יניב שפירא

יניב שפירא (נולד ב-1967) הוא אוצר אמנות ישראלי ומנהל המשכן לאמנות בעין חרוד.

ביוגרפיהעריכה

נולד וגדל בקיבוץ יזרעאל בעמק יזרעאל. אביו הוא פרופ' אברהם (פצ'י) שפירא, מרצה להיסטוריה של עם ישראל ולפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, עורך כתב העת "שדמות" מעורכי הקובץ "שיח לוחמים". אימו היא איריס שפירא, מורה ומטפלת באמנות (בפנסיה). בצבא שירת בגדוד 50, נח"ל מוצנח.

בשנים 1991–1993 שהה שפירא באמסטרדם, שם פגש את האמן העכשווי רולנד ואן דר ברכה (נ. 1943 Roland van der Berghe) ושימש כאסיסטנט שלו בהולנד, בלגיה וגרמניה, וכן ליווה אותו במסעו בישראל. מהלכיו האמנותיים של ואן דר ברכה השפיעו על תפיסת האמנות של שפירא. בשנת 1995 הצטרף לצוות המשכן לאמנות בעין חרוד כעוזר לאוצרת ומנהלת המשכן לשעבר ד"ר גליה בר אור, וכן לצוות השימור. השתלם ברסטורציה אצל האדריכל והמשמר יון ננו, שתכנן במשכן את אגף ספריית מאיר אגסי, קפה ביקלס ואת האודיטוריום ע"ש מירון סימה. באותן שנים שימש גם כמתקין ותולה תערוכות. בין השנים 2004 ל-2009 ניהל שפירא את הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית בתל אביב ושימש בה אוצר ראשי. בשנת 2016 התמנה מנהל אוצר ראשי של המשכן לאמנות בעין חרוד.

שפירא הוא בעל תואר ראשון בתולדות האמנות ופילוסופיה יהודית (1995), ותואר שני בתולדות האמנות (1997) שניהם מאוניברסיטת תל אביב. התזה שכתב לתואר השני עסקה בנושא "ממתחים בין ניגודים לשאיפה לאחדות: הפיקטוגרפים של אדולף גוטליב 1942-1953". כמו כן סיים את התכנית ללימודי תעודה במוזיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב (2003). פרויקט הגמר שלו מוזיאון מאיר אגסי: חלל מנטלי, מטאפורי, ממשי נבחר להיות מוצג בגלריה האוניברסיטאית, תל אביב (2003) ונדד לאחר מכן אל המשכן לאמנות בעין חרוד. בשנת 2010 החל בלימודי דוקטורט בהנחיית פרופ' מרדכי עומר ופרופ' גילה בלס אך עדיין לא סיים.

פעילות אוצרותיתעריכה

פעילותו האוצרותית של שפירא החלה בתערוכה בין אמנות היצירה ליצירת אמנות (1998), שהייתה פרויקט מתמשך משותף של אמני קיבוץ והכילה תערוכות רשימות ומפגשים ולוותה בטקסטים שפורסמו בעלון הקיבוץ. התערוכה התקיימה בקיבוצו, יזרעאל, ואופיינה כפעילות אוצרותית אינטגרטיבית ומולטי-דיסציפלינרית המפגישה תהליך, תוצר, פעולה ותצוגה. בשנת 2003 אצר את התערוכה מוזיאון מאיר אגסי: חלל מנטלי, מטאפורי, ממשי שעסקה במכלול יצירתו האנציקלופדי של האמן, סופר, משורר ומבקר אמנות, מאיר אגסי. העיסוק בעיזבונו של אגסי, שהועבר לאחר מותו למשכן לאמנות בעין חרוד, זימן התבוננות בעולמו הפנימי המורכב של האמן, והרהור על מוזאון כמרחב קונקרטי ומטפורי. המסמך הארכיוני נתפש בתערוכה לא כעדות ל"מה שהיה" ול"אמת", אלא כמפגש עם אי ודאות, מרחבים פנימיים, נפש רוח ומוח[1].

עם כניסתו לתפקיד האוצר הראשי של גלריית הקיבוץ בתל אביב, בשנת 2004, נדרש להתמודד עם תפקידה הקהילתי ומשמעותה של גלריה קיבוצית לא מסחרית במרכז העיר[2]. וכן החל שפירא במהלך של כינון הגלריה התל אביבית כגלריית אם, כלומר, גלריה שתהווה מרכז משותף לכל הגלריות הפועלות בקיבוצים ותפעל לקשור ביניהן כך שיתפקדו כרשת הנותנת ביטוי למהלך אמנותי תרבותי מתמשך. המיזם שיתף בשיאו 30 גלריות קיבוציות מהצפון ועד הדרום, ייצר פלטפורמה של עבודה משותפת, איגד את הגלריות באתר במרשתת, יצר אינדקס תערכות ואפשר חשיפה משמעותית של אמני הקיבוץ ושל הגלריות הקיבוציות. במסגרת זו אצר שפירא (בשיתוף עם זיוה ילין ודרורה דקל) שני פרויקטים משותפים לכל 30 הגלריות: נלבישך שלמת בטון ומלט (2008) ומדרש קיבוץ (2009). פרויקטים אלה הציגו את מכלול פעילות הגלריות הקיבוציות כאלטרנטיבה לגלריות מסחריות והציעו להתבונן מחודש על הקיבוץ ועל מקומם של אמני הקיבוץ בשיח האמנות הכללי. בכל אחד מהפרויקטים הללו פעלו הגלריות באופן עצמאי אך עשו זאת מתוך תגובה לנושא המשותף[3].

עם כניסתו לתפקיד מנהל המשכן לאמנות בעין חרוד בשנת 2016, החל שפירא לבחון את המוזיאון עצמו, את שלבי הקמתו ואת אוספיו כמעצבי היסטוריה וזהות לאומית וחברתית[4], וזאת בהמשך לכיווני המחקר שפיתחה ד"ר גליה בר אור בשנות ניהולה הארוכות (2015-1985). בפעילותו עד כה הוא חוקר את מבנה המוזיאון[5], את האופנים שבהם הוא מחזיק זיכרון[6] ואת משמעותו כנכס תרבותי מעורר השראה[7]. עם השנים הפך העיסוק בזיקות בין-דוריות, ובהיסטוריה של האמנות הישראלית למוטו אוצרותי מאפיין[8][9]. כמו כן הוא פועל להידוק המחויבות לחקר הקהילה שכוננה את המשכן ולשיקוף תרבותי שלה. במסגרת תפקידו אצר יניב שפירא את התערוכה אופק חדש לאופקים חדשים (2016) במשותף עם פרופ' גילה בלס ודליה דנון. התערוכה זימנה למבקרים מפגש מחודש עם אמני קבוצת אופקים חדשים, עם התפתחות הקבוצה ועם התפתחותו האישית של כל אחד ממשתתפיה. פרק אחד של התערוכה בחן זיקות בין אמני אופקים חדשים לבין אמנים עכשוויים שהגיבו אל האבות המייסדים באופנים שונים של ציטוט, מחווה או מרידה[10]. במלאת 50 שנה למלחמת ששת הימים אצר שפירא ולצידו מיקאלה זיס, אלעד ירון, דנה אריאלי הורביץ וטל גלפר כאוצרים שותפים את פרויקט אופוריה (2017). התערוכה הציפה שאלות על החברה הישראלית חמישים שנה אחרי המלחמה ועל תפקידם של יצירת האמנות ושל המוזאון במציאות החברתית הישראלית. הפרויקט הורכב מחמש תערוכות שהוצגו בחלל המוזאון והציעו מגוון קולות של אמנים בני דורות שונים המשתמשים בטכניקות שונות: סדנת הדפס פעילה (גיא ברילר), תערוכת צילום (ג'יל קארון), מיצב משוחזר (שוקה גלוטמן) ותערוכה היסטורית. שפירא אצר את אחד הפרויקטים 50 שנה, אותה המנגינה של האמן דני לביא. הפרויקט כלל את ההקלטות של השיחות המקוריות של "שיח לוחמים", ספר שהתפרסם אחרי מלחמת ששת הימים ושאביו של יניב שפירא, אברהם שפירא, היה מיוזמיו ועורכיו.

בשנת 2018, במלאת 80 שנה למשכן לאמנות בעין חרוד יזם ואצר יניב שפירא טרילוגיית תערוכות שמטרתה הייתה לבחון את תולדות המשכן לאמנות בעין חרוד, את פעילותו ואת אוספיו מנקודת מבט עכשווית. הטרילוגיה לוותה בימי עיון ואירועים נוספים בניסיון לשרטט דיוקן עדכני של המוזיאון. התערוכה הראשונה בטרילוגיה, אוצרות המשכן לאמנות (2018) הציגה את אוספי האמנות והיודאיקה של המשכן לאמנות בשני חלקים: אחד שהוקדש לאוסף העבודות של אמנים יהודיים שפעלו באירופה עד אמצע שנות ה-30 של המאה העשרים ולפריטי יודאיקה מאותה תקופה. מרבית הפריטים נאספו על ידי האמן ומקים המשכן, חיים אתר, במסעותיו באירופה בין שתי מלחמות עולם. החלק השני עסק באמנות ארצישראלית וישראלית ששיקפה את הנושאים והתערוכות שהוצגו במשכן במהלך השנים. התערוכה השנייה בטרילוגיה, 14 כיוונים לרוח: דיוקן המשכן (2018), נאצרה בשיתוף עם טל גלפר ובמסגרתה הוזמנו 14 אמנים להגיב למוזאון. התערוכה האחרונה בטרילוגיה, נפש עירומה: חיים סוטין והאמנות הישראלית (2019) נאצרה בשיתוף עם סוריה סדיקובה ממוזיאון פושקין במוסקבה ועם בת שבע גולדמן אידה. הוצגו בה 18 עבודות של סוטין והוקדש מקום מיוחד לציורים של חיים אתר[11], שהושפע ממנו. פרק שלם בתערוכה עסק בהשפעתו של סוטין על האמנות הישראלית והוא כלל 43 עבודות של אמנים ישראלים המשתייכים לשלושה דורות[12].

תערוכות ופרויקטיםעריכה

  • 2002 – משכן לאמנות, עין חרוד ופורום המוזיאונים לאמנות, לאוניד בלקלב: פני האור (בשיתוף עם גליה בר אור), קטלוג עברי/אנגלי, 106 עמ'.
  • 2003 – הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב; משכן לאמנות, עין חרוד, מוזיאון מאיר אגסי: חלל מנטלי מטאפורי ממשי, קטלוג עברי/אנגלי, 64 עמ'.
  • 2004 – גלריה ברוורמן, תל אביב, פגישת מחזור: ורד נחמני, דוד עדיקא, אורי גרשוני, עדנה אוחנה, גל קינן, יואב מילר, יוחאי אברהמי, קארין אליהו, יעל ברתנא.
  • 2005 – משכן לאמנות, עין חרוד, פנחס צינוביץ: ציור בורא, קטלוג עברי/אנגלי, 130 עמ'.
  • 2005 – משכן לאמנות, עין חרוד, נגה לינצ'בסקי: עפעוף, קטלוג עברי/אנגלי, 12 עמ'.
  • 2005 – משכן לאמנות, עין חרוד, נואל ג'בור: מריה מגדלנה.
  • 2006 – משכן לאמנות, עין חרוד, נעמי טנהאוזר: שיבולת, קטלוג עברי/אנגלי, 60 עמ'.
  • 2006 – משכן לאמנות, עין חרוד, זמן יהודי, רצף תצוגות באגף היודאיקה של האמן בלו סמיון-פיינרו, טקסט קיר עברי/אנגלי.
  • 2007 – משכן לאמנות, עין חרוד, אביה השמשוני: נופי זיכרון, טקסט קיר.
  • 2009–2008 – כונן מפעל אמנותי-תרבותי מתמשך, המשותף לכלל הגלריות הפועלות בקיבוצים.
  • 2008 – גלריית הקיבוץ, תל אביב, מרחב פרטי / מרחב ציבורי במסגרת פרויקט נלבישך שלמת בטון ומלט המשותף לגלריית הקיבוץ ולשלושים גלריות קיבוציות. לווה במוסף מיוחד של עיתון ידיעות אחרונות.
  • 2009 – גלריית הקיבוץ, תל אביב, המשותף קיבוץ, 1990-1978 במסגרת פרויקט מדרש קיבוץ, המשותף לגלריית הקיבוץ ולעשרים גלריות קיבוציות, דפדפת עברית.
  • 2009 – משכן לאמנות, עין חרוד, יובל דניאלי: דרכי זיכרון, קטלוג עברי/אנגלי, 160 עמ'.
  • 2009 – משכן לאמנות, עין חרוד, רונית שני: שדרות מוריה 23, קטלוג עברי/אנגלי, 64 עמ'.
  • 2009 – בית האמנים, תל אביב, נועם עומר: קופי נפש, קטלוג עברי/אנגלי, 24 עמ'.
  • 2009 – מוזיאון תל אביב לאמנות, אלימה: בין מסגרת לחלון, קטלוג עברי/אנגלי, 236 עמ'.
  • 2010 – מוזיאון חיפה לאמנות, מוזיאון מאיר אגסי: אוספים, עבודות, מזכרות, דפדפת.
  • 2010 – מוזיאון תל אביב לאמנות, ידיד רובין: צבע חרוש (במשותף עם גליה בר אור), קטלוג עברי/אנגלי, 268 עמ'.
  • 2011 – משכן לאמנות, עין חרוד, עידית לבבי גבאי: שעת ההתבהרות, קטלוג עברי/אנגלי, 162 עמ'.
  • 2011 – מרכז לאמנות קולבנבורג, בילרבק, גרמניה, נעם עומר: עולם הולך ונעלם, קטלוג עברי/גרמני 112 עמ'.
  • 2012 – חלל לאמנות און-אוף, המבורג, גרמניה, נעם עומר: עולם הולך ונעלם, קטלוג עברי/גרמני 112 עמ'.
  • 2012 – גלריה שלוש לאמנות עכשווית, תל אביב, ניסוי בחיזוי מצב הרוח: פנחס צינוביץ' ואסף רהט, טקסט נלווה.
  • 2012 – גלריית הקיבוץ, תל אביב, אלימה וחברים, קטלוג עברי/אנגלי, 58 עמ'.
  • 2012 – גלריה רוטשילד אמנות, תל אביב, הדר גד: ארבעה נכנסו לפרדס, טקסט נלווה.
  • 2012 – 'מכה' – מרכז לאמנויות המזרח התיכון, ניו ג'רזי, דוד וקשטיין: שיחות, טקסט נלווה.
  • 2013 – מוזיאון לאמנות גואנדונג, גואגנז'ו, סין, אלימה: הציורים השחורים, טקסט נלווה.
  • 2014 – מכון לאמנות רדטורי, גואגנז'ו, סין, אהרון גלוסקא: נופים מדומיינים, טקסט נלווה.
  • 2014 – אטלייה שמי, קיבוץ כברי, נקודת מבט: יחיאל שמי, מאיר אגסי, רותי אגסי, טקסט נלווה.
  • 2014 – משכן לאמנות, עין חרוד, דוד וקשטיין ציור, 2014-1975, קטלוג עברי/אנגלי, 206 עמ'.
  • 2015 – מכון לאמנות רדטורי, גואגנז'ו, סין, אביטל כנעני, ציפורים שחורות, טקסט נלווה.
  • 2015 – משכן לאמנות, עין חרוד, רינה קמחי, בין חמר לחומר, קטלוג עברי/אנגלי, 222 עמ'.
  • 2016 – מכון לאמנות רדטורי, גואגנז'ו, סין, Made in Israel, תערוכה קבוצתית, טקסט נלווה.
  • 2016 – משכן לאמנות, עין חרוד, אופק חדש לאופקים חדשים, קטלוג עברי/אנגלי, 72 עמ'. (במשותף עם פרופ' גילה בלס, דליה דנון)
  • 2016 – משכן לאמנות, עין חרוד, יצחק דנציגר, מקום קדוש, טקסט נלווה.
  • 2016 – משכן לאמנות, עין חרוד, אלימה, הציורים השחורים, טקסט נלווה.
  • 2017 – משכן לאמנות, עין חרוד, הברביזון החדש, השיבה לחיים, קטלוג עברי/אנגלי, 270 עמ'.
  • 2017 – משכן לאמנות, עין חרוד, דוד בהר פרחיה, תנודות אור-חלל, טקסט נלווה.
  • 2017 – משכן לאמנות, עין חרוד, אפרת גל-נור, נימפות, טקסט נלווה.
  • 2017 – משכן לאמנות, עין חרוד, אריק ונונו, ברקוד, טקסט נלווה.
  • 2017 – משכן לאמנות, עין חרוד, פרויקט אופוריה, אשכול תערוכות לציון 50 שנה למלחמת ששת הימים, קטלוג דיגיטלי.
  • 2018 – משכן לאמנות, עין חרוד, ורד נחמני, ציור הוא בית, קטלוג עברי/אנגלי, 166 עמ'.
  • 2018 – משכן לאמנות, עין חרוד, אוצרות המשכן לאמנות, תערוכה לציון יובל ה-80 של המשכן לאמנות, ברושור (ספר בהכנה).
  • 2018 – משכן לאמנות, עין חרוד, 14 כיוונים לרוח, דיוקן המשכן, תערוכה מקפת לציון יובל ה-80 של המשכן, ספר עברי/אנגלי, 160 עמ'.
  • 2019 – משכן לאמנות, עין חרוד, נפש עירומה: חיים סוטין והאמנות הישראלית (אצרות משותפת עם סוריה סדיקובה, מוזיאון פושקין מוסקבה; בת שבע גולדמן אידה, מוזיאון תל אביב), ספר עברי/אנגלי, 200 עמ'.

פרסומיםעריכה

  • 2002 – "אור פניו, הדיוקנאות העצמאים של ליאוניד בלקלב", לאוניד בלקלב, פני האור, משכן לאמנות, עין חרוד, עמ' 19–29, עברית/אנגלית.
  • 2003 – "מוזיאון מאיר אגסי: חלל מנטלי, מטאפורי, ממשי," מוזיאון מאיר אגסי: חלל מנטלי, מטאפורי, ממשי, הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב; משכן לאמנות, עין חרוד, עמ' 6–47, עברית/אנגלית.
  • 2005 – "פנחס צינוביץ: ציור בורא," פנחס צינוביץ: ציור בורא, משכן לאמנות, עין חרוד, עמ' 15–32, עברית/אנגלית.
  • 2005 – "הביוגרפיות האבודות של מאיר אגסי," המדרשה 8, כתב העת של בית הספר לאמנות  מכללת בית ברל, עמ' 177 - 187.
  • 2006 – "היאוש היוצר ו'ציור בורא'," מענית הלב, מנחת דברים למוקי צור, הקיבוץ המאוחד, עמ' 232 - 236. 
  • 2006 – "חשבון נפש", חירות, דוד וקשטיין + נ.צ., מועצת הפיס לתרבות ואמנות, עמ' 274 - 276.
  • 2008 – "בריאת העולם," נועם עומר, העולם, גלריית הקיבוץ, תל אביב, עמ' 3–6, עברית/אנגלית.
  • 2009 – "פיסול בין אדם לעולם," ברני פינק, זרעים קוסמיים, המוזיאון הפתוח, גן התעשייה  עמר, עמ' 17 - 36, עברית/אנגלית.
  • 2009 – "בין מסגרת לחלון," אלימה: בין מסגרת לחלון, מוזיאון תל אביב לאמנות, עמ' 13–49, עברית/אנגלית.  
  • 2010 – "הטבע של ידיד," ידיד רובין: צבע חרוש, מוזיאון תל אביב לאמנות, עמ' 95–102, עברית/אנגלית.
  • 2010 – "גלריית אם," קו נטוי, מס' 10, המכללה האקדמית לחינוך, אורנים, 121-119.
  • 2011 – "שאלות ותשובות," עידית לבבי גבאי: שעת ההתבהרות, משכן לאמנות, עין חרוד, עמ' 13–29.
  • 2012 – "דיוקן משפחתי," נעם עומר: עולם הולך ונעלם, מרכז לאמנות קולבנבורג, בילרבק, גרמניה וחלל לאמנות און-אוף, המבורג, גרמניה, עמ' 84–89.
  • 2013 – "יוצרים במגפיים (וכיפה)," עמודים, חשון תשע"ג, עמ' 8–11.
  • 2013 – "שאין להם התחלה ולא סיום," צבי טולקובסקי – ספר אמן, מועצת הפיס לתרבות  ואמנות, הוצאת כרמל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גליה בר אור (2004) נמל באוויר: על מוזיאון מאיר אגסי, בתוך מוזאון מאיר אגסי: חלל מנטלי מטפורי ממשי, אוניברסיטת ת"א, הגלריה לאמנות ע"ש שרייבר, משכן לאמנות ע"ש חיים אתר, עין חרוד
  2. ^ קרני עם עד, אוצר ונפרד, Mynet, שבעה עשר באוגוסט 2009
  3. ^ חגית פלג רותם, בלדה לעוזב קיבוץ, גלובס, חמישה באוגוסט 2008, עמ'18.
  4. ^ יובל סער, מעבר לזמן ולמקום:80 למשכן לאמנות בעין חרוד, מגזין פורטפוליו, שני בספטמבר, 2018
  5. ^ פרחיה בהר דוד, שפירא יניב, סוד האור, אדריכלות האור במשכן לאמנות, ישראל: משכן לאמנות עין חרוד, 2020
  6. ^ יניב שפירא פרויקט אופוריה, אשכול תערוכות לציון 50 שנה למלחמת ששת הימים, קטלוג דיגיטלי, 2017.
  7. ^ יניב שפירא (עורך), 14 כיוונים לרוח: דיוקן המשכן, ישראל: משכן לאמנות עין חרוד, 2019
  8. ^ סמדר שפי, אופק חדש לאופקים חדשים, בלוג החלון, 22 במרץ 2016.
  9. ^ גדעון עפרת, המסע לעין חרוד, המחסן של גדעון עפרת, 24 נובמבר 2019
  10. ^ משכן לאמנות, עין חרוד, אופק חדש לאופקים חדשים, קובץ סרטים/ קטלוג יום עיון, 2016
  11. ^ יניב שפירא, חיים אתר: ציורי הבשר, קונטרס, משכן לאמנות, עין חרוד, 2020
  12. ^ יניב שפירא (עורך), נפש עירומה: חיים סוטין והאמנות הישראלית, משכן לאמנות, עין חרוד, 2020.