ימים קפואים

ימים קפואים
	כרזת הסרט
בימוי	דני לרנר
הופק בידי	אסף ראב, אלון לרנר, דני לרנר, אהוד בלייברג, אדוארד דואק, זבולון מושיאשווילי (מפיק שותף)
תסריט	דני לרנר
עריכה	טל קלר
שחקנים ראשיים	ענת קלאוזנר; אולי שטרנברג; סנדרה שדה
מוזיקה	תומר רן
צילום	רם שוויקי
חברה מפיצה	קרן הקולנוע הישראלי
הקרנת בכורה	24 באוגוסט 2006
משך הקרנה	90 דקות
שפת הסרט	עברית
סוגה	סרט מותחן
תקציב	25,000 דולר
פרסים	"הסרט הטוב ביותר" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, 2005
	דף הסרט ב־IMDb

ימים קפואים הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של דני לרנר, שיצא לאקרנים באוגוסט 2006. הסרט הוא מותחן פסיכולוגי בכיכובם של ענת קלאוזנר, אולי שטרנברג וסנדרה שדה. הסרט זכה במקום הראשון בקטגוריית הסרט העלילתי בפסטיבל הסרטים בחיפה 2005, היה מועמד לשני פרסי אופיר, הוקרן בהצלחה בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים רבים וזכה לשבחי הביקורת בארץ ובעולם. הסרט הופק כסרט עצמאי דל תקציב בעלות של 25,000 דולר בלבד וצולם במשך 28 לילות ברחובות ובדירות בתל אביב בשחור-לבן.

תקציר העלילה עריכה

מייאו היא סוחרת סמים צעירה מתל אביב המבלה את לילותיה בשוטטות ברחובות ובמועדונים. היא חיה בדירות ריקות אליהן היא פורצת ואת זמנה החופשי מעבירה מול מסכי מחשב בצ'אטים באינטרנט. ערב אחד, לאחר שהאופנוע שלה נגנב ולאחר שהיא לא מוצאת דירה להעביר בה את הלילה, היא מחליטה לפגוש את אלכס, עמו היא משוחחת בצ'אט. הדרך לפגישה העיוורת רצופה מכשולים, החמצות וטעויות בזיהוי. הם קובעים להיפגש במועדון, אך פיגוע חבלני קוטע את המפגש ביניהם. כשמייאו מוצאת את אלכס בבית החולים שקוע בתרדמת, היא מחליטה לעבור לגור בדירתו הריקה. אט אט היא שואלת את זהותו של אלכס, בגדיו ועבודתו, ומוצאת עצמה שוקעת אל תוך מציאות הזויה ומסוכנת.

שחקנים עריכה

שחקנ/ית	דמות
ענת קלאוזנר	מייאו
סנדרה שדה	שכנה מוועד הבית
אולי שטרנברג	נחמן
פיני טבגר	אלכס קפלן
מאור כהן	בליין
מרטין אומנסקי	שומר

הפקה עריכה

הסרט הופק על ידי אסף ראב, אלון לרנר ודני לרנר כסרט קולנוע ישראלי עצמאי ודל תקציב בעלות של 25,000 דולר. הסרט החל כסרט גמר אותו ביקש לרנר להפיק מהלך לימודיו לתואר שני בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. מאחר שלא הצליח לגייס מהאוניברסיטה את הציוד הדרוש להפקה, החליט לרנר להפיק את הסרט, יחד עם שותפיו להפקה, באופן עצמאי.

צוות ההפקה הורכב מסטודנטים לקולנוע ואנשי מקצוע בראשית דרכם שעבדו בהתנדבות. רוב ימי הצילום של הסרט היו בלילות על מנת להקנות לסרט אווירה של סרט אפל וגם בגלל אילוצי עבודה במשרות מלאות או חלקיות של הצוות. על אף התקציב הנמוך לסרט הייתה תוכנית צילומים ברורה, על ידי שימוש בסטוריבורד אותו צייר אלון לרנר. הפקת הסרט ארכה 28 ימי צילום שהשתרעו על פני 4 חודשים בין מאי לאוגוסט 2004.

ביקורות ופרשנות עריכה

ענת קלאוזנר ב"ימים קפואים"

הסרט היה מועמד לשני פרסי אופיר, בעבור השחקנית הטובה ביותר (קלאוזנר) והצילום הטוב ביותר. בנוסף, זכה בפרס הסרט העלילתי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה. חבר השופטים קבע כי מדובר ב"סרט נועז ומקורי מאוד"^[1]. תא המבקרים בפסטיבל העניק לקלאוזנר גם את פרס השחקנית הטובה ביותר (אותו חלקה עם אסי לוי).

הסרט הוקרן במספר פסטיבלים ברחבי העולם, בהם פסטיבל סינמה נובו בבלגיה (בו זכה בפרס הסרט הטוב ביותר^[2]), פסטיבל הסרטים בפניקס (בו זכה לרנר בפרס הבמאי הטוב ביותר), פסטיבל AFI לוס אנג'לס, פסטיבל הסרטים בסידני, פסטיבל הסרטים הבינלאומי בוורשה, בשנגחאי, בסאו פאולו ועוד.

מבקרי קולנוע ישראלים גם כן שיבחו הסרט. כך, לדוגמה, כתב אורי קליין: "בסרט ניכרת השפעתם של יוצרים כגון רומן פולנסקי...אלפרד היצ'קוק... במאי סרטי האימה האיטלקי דאריו ארג'נטו, ועוד. אך מה שיכול היה להסתמן כחקיינות של תלמיד שקדן בלבד נהפך בסרטו של לרנר למקור השפעה שזוכה לעיבוד נבון, פרטי וייחודי^[3]. שמוליק דובדבני הוסיף כי הסרט "מיטיב לתאר את המציאות הישראלית העכשווית כהזיה. במרכזו עומדת חוויה טראומטית – פיגוע של מחבל מתאבד – והחזרה אליה, כלומר הצורך לחוות אותה מחדש כדי, אולי, להשתחרר. העמימות שמאפיינת את הסרט מבטאת, בו זמנית, הן את התודעה הפרטית של הדמות שבמרכזו והן את הנזילות שבהוויה הישראלית – לעולם תחת איום, שרויה במצב טראומטי, ומסתובבת-מסתבכת בתנועה שהיא חסרת מנוחה (ממש כמו הגיבורה כאן), מעגלית, ללא פשר ומוצא."^[4]