ים סוף (אתר מקראי)

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יַם סוּף הוא גוף מים גדול (ים או אגם), אותו לפי הסיפור המקראי חצו בני ישראל במהלך יציאת מצרים, בדרכם מארץ גושן לארץ כנען. הזיהוי של ים סוף כיום אינו ודאי, ולפי מספר גישות הוא מזוהה עם אחד האגמים הגדולים במזרח הדלתא של הנילוס, אשר התקיימו בתקופת הברונזה תיכונה ומאוחרת באזור ובפרט עם ימת בלה, אשר דומה לימת תמסח והאגמים המרים[1] בעת המודרנית. לחלופין, יש המזהים את מקום קריעת ים סוף עם חוף הים התיכון בצפון חצי האי סיני (ימת ברדוויל[2]) או עם החלק הצפוני של מפרץ אילת של הים האדום. על פי כתביו של רבי אברהם אבן עזרא, גם החלק הצפוני של מפרץ סואץ הוא מיקום אפשרי לחציה[3].

הדלתא המזרחית של הנילוס: על פי חלק ההשערות, זהו ים סוף המקראי ומקומה של קריעת ים סוף

פירוש השםעריכה

השם "ים סוף" הוא ייחודי ללשון העברית ואינו קיים בלשונות אחרות. השם מופיע במקרא, אך מיקומו הגאוגרפי אינו ברור מהכתוב שם, והוא אינו מופיע בשם זה בכל מקור עתיק חוץ-מקראי כלשהו[4]. עם זאת, בשנת 1875 פרסם האגיפטולוג Émile Brugsch ספר בשם L'Exode et les monuments égyptiens ובו הוא מתאר התאמה פונטית בין הביטוי "ים סוף" לבין המילה Pa-Tjuf שמופיעה בפפירוסים מצריים ומתארת שטח שיש בו מים רדודים. מספר חוקרי מקרא אימצו אף הם פרשנות זו[5].

ים סוף במסורת ישראלעריכה

  ערך מורחב – קריעת ים סוף

על פי המסופר בתורה (ספר שמות פרקים יג-יד), לאחר עשר המכות הסכים פרעה מלך מצרים בניגוד לרצונו לאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים. בני ישראל הגיעו לים סוף וחצו בהנהגתו של משה רבנו, את "ים סוף" בתמיכת כוחו של אלוהים, משה הכה במטהו בים בעוד צבא פרעה צר עליהם מאחור. הים נבקע לשניים, ובני ישראל עברו בתוכו ביבשה; לאחר שחצו את ים סוף, עברו בעקבותיהם פרעה וצבאו, אך הים סגר עליהם, ופרעה וחילו טבעו בים.

זיהוי ים סוף היוםעריכה

מספר רב של היסטוריונים וגאוגרפים משערים כי ים סוף היה נמצא במזרח הדלתא של נהר הנילוס, לא רחוק מארץ גושן המקראית, שם בתקופת המקרא היה אגם גדול אך רדוד בשם ימת בלה[6], בדומה לימת תימסח או האגמים המרים בעת המודרנית. ממצאים ארכאולוגיים מעידים כי התקיים אגם מאוד גדול וכנראה מלוח בתקופת הברונזה התיכונה בין מערב חצי האי סיני לבין ארץ גושן (שבירתה לרב מזוהה כאווריס).

ישנם פרשנים הסבורים שהים המוזכר בסיפור זה הוא מפרץ סואץ או מפרץ אילת של הים האדום. אחרים סבורים כי מדובר באחד האגמים שבקרבת הים התיכון - כגון ימת ברדוויל.

קישורים חיצונייםעריכה

הרב ד"ר שוקי רייס - תעלומת קריעת ים סוף: איפה יש ים - והיכן התרחש הנס

הערות שולייםעריכה

  1. ^ [1] "זה יכול להיות במפרץ סואץ או באגמים המרים או בימת ברנדוויל"
  2. ^ [2] "היו שהציעו שמקום מעבר בני ישראל היה בכלל באזור הצפוני. היו שהציעו שזה היה בימת ברדוויל המוקפת בחולות טובעניים, וידועה בגאות והשפל שיש בה"
  3. ^ [3] "זה יכול להיות במפרץ סואץ או באגמים המרים או בימת ברנדוויל"
  4. ^ אנציקלופדיה מקראית, כרך ג' עמ' 699-695
  5. ^ C. De Wit, The Date And Route Of The Exodus, באתר "biblicalstudies.org.uk", ‏2 ביולי 1959 (באנגלית).
  6. ^ [4] New Evidence from Egypt on the Location of the Exodus Sea Crossing: Part II


קודמת:
אילם (אתר מקראי)
נדודי בני ישראל במדבר הבאה:
מדבר סין (אתר מקראי)
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.