פתיחת התפריט הראשי

מצוות יישוב ארץ ישראל

(הופנה מהדף יישוב ארץ ישראל)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה ביהדות ליישב את ארץ ישראל. ישנה מחלוקת ראשונים האם מדובר באחת מתרי"ג מצוות; אולם מכל מקום ישיבת ארץ ישראל היא יסוד חשוב ביהדות, וחז"ל אף קבעו שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה[1]. מצוות יישוב הארץ מתקיימת בבניית בתים ובנטיעת אילנות במקומות שוממים[2].

מצוות יישוב ארץ ישראל
(מקורות עיקריים)
PikiWiki Israel 1956 Settlements in Israel האבות המייסדים.jpg
האבות המייסדים של מנוחה ונחלה, 1892
מקרא במדבר, ל"ג, נ"ג
משנה מסכת כתובות, פרק י"ג, משנה י"א
תלמוד בבלי מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב' והלאה
משנה תורה הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה', הלכות ט'-י"ב
שולחן ערוך אבן העזר, סימן ע"ה
ספרי מניין המצוות השגות הרמב"ן, מצווה ד'

המקור בתורה ובהלכהעריכה

בתורה נאמר: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ"[3], ועל סמך פסוק זה כתב הרמב"ן:

נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם יצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר: והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ, אשר נשבעתי לאבותיכם

רמב"ן השמטות לספר המצוות מצווה ד

הרמב"ן בהגדרה זו מגדיר את המצווה כמצווה כללית שמוטלת על כל עם ישראל. ואילו הרמב"ם לעומתו מגדיר את המצווה כמצווה פרטית שמוטלת על כל אדם מישראל:

לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה.

משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק ה, הלכה יב

הגדרת המצווה וחלוקתהעריכה

נחלקו הדעות האם מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה מיוחדת מהתורה הנוהגת בכל זמן, או שמא ישנן רק מצוות פרטיות רבות הקשורות בישיבה בארץ. המחלוקת לגבי מצוות יישוב הארץ, בין דאורייתא ובין דרבנן, מתחילה בגמרא וממשיכה אצל הראשונים. מחלוקת נוספת היא השאלה האם ישנו הבדל בין אדם יחיד לבין קִבוץ אנשים ("חומה") שרוצים לעלות לארץ ישראל.

הגמרא במסכת כתובות דנה במצווה לדור בארץ ישראל יישוב הארץ ומביאה דעה שאסור לעלות אליה מבבל[4]. הרמב"ם והרמב"ן נחלקו בשאלה אם מצוות יישוב הארץ היא אחת מרמ"ח מצוות עשה. לדעת הרמב"ן היא מצווה מן התורה, הנלמדת מתוך הפסוק "והורשתם את הארץ וישבתם בה"[5], והוא משיג על הרמב"ם שלא כלל אותה בספר המצוות.

ובמחלוקת האם מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה הנוהגת היום, או שמא אינה, חולקים רבים מן הראשונים. ישנם מן הראשונים שהתייחסו לנושא זה וסבורים כי מצוות יישוב הארץ ליחיד נוהגת גם לאחר החורבן אף על פי שעם ישראל בגלות[6], ויש הסבורים שאין מצוות יישוב הארץ בזמן הגלות[7]. יש מהראשונים שיש ספק או מחלוקת מהי שיטתם[8].

מדוע הרמב"ם לא מנה את המצווהעריכה

כאמור, הרמב"ן השיג על הרמב"ם שלא כלל את המצווה במניין רמ"ח מצוות עשה. לדעת בעל מגילת אסתר הטעם שהרמב"ם לא מנה את המצווה הוא משום שאינה נוהגת בזמן הגלות. על הסברו של בעל מגילת אסתר הקשו קושיות רבות, בין היתר שדרכו של הרמב"ם למנות גם מצוות שאינן נוהגות בזמן הגלות (כגון הפרשת תרומות ומעשרות)[9]. לדעת בעל אבני נזר הרמב"ם לא מנה מצווה זו הוא משום שהיא נכללת במצוות "החרם תחרימם"[10], ודרכו לא למנות מצווה שכלולה במצווה אחרת[11]. בשם הרב קוק נאמר שהרמב"ם לא מנה את המצווה משום שהיא מצווה כללית, ואין דרכו של הרמב"ם למנות מצוות כאלה[12].

עידוד הישיבה בארץעריכה

מחלוקת בין בני זוג

הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין, הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין אחד האנשים ואחד הנשים

משנה מסכת כתובות פרק יג משנה יא

על פי פרשנותה המקובלת של משנה זו, אם איש ואישה אינם מצליחים להגיע להסכמה האם לגור בארץ ישראל או מחוצה לה, האיש רשאי לגרש את אשתו ללא כתובה אם היא מסרבת לדור עמו בארץ, והיא רשאית לדרוש ממנו גט וכתובה אם הוא מסרב לדור עימה בארץ. משנה זו נפסקה להלכה על ידי כמעט כל הפוסקים.[13]

קניית בית מגוי בשבת

על פי ההלכה אין לומר לגוי לעשות מלאכה האסורה על יהודי בשבת. אולם לצורך קניית בית מגוי בארץ ישראל התירו חכמים לומר לגוי לכתוב ולחתום חוזה לקניית הבית בשבת מידי גוי[14]. בקניית קרקע בארץ ישראל מגוי ישנה מצווה כפולה: א. יישוב ארץ ישראל בכך שיגור בקרקע יהודי. ב. מצוות כיבוש הארץ בגאולת הקרקע מהגוי. לכן אפילו כבר יש לו דירה מצווה לגאול את הקרקע מהגוי[15].

איסור גידול בהמה דקה בארץ ישראל

על פי המשנה[16]. אסור לגדל בהמה דקה (צאן) בארץ ישראל, אלא אם מגדלה ביערות או במדברות. המפרשים נתנו טעמים שונים הקשורים למצוות יישוב ארץ ישראל. רש"י סבר שהטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות מכלות את השדות והעצים[17], והרמב"ם סבר שטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות אוכלות את הזרעים[18], ובכך מכלות את הצומח.

נפסק בשו"ע[19] שבזמן הגלות בטל איסור זה. עם התחדשות היישוב היהודי בעת החדשה דנו הפוסקים האם האיסור חוזר. רבים מתירים בנימוק שפקע האיסור ויש צור בתקנה חדשה בשביל לאסור, או מחמת שכיום רואים בזה תועלת ליישוב[20]. יש הסוברים שחזר האיסור למקומו[21].

במקום פיקוח נפש

בכמה פסוקים עם ישראל מצווה לכבוש ולהלחם כדי לכבוש את ארץ ישראל. מכך שבמלחמה יש הרוגים ובכיבוש הארץ מסכנים את חיי הלוחמים למדו שמעלת מצוות ירושת ארץ ישראל עדיפה על שמירת חיי האדם וכך לדבריהם מצוות יישוב ארץ ישראל היא אף כאשר יש בדבר סכנת נפשות.

איסור יציאה מארץ ישראלעריכה

  ערך מורחב – יציאה מארץ ישראל (הלכה)

הרמב"ם מציין שאסור לצאת מארץ, למעט לצרכים מסוימים:

אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה, או לישא אישה, או להציל מיד הגויים, ויחזור לארץ. וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ - אסור, אלא אם כן חזק שם הרעב, עד שנעשה שווה דינר חיטין בשני דינרין

משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים, פרק ה, הלכה ט

גבולות הארץ למצווה זועריכה

גבולות ארץ ישראל לגבי מצוות ישוב הארץ, אינם קשורים לגבולות הארץ לגבי מצוות התלויות בארץ שהם לכל היותר גבולות פרשת מסעי, אלא הם תלויים בגבולות הארץ המובטחת[22]

מעלת המצווהעריכה

כתב המשך חכמה: "להראות גודל המצווה של ישוב הארץ הזאת ומעלתה היא אך למותר, כי מי הוא האיש הישראלי אשר יסתפק בזה וכו', וכל פרטי התורה מתאימים עם הבטחת הארץ וישובה וכו'. ופרקים שלמים בתוספתא ובספרי דבי רב ובתלמודים, שמפליגים בשבח הארץ, עד כי המלקט מהם מאמרים במעלות הארץ וישובה הוא בעיני כמלקט אגלי טל מני ים! כלליות תורתנו והמסורה היא מקושרה במעלות הארץ"[23].

כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה[24].

לעולם ידור אדם בא"י אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים.

כל הקבור בא"י כאילו קבור תחת המזבח.

כל המהלך ד"א בארץ ישראל, מובטח לו שהוא בן העוה"ב.

אמרו בספרי (האזינו לב, מג): "כל הדר בארץ ישראל... הרי הוא בן העוה"ב".

ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצוות שבתורה[25].

עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה', ובחו"ל אינם אלא ציונים[26].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה" (תוספתא, עבודה זרה, ה', ב') "וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות" - ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות (ספרי, וכן ילקוט שמעוני דברים י"ב, רמז תתפה)
  2. ^ https://www.toraland.org.il/מאמרים/במעגל-השנה/טו-בשבט/מפרי-הארץ-הטובה/הנטיעה-בארץ-ישראל-כנטיעות-גן-עדן
  3. ^ במדבר לג, נג
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב' והלאה
  5. ^ במדבר לג, נג
  6. ^ ריה"ל, רמב"ן, הרמב"ם - משנה תורה, הלכות מלכים פרק ה', הרב"ס -ר' ברוך ב"ר שמואל הספרדי, רשב"א לדעתו זו מצווה מועטת, רבי יעקב סקילי -תורת המנחה, דרוש סט, הר"ן -"אבל כל שלא נתן לה גט כיון דמיחייב לה בשאר כסות ועונה לא כל הימנו לעקור לאו זה בידיים משום ישובו של ארץ ישראל" (שו"ת הר"ן סימן לח)
  7. ^ בעל המגילת אסתר, תוספות על מסכת כתובות דף קי עמוד ב ד"ה והוא אומר לעלות, המהר"ם מינץ, האבני נזר, הרשב"ש
  8. ^ כדוגמת תרומת הדשן והריטב"א
  9. ^ שו"ת אבני נזר, חלק יורה דעה, סימן תנד.
  10. ^ ספר דברים, פרק כ', פסוק י"ז.
  11. ^ כמו שמנה רק את מצוות עשיית המשכן ולא מנה את עשיית הארון והכפורת כמצוות בפני עצמן.
  12. ^ הרב צבי יהודה קוק, שיחות הרב צבי יהודה, מועדים ב', תשס"ז, עמ' 221, וראו במקורות שבהערה
  13. ^ הרמב"ם הלכות אישות יג, הלכות יט-כ., הרי"ף מסכת כתובות דף קי עמוד ב. הרא"ש שם פרק יג סימן יח. הסמ"ג לאוין פא. פסקי הרי"ד, ריטב"א, ר"ן ונימוקי יוסף מסכת כתובות שם. ועוד רבים משום שמצות ישיבת ארץ ישראל היא מצווה לדורות. וכן באחרונים פסקו השו"ע בחלק אבן העזר סימן עה הלכות ג'-ד' ופתחי תשובה שם בסעיף קטן ו.
  14. ^ "שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת...משום ישוב א"י לא גזור רבנן". בבלי, גיטין, דף ח, ב'.
  15. ^ כיבוש וקנין ארץ ישראל, בתוך 'קדושת ציון' ניסן תשע"ו
  16. ^ מסכת בבא קמא ז' ז', ובגמרא שם: "אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל, ...תניא אידך: אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו"
  17. ^ רש"י בבא קמא דף עט/ב
  18. ^ פירוש המשניות, בבא קמא
  19. ^ חושן משפט, תט, א
  20. ^ הר צבי לטור חו"מ ת"ט, צומת התורה והמדינה כרך ג' – הרב שמעון ברוך אוחיון
  21. ^ שו"ת יביע אומר חלק ג - חושן משפט סימן ז ושו"ת שבט הלוי חלק ד סימן רכז
  22. ^ ג - מצוות ישוב הארץ חלק ג' | אתר ישיבה, www.yeshiva.org.il
  23. ^ אוצרות ארץ חמדה, צוריאל משה. עמ' 7.
  24. ^ גמרא כתובות קי, ב
  25. ^ תוספתא ע"ז פ"ד ה' ג'
  26. ^ רמב"ן דברים יא

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.