ילד מחוץ לנישואים

(הופנה מהדף ילד מחוץ לנישואין)

ילד מחוץ לנישואים הוא ילד שאמו לא הייתה נשואה לאבי הילד בעת קיום יחסי המין שהובילו להיריון. במקרים רבים, נישואי ההורים במהלך ההיריון או זמן קצר לאחר הלידה מבטלים מעמד זה של הילד. ילד כזה סבל במדינות ובחברות שונות ממעמד נחות מזה שניתן לילד שנולד במסגרת הנישואים. ובמקרים מסוימים הבחנה זו מתקיימת עד היום, אם כי כיום מעמדו של ילד כזה אינו שונה, בדרך כלל, משל ילד שנולד במסגרת הנישואים.

קיום יחסי מין, ובפרט לידה הנובעת מיחסי מין כאלה, עלולה להביא לסנקציות שונות כלפי ההורים, שהקיצונית שבהן היא רצח על חילול כבוד המשפחה.

משמעויות משפטיות וחברתיות

עריכה

מילד שמחוץ לנישואים נמנעות (או נמנעו) במדינות שונות זכויות הירושה של אביו, הניתנות רק לילדים מנישואים של אב זה. לעיתים נמנעו מילד שמחוץ לנישואים גם זכויות אזרחיות שונות. בארצות הברית ובבריטניה, עד לשלהי שנות השישים ילד מחוץ לנישואים סבל מסטיגמה חברתית. לאמהות לא נשואות ניתן עידוד למסור את ילדיהן לאימוץ, ולעיתים הדבר נכפה עליהן. במסגרת המשפט הקנוני ניתן היה לפעול לשינוי מעמדו של ילד מחוץ לנישואים. לעיתים היה ילד שנולד מחוץ לנישואים היה מפסיק להיחשב כזה כאשר הוריו נישאו זה לזה תוך פרק זמן מסוים (שנה, למשל) מיום הולדתו. לאבות לילדים מחוץ לנישואים הייתה מחויבות מופחתת כלפי ילדיהם, בין השאר עקב הקושי לקבוע בביטחון את זהות האב.

בתחילת שנות השבעים של המאה ה-20 ביטל בית המשפט העליון של ארצות הברית את מרבית החוקים המפלים לרעה ילדים מחוץ לנישואים, בנימוק שהם נוגדים את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית. בנוסף, התיקון החל להשתמש במושג "נולד מחוץ למסגרת הנישואים" במקום "ילד בלתי חוקי".

בחברה הגבוהה בימי הביניים והרנסאנס

עריכה

באירופה של ימי הביניים אדם נחשב ממזר (במשמעות שונה ממשמעות המילה ביהדות) אם נולד לאשה לא נשואה, כלומר נולד מחוץ לנישואין. ההיסטוריון מיכאל הרסגור טען[1] שבימי הביניים והרנסאנס באירופה, כאשר בקרב המעמד הגבוה היו נהוגים נישואי-תועלת ללא אהבה ונישואי קרובים לשם שמירת הנחלות, הניבו דווקא היחסים מחוץ לנישואים החוקיים ילדים מוצלחים ואף יפים יותר מן הילדים שנולדו במסגרת הנישואין. ה"ממזרים" זכו להכרה מסוימת ולירושה, ניתן להם שלט אצולההרלדיקה קיימים סימנים מוסכמים לשם ציון העובדה שהשלט הוא של ילד מחוץ לנישואין).

"ילד מחוץ לנישואים" כיום

עריכה

גם בימינו, לילד מחוץ לנישואים זכויות מופחתות בחוקי האזרחות של מדינות שונות, כאשר מדובר בזכותו של אדם לאזרחות בזכות היותו צאצא של אזרח. בארצות הברית, למשל, זכות זו אינה ניתנת לילד מחוץ לנישואים, שכל טענתו לאזרחות נובעת מהיותו של אביו אזרח ארצות הברית (כלומר ילד שנולד מחוץ לארצות הברית, לאם שאיננה אזרחית ארצות הברית, מאב אזרח ארצות הברית שלא היה בעלה). הבחנה זו אושרה בשנת 2001 בפסק דין של בית המשפט העליון של ארצות הברית.

לשאלת היותו של ילד מחוץ לנישואים או לא עדיין יש השפעה בקשר לזכותו של הילד לרשת תואר אצולה של אביו. מדגימים זאת שלושת ילדיה של הנסיכה סטפני ממונקו, שנולדו מחוץ למסגרת הנישואים. כשנה ורבע לאחר הולדת בתה, נישאה הנסיכה לאביהם של שני ילדיה הראשונים, ובכך הפכה אותם לנכללים ברשימת הזכאים לכתר של מונקו. לאחר גירושיה ילדה בת שלישית מחוץ למסגרת הנישואים, וכיוון שלא נישאה לאביה של בת זו, הבת אינה נכללת ברשימת הזכאים לכתר של מונקו.

אב לילד מחוץ לנישואים חייב בתשלום מזונות לילד זה, בדומה לחובתו של אב כלפי ילד שנולד לו במסגרת הנישואים. למימוש חובה זו נדרשת לעיתים בדיקת אבהות, שתוכיח כי הגבר שלו מיוחסת האבהות הוא אכן האב. ילד שנולד מתרומת זרע אינו נחשב ילד מחוץ לנישואים, אך בדרך כלל אין לו כל זיקה משפטית לאביו הביולוגי (הוא אינו זכאי למזונות מאב זה, למשל)[2].

ביהדות

עריכה

היהדות רואה בכל בעילה מחוץ לנישואין בעילת זנות, ולכן היא נחשבת אסורה. עם זאת, הילד אינו נפסל מסיבה זו כשלעצמה לבוא בקהל ה', היינו לשאת יהודייה כשרה, ואם אביו כהן יחשב הבן במקרה זה לכהן כשר. אם היה פסול אחר - איסורי עריות או פסולי חיתון לכהונה או לישראל, יהיה הילד ממזר או חלל.

חל איסור חמור על אישה נשואה לשכב עם גבר אחר, ואם היא עושה כך הרי ש"אבדה כתובתה" והעונש הן לאשת האיש עצמה, והן לאדם שזנה עימה, הוא מיתה בחנק. חוזה הנישואין היהודי המעוגן בכתובה ובמעמד הקידושין מבטיח כי מיניותה של האישה תוקדש מעתה לבעלה בלבד, ובתמורה הוא יזון ויפרנס אותה ואת ילדיה. וקבעה התורה שאשה נשואה שזנתה לא תוכל יותר להמשיך לחיות עם בעלה ואסור לבעלה ולבועלה, והיא צריכה להתגרש ממנו תוך ויתור על הכתובה. ואף לאחר גירושיה הוסיפה התורה עוד מצווה האוסרת על האיש והאשה שחטאו להינשא. במילים אחרות: אשת-איש שחטאה בזנות נאסרה על שני אנשים לעולם, האחד הוא בעלה, והשני הוא זה שחטאה עימו[3][4]. בנוסף אם ממעשה הזנות של אשת האיש נולד ילד, אותו ילד הוא 'ממזר'[5]. ובעולם הבא דינו של הבועל אשת איש להתגלגל בגלגול נשמות בריחיים וכך כתב האריז"ל בספר הגלגולים "והנה הבא על אשת איש, אשר מיתתו בחנק, מתגלגל בריחיים, שנותנים בהם החטים, וטוחנים על ידי המים המגלגלים הריחים, ושם נידונים האיש והאשה ההיא, בסוד הכתוב תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי וְעָלֶיהָ יִכְרְעוּן אֲחֵרִין"[6][7].  

ילד שנולד לאשה לא נשואה וזהות אביו אינה ידועה קרוי שתוקי, משום שכששואל את אמו מיהו אביו, משתיקה היא אותו, שמא ישמע אחד השכנים שאביו היה אדם פסול (למשל ממזר). על שתוקי קיימות הגבלות נישואים. לעומת זאת, כאשר האם טוענת שהאב היה כשר, היא נאמנת בתנאים מסוימים[8].

על גורלו של ילד שנולד מחוץ לנישואים מסופר בספר שופטים: ”וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל, וְהוּא בֶּן אִשָּׁה זוֹנָה; וַיּוֹלֶד גִּלְעָד אֶת יִפְתָּח. וַתֵּלֶד אֵשֶׁת גִּלְעָד לוֹ בָּנִים; וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת יִפְתָּח, וַיֹּאמְרוּ לוֹ: לֹא-תִנְחַל בְּבֵית-אָבִינוּ, כִּי בֶּן-אִשָּׁה אַחֶרֶת אָתָּה” (ספר שופטים, פרק י"א, פסוקים א'ב'). מעמדו זה של יפתח הגלעדי לא מנע ממנו לכהן כשופט.

נישואים דתיים ונישואים אזרחיים

עריכה

לעיתים, הרישום של ילד כמי שנולד מחוץ לנישואין נובע מכך שהוריו התחתנו בהתאם לחוק שאינו מוכר על ידי המדינה. יהודים רבים באירופה לא נרשמו כנשואים על פי חוקי המדינה בה התגוררו, לעיתים בגלל שלא ראו בכך חשיבות ולעיתים בגלל מגבלות שהמדינה הפעילה על נישואי יהודים, והסתפקו בחופה וקידושין על פי ההלכה. דוגמה למצב כזה מופיעה בספרו של ש"י עגנון, "אורח נטה ללון" (עמ' 386), שם מספר אחד הגיבורים "אבא לא היה נשוי לפי חוקי הממשלה וכתבו אותי על שם אמא".

ישנן חברות שבהן גבר ואשה אינם מתחתנים, אולם מנהלים ביחד משק בית משותף. הילדים שלהם נחשבים ככאלו שנולדו מחוץ לנישואין, אולם זה נובע מכך שהוריהם העדיפו שלא להתחתן, ולא בגלל שהאב והאם לא היו במסגרת זוגית. שוודיה נחשבת למדינה בה תופעה זאת רווחת[9].

שכיחות

עריכה

בשנת 2009, 41% מהילדים שנולדו בארצות הברית נולדו לאמהות לא נשואות. השיעור גבוה במיוחד (73%) בקרב שחורים, עמד על 53% אצל היספנים והיה 29% בקרב לבנים[10][11][12] 86% של לידות בנות העשרה הן מחוץ לנישואין, בגילאי 20–24 מדובר בכ-60% וכשליש בגילאי 25–29. אמהות בנות העשרה ילדו כ-23% מהילדים שנולדו מחוץ לנישואין.

באיחוד האירופי, בשנת 2011, 37.3% מהילדים נולדו לאמהות לא נשואות. ביוון רק 8.1% מהילדים נולדו מחוץ לנישואין, בקפריסין 15.2%, פולין 21.2%, איטליה 21.4%, גרמניה 33.5%, סלובקיה 34%, דנמרק 48.6%, בלגיה 49%, צרפת 55%, סלובניה 56.8%, בולגריה 56%, נורווגיה 55%, שוודיה 54.2%. באסטוניה השיעור היה 59.7% ובאיסלנד 64.3%[13]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2016, כ-6.9% (9,211) מהילודים נולדו לנשים לא נשואות. [14]

השיעור הגבוה ביותר של ילדים הנולדים מחוץ לנישואין הוא בדרום אמריקה. בשנת 2007, 70% מהילדים בפראגוואי נולדו מחוץ לנישואין.

הגורמים הקשורים ללידות מחוץ לנישואין שנויים במחלוקת. ישנם הטוענים לשיעורים גבוהים יותר בגלל תשלומי רווחה למשפחות חד הוריות ואחרים שוללים את הקשר. טענה נוספת היא ששיעור הלידות מחוץ לנישואין תלוי ביחס של הקהילה לתופעה[9]. בארצות הברית מתנהל דיון סביב השפעת העבדות על שיעור הלידות מחוץ לנישואין[15].

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בתוכנית שעה היסטורית עם אלכס אנסקי בפרק "ממזרים משחר ההיסטוריה"
  2. ^ מיכל אביב, מזונות ילדים מחוץ לנישואין: האב חייב לשלם?, באתר דין – עורכי דין ומידע משפטי בישראל. ‏11/02/2016
  3. ^ משנה סוטה ה א – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  4. ^ יהדות, שיעורים, זמנים, באתר ישיבה
  5. ^ האם תשובה מועילה על ניאוף עם אשת איש?, באתר www.hidabroot.org, ‏2014-02-25
  6. ^ שער הגלגולים/הקדמה כב – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  7. ^ הרב מאיר אליהו (2017-10-25), הרב מאיר אליהו | גלגולי נשמות פרק י״ב - הבא על אשת איש | יזדים, נבדק ב-2024-09-12
  8. ^ שולחן ערוך אבן העזר סימן ד סעיף כ"ו
  9. ^ 1 2 James Q. Wilson, Why We Don’t Marry, City, Winter 2002
  10. ^ National Vital Statistics Reports, Volume 59, Number 3, December 21, 2010
  11. ^ Our view on kids: When unwed births hit 41%, it's just not right, USA Today, 25 January 2011
  12. ^ Jessica Ravitz, Out-of-wedlock births hit record high, April 8, 2009, CNN
  13. ^ Live births outside marriage
  14. ^ ילודה ופריון בישראל 2016, באתר www.cbs.gov.il
  15. ^ JAMES Q. WILSON, Slavery and the black family, National Affairs, Spring 2002