב ארץ ישראל
(מקורות עיקריים)
מקרא במדבר, ל"ג, נ"ג
משנה מסכת כתובות, פרק י"ג, משנה י"א
תלמוד בבלי מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב' והלאה
משנה תורה הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה', הלכות ט'-י"ב
שולחן ערוך אבן העזר, סימן ע"ה
ספרי מניין המצוות השגות הרמב"ן, מצווה ד'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

המקור בתורה ובהלכהעריכה

בתורה נאמר: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ"[2], ועל סמך פסוק זה כתב הרמב"ן:

נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם יצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר: והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ, אשר נשבעתי לאבותיכם

רמב"ן השמטות לספר המצוות מצווה ד

הרמב"ן בהגדרה זו מגדיר את המצווה כמצווה כללית שמוטלת על כל עם ישראל. ואילו הרמב"ם לעומתו מגדיר את המצווה כמצווה פרטית שמוטלת על כל אדם מישראל:

לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה.

משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק ה, הלכה יב

הגדרת המצווה וחלוקתהעריכה

נחלקו הדעות האם מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה מיוחדת מהתורה הנוהגת בכל זמן, או שמא ישנן רק מצוות פרטיות רבות הקשורות בישיבה בארץ. המחלוקת לגבי מצות יישוב הארץ, בין דאורייתא ובין דרבנן, מתחילה בגמרא וממשיכה אצל הראשונים. מחלוקת נוספת היא השאלה האם ישנו הבדל בין אדם יחיד לבין קִבוץ אנשים ("חומה") שרוצים לעלות לארץ ישראל.

הגמרא במסכת כתובות דנה במצווה לדור בארץ ישראל יישוב הארץ ומביאה דעה שאסור לעלות אליה מבבל[3]. הרמב"ם והרמב"ן נחלקו בשאלה אם מצוות יישוב הארץ היא אחת מרמ"ח מצוות עשה. לדעת הרמב"ן היא מצווה מן התורה, הנלמדת מתוך הפסוק "והורשתם את הארץ וישבתם בה"[4], והוא משיג על הרמב"ם שלא כלל אותה בספר המצוות.

ובמחלוקת האם מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה הנוהגת היום, או שמא אינה, חולקים רבים מן הראשונים. ישנם מן הראשונים שהתייחסו לנושא זה וסבורים כי מצוות יישוב הארץ ליחיד נוהגת גם לאחר החורבן למרות שעם ישראל בגלות[5], ויש הסבורים שאין מצוות יישוב הארץ בזמן הגלות[6]. יש מהראשונים שיש ספק או מחלוקת מהי שיטתם[7].

עידוד הישיבה בארץעריכה

מחלוקת בין בני זוג

הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין, הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין אחד האנשים ואחד הנשים

משנה מסכת כתובות פרק יג משנה יא

על פי פרשנותה המקובלת של משנה זו, אם איש ואישה אינם מצליחים להגיע להסכמה האם לגור בארץ ישראל או מחוצה לה, האיש רשאי לגרש את אשתו ללא כתובה אם היא מסרבת לדור עמו בארץ, והיא רשאית לדרוש ממנו גט וכתובה אם הוא מסרב לדור עימה בארץ. משנה זו נפסקה להלכה על ידי כמעט כל הפוסקים.[8]

קניית בית מגוי בשבת

על פי ההלכה אין לומר לגוי לעשות מלאכה האסורה על יהודי בשבת. אולם לצורך קניית בית מגוי בארץ ישראל התירו חכמים לומר לגוי לכתוב ולחתום חוזה לקניית הבית בשבת מידי גוי[9].

איסור גידול בהמה דקה בארץ ישראל

על פי המשנה[10]. אסור לגדל בהמה דקה (צאן) בארץ ישראל, אלא אם מגדלה ביערות או במדברות. המפרשים נתנו טעמים שונים הקשורים למצוות יישוב ארץ ישראל. רש"י סבר שהטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות מכלות את השדות והעצים[11], והרמב"ם סבר שטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות אוכלות את הזרעים[12], ובכך מכלות את הצומח.

במקום פיקוח נפש

בכמה פסוקים עם ישראל מצווה לכבוש ולהלחם כדי לכבוש את ארץ ישראל. מכך שבמלחמה יש הרוגים ובכיבוש הארץ מסכנים את חיי הלוחמים למדו שמעלת מצוות ירושת ארץ ישראל עדיפה על שמירת חיי האדם וכך לדבריהם מצוות יישוב ארץ ישראל היא אף כאשר יש בדבר סכנת נפשות.

איסור יציאה מארץ ישראלעריכה

  ערך מורחב – יציאה מארץ ישראל (הלכה)

הרמב"ם מציין שאסור לצאת מארץ, למעט לצרכים מסוימים:

אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה, או לישא אישה, או להציל מיד הגויים, ויחזור לארץ. וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ - אסור, אלא אם כן חזק שם הרעב, עד שנעשה שווה דינר חיטין בשני דינרין

משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים, פרק ה, הלכה ט

גבולות הארץ למצווה זועריכה

גבולות ארץ ישראל הם הקובעים את השטח בו מתקיימת מצוות יישוב הארץ. עם זאת גבולות הארץ לעניין מצווה זו נתונים במחלוקת בין הפוסקים[13]

אהבת הארץעריכה

במצוות ישיבת ארץ ישראל אין מספיק מעשים בלבד (לכבוש ולשבת), אלא חלק עיקרי וחשוב של  המצוה היא בלב - אהבת ארץ ישראל. לעלות ולרשת את הארץ מתוך אהבה ומסירות נפש. כמו שכתב ר' ירוחם ממיר[14] :

"החומד הארץ אין פחד נגד עיניו כי מסוד הארץ הוא מסירת נפש ממש גם ליהרג עליה. יהושע וכלב לא פחדו כלל, כלום לא עמד לפניהם, האמינו וגם בטחו כי ארץ חמדה היא, חמדו את הארץ ואיך יפחדו".

מעלת המצווהעריכה

כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחו''ל דומה כמי שאין לו אלוה[15].

לעולם ידור אדם בא''י אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים.

כל הקבור בא''י כאילו קבור תחת המזבח.

כל המהלך ד"א בארץ ישראל, מובטח לו שהוא בן העוה"ב.

אמרו בספרי (האזינו לב, מג): "כל הדר בארץ ישראל... הרי הוא בן העוה"ב".

ברות זוטא (פ"ד סי' ה): "כל הקונה ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עוה"ב".

ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצוות שבתורה[16].

עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה', ובחו''ל אינם אלא ציונים[17].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה" (תוספתא, עבודה זרה, ה', ב') "וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות" - ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות (ספרי, וכן ילקוט שמעוני דברים י"ב, רמז תתפה)
  2. ^ במדבר לג, נג
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב' והלאה
  4. ^ במדבר לג, נג
  5. ^ ריה"ל, רמב"ן, הרמב"ם - משנה תורה, הלכות מלכים פרק ה', הרב"ס -ר' ברוך ב"ר שמואל הספרדי, רשב"א לדעתו זו מצווה מועטת, רבי יעקב סקילי -תורת המנחה, דרוש סט, הר"ן -"אבל כל שלא נתן לה גט כיון דמיחייב לה בשאר כסות ועונה לא כל הימנו לעקור לאו זה בידיים משום ישובו של ארץ ישראל" (שו"ת הר"ן סימן לח)
  6. ^ בעל המגילת אסתר, תוספות על מסכת כתובות דף קי עמוד ב ד"ה והוא אומר לעלות, המהר"ם מינץ, האבני נזר, הרשב"ש
  7. ^ כדוגמת תרומת הדשן והריטב"א
  8. ^ הרמב"ם הלכות אישות יג, הלכות יט-כ., הרי"ף מסכת כתובות דף קי עמוד ב. הרא"ש שם פרק יג סימן יח. הסמ"ג לאוין פא. פסקי הרי"ד, ריטב"א, ר"ן ונימוקי יוסף מסכת כתובות שם. ועוד רבים משום שמצות ישיבת ארץ ישראל היא מצווה לדורות. וכן באחרונים פסקו השו"ע בחלק אבן העזר סימן עה הלכות ג'-ד' ופתחי תשובה שם בסעיף קטן ו.
  9. ^ "שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת...משום ישוב א"י לא גזור רבנן". בבלי, גיטין, דף ח, ב'.
  10. ^ מסכת בבא קמא ז' ז', ובגמרא שם: "אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל, ...תניא אידך: אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו"
  11. ^ רש"י בבא קמא דף עט/ב
  12. ^ פירוש המשניות, בבא קמא
  13. ^ ג - מצוות ישוב הארץ חלק ג' | אתר ישיבה, www.yeshiva.org.il
  14. ^ דעת תורה - ד (במדבר) קכד
  15. ^ גמרא כתובות קי, ב
  16. ^ תוספתא ע''ז פ''ד ה' ג'
  17. ^ רמב''ן דברים יא

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.