ינה הובאי
יֵנֶה הוּבַּאי (בהונגרית: Hubay Jenő; 15 בספטמבר 1858, בודפשט – 12 במרץ 1937) היה כנר, מלחין ומורה למוזיקה הונגרי ממוצא גרמני.
 | |
| לידה |
15 בספטמבר 1858 פשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
12 במרץ 1937 (בגיל 78) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| שם לידה |
Huber Jenő |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה לאמנויות בברלין, האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
| סוגה |
אופרה, אמנות מוזיקלית |
| כלי נגינה |
כינור |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הובאי נולד למשפחת מוזיקאים ממוצא גרמני. שמו היה אז אויגן הובר Eugen Huber . אביו היה קרל הובר, יליד הכפר וריאש (אנ') בצפון החבל באנאט, ושם אמו היה לואיזה סברה-Luiza Szevera, אישה ממוצא איטלקי מפשט. סבו, מיכאל הובר, היה מורה למוזיקה דתית (Kantorlehrer) בווריאש.[1] בשנות העשרים לחייו, כשחי בעולם דובר צרפתית, בחר אויגן הובר לאמץ לו גרסה הונגרית לשמו, ינה הובאי.
הובאי למד נגינה בכינור ומוזיקה אצל אביו, קרל, ששימש ככנר ראשון בבית האופרה הלאומי של הונגריה וכמורה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. את הופעתו הפומבית הראשונה נתן הובאי בגיל 11, בנגינת קונצ'רטו.
בגיל 13 יצא הובאי ללמוד בברלין. הוא שהה שם חמש שנים, כתלמידו של יוזף יואכים. בשנת 1878, על פי עצתו של פרנץ ליסט, הופיע בפעם הראשונה בפריז וזכה להצלחה רבתי. בקהל ישב אותו ערב אנרי וייטאן, שהובאי קשר עמו ידידות אינטימית והיה לתלמידו. בשנת 1882 התמנה הובאי לראש המחלקה ללימודי כינור במכון למוזיקה של בריסל. בשובו להונגריה בשנת 1886 החליף את אביו בתפקיד מנהל האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט. ינו הובאי נשא לאשה בת למשפחת הרוזנים צמבריאן.
הוראה עריכה
בין תלמידיו החשובים של הובאי, מלבד יוזף סיגטי ואנדרה גרטלר, היה גם יוג'ין אורמנדי שפנה בהמשך לניצוח) ועדן פרטוש. הוא לימד גם כנרות רבות, ביניהן שטפי גייר, ילי אראניי (אחייניתו של יואכים) ואילונה פהר, כנרת יהודייה, ניצולת שואה, שעלתה לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה והייתה למורה לכינור, שהוציאה כמה מטובי הכנרים בעולם.
נגינה עריכה
כסולן, זכה הובאי לשבחים מפי וייטאן, יוהנס ברהמס ורבים אחרים. כנגן מוזיקה קאמרית הקים שתי רביעיות מיתרים, אחת בתקופת שהותו בבריסל ואחת בשנותיו בבודפשט. כלי הנגינה האהוב עליו היה סטרדיוואריוס.
הלחנה עריכה
בניגוד למורו, יואכים, שתפוקתו כמלחין הייתה קטנה יחסית, הובאי חיבר ארבעה קונצ'רטי ומספר רב מאוד של יצירות אחרות. ביצירותיו הוא עושה שימוש בנושאים מתוך מוזיקת צוענים הונגרית, וקטעי "הרוח הקלה" שלו כמו נועדו להמשיך את מסורת הרומנטיקנים הגרמנים, כגון פליקס מנדלסון ורוברט שומאן, ויש בהם תווי היכר משותפים לסגנון החיבור של חברו לנגינת מוזיקה קאמרית, הצ'לן דויד פופר.
היצירה המפורסמת והמנוגנת ביותר של הובאי היא "בואי קאטי" (Hejre Kati) לכינור ותזמורת. היצירה מתחילה בקצב איטי וממשיכה במנגינה סוערת ומהירה בקצב הצ'ארדש.
קישורים חיצוניים עריכה
ינה הובאי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ינה הובאי, באתר ספוטיפיי
ינה הובאי, באתר AllMusic (באנגלית)
ינה הובאי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ינה הובאי, באתר Discogs (באנגלית)
Hejre Kati, סרטון באתר יוטיוב- ינה הובאי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ינה הובאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ פרנץ מץ - על המלכה אליסאבטה של רומניה והמוזיקה