ויקיפדיה

יסמין אבן

זמרת ישראלית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נדרשים ניסוח תקין יותר, עריכה מאסיבית, וקיצוץ מספר הקישורים החיצוניים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יסמין אבן (נולדה ב-12 בדצמבר 1978 בחולון) היא מוזיקאית, משוררת, וכותבת ישראלית, זוכת פרס האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה ושני פרסי אקו"ם.

יסמין אבן
לידה 12 בדצמבר 1978 (בת 45)
חולון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, כלי מקלדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

יסמין אבן היא בתם של דליה וטוביה אבן. סבה מצד אביה, וולף הירש אבן, היה משורר ועיתונאי שכתב ביידיש. למדה בילדותה, בתקופה מסוימת, בכיתת מחוננים בבית הספר "גורדון" בחולון. כנערה למדה במגמת המוזיקה בתיכון קריית שרת בחולון, וכתבה על מוזיקה במקומונים. בהיותה בת עשרה למדה שלוש שנים מדיה דיגיטלית, וכן עריכה קולנועית ואיור באוניברסיטה הפתוחה.

אבן היא בוגרת בית הספר רימון, במגמת הלחנה לקולנוע ולטלוויזיה. שיר שהפיקה מוזיקלית מחדש במסגרת תחרות "שירימון" (תחרות גרסאות כיסוי) של בית הספר נבחר לחביב הקהל בתחרות. במקביל ללימודיה פעלה כיוצרת שירים, מבצעת ומעבדת, בשיתוף יוצרים שונים ובהרכבים מוזיקליים שונים. כמו כן תיקלטה מוזיקה אלקטרונית במועדונים, ביניהם "הפטיש", בו תיקלטה בקביעות.

ב-2004, העלתה אבן מופע משותף עם קרני פוסטל, אשר הועלה בפסטיבלים שונים ("ימי זמר", פסטיבל "אשה", פסטיבל הגדה השמאלית ועוד).

ב-2007 העלתה מופע משותף עם דן תורן בפסטיבל "קולה של המילה".

ב-2008 העלתה מופע משותף עם אהובה עוזרי בפסטיבל "ימי זמר".

ב-2009 צורפה למופע המבוסס על פרויקט שירי יונה וולך "אתה חברה שלי" עם ערן צור ואלי אברמוב (העלאה מחודשת של המופע) כזמרת, נגנית ויוצרת. אבן החליפה את רונה קינן, שהייתה הצלע השלישית והנשית בפרויקט ובמופע.

ב-2009 כתבה אבן את המילים ללהיטו של אביהו שבת "קחי את ליבי".

ב-2011 השתתפה כזמרת אורחת " באלבום "נשאר רק לרוץ" של נקמת הטרקטור, כמבצעת השיר "כנפיים שבורות".

ב-2012 השתתפה כזמרת באלבום-פרויקט "דורנר" בו לקחו חלק גם מרים טוקאן ואפרת דהן.

אבן השתתפה כנגנית ולעיתים מעבדת במופעים שונים ובאלבומים רבים במגוון ז'אנרים (רוק, דאנס, אמביינט, פופ, דאב, מוזיקת עולם, ג'אז ובלוז, מוזיקה אמנותית), בין היתר באלבומים של דנה אינטרנשיונל, אפרים שמיר, חיים לרוז, שושן (איתו גם הופיעה כמלווה), היונים (אלבום רמיקסים למיטב אמני ישראל), מיכל אמדורסקי, איגי וקסמן (מוק סטריאו) עדי מדנס, אמיר לזרוב, חזי פניאן (שעבורו גם כתבה מספר טקסטים), נעם רוזנטל, נויה סול (איתה גם הופיעה), רוחמה רז, רמי דוידוף ואמנים נוספים. הייתה שותפה, יחד עם אלי אברמוב, להפקה המוזיקלית של הפסטיגל ב-2007 ("פסטיגל על הזמן" עם מירי מסיקה, הראל סקעת, מאיה בוסקילה ועוד) וניגנה קלידים ברבים משירי המופע, והייתה מעורבת גם בהפקה המוזיקלית של אירוע הענק "על גגות תל אביב - 100 שנה לת"א" בכיכר רבין.

בדצמבר 2011 השתתפה בסינגל של DJ FMOM בלייבל הספרדי "טיינטד בודהה", סינגל שכלל 2 קטעי דארק טכנו. בהמשך השתתפה כזמרת באלבום האלקטרוניקה הפסיכדלית שלו, "בל סייז פארק" שיצא בבלגיה.

בפברואר 2012 יצאה גרסת רמיקס של עופר נסים לשיר שכתבו אבן ונתן סלור לג'וזי כץ, "AFTER ALL THE LOVE IS GONE". השיר, בגרסת המועדונים שלו, זכה להצלחה במספר ארצות [מצורף מקור] ונוגן בהופעותיו של ניסים [מצורף מקור]. באותה שנה ערכה מדונה את הבכורה הבינלאומית למופע MDNA בישראל. עופר ניסים נבחר לחמם אותה, והרמיקס נכלל במופע הפותח (שהוקלט ועלה לאתר SoundCloud).

ב-2013 ניגנה בשירי הסרט "בננות" של איתן פוקס ובחלק משירי הסרט "הקליק האחרון". עוד באותה שנה, כתבה את מילות השיר "אשת החול" של ליאונל פרטיין (השיר בוצע לראשונה במסגרת מופע גדול של אחינועם ניני באיטליה). אבן ניהלה מוזיקלית את המופע "הנערה מחנות התקליטים" ע"פ ספרו של רועי צמח, עם דן תורן, קוואמי, נתן סלור ועוד (שיר הנושא של המופע יצא כסינגל) ובהמשך גם את הערב "במקרה חירום נא לשבור את הזכוכית", שמבוסס גם הוא על שיריו של צמח. במקביל הפיקה מוזיקלית מספר סינגלים מתוך מופעים אלה, בהם שרה עם דן תורן ונתן סלור. ב-2017 יצא הווידאו-סינגל "זיפים לבנים" שהלחינה למילים של צמח, ומבצע חנן בן סימון.

במהלך השנים שיתפה פעולה עם אמנים רבים, כגון שלומי שבן ("הוא והוא והיא", מופע משולש עם שבן ועם ערן צור בפסטיבל "ימי זמר"), דיקלה (השתתפה במופע של אבן בפסטיבל הפסנתר), סיון שביט, בני בשן ודודי לוי שהתארחו בהופעות שונות וכן אהובה עוזרי (איתה העלתה אבן מופע משותף מיוחד לפסטיבל "אשה" ומופעים נוספים).

אבן כתבה מוזיקה לסרטים (חלקם זוכי פרסים) שהוקרנו בישראל ומחוצה לה:

  • "הכבשה הכחולה" (על מנשה קדישמן) - ערוץ 8, פסטיבל ירושלים 2005, בימוי - דני דותן ודליה מבורך.
  • "מלכת ירושלים" - סרט תיעודי על פרופ' טרודה דותן, ערוץ 8, פסטיבל ירושלים 2009, פסטיבל פאלם ביץ' 2010, פסטיבל הסרטים היהודיים בברלין 2010, בימוי - דני דותן ודליה מבורך (כולל הפקת שיר הנושא של הסרט בביצוע דני דותן).
  • "גראס באישור רופא" - דוקומנטרי טלוויזיוני עם אברי גלעד, בימוי - צחי קליין, ערוץ 2, "רשת", 2009, כולל ביצוע שיר הנושא של הסרט.
  • "תעלומת אריס סאן" - ערוץ 2 ("קשת"), פסטיבל ירושלים 2008, פסטיבל לוס אנג'לס לסרטים יהודיים 2009, ופסטיבלים נוספים ברחבי העולם בימוי - דני דותן ודליה מבורך (מועמד לפרס אופיר באותה השנה). אבן הייתה מועמדת לפרס המוזיקה המקורית בתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים 2008 עבור פסקול זה.
  • "בוסתן האפרסקים" - ערוץ 1, פסטיבל הסרטים היהודיים 2007, ירושלים ופסטיבלים נוספים ברחבי העולם, בימוי - דורית ויסמן.
  • "פנינה פיילר אחות קומוניסטית" - פסטיבל דוקאביב, ערוץ 2, 2010, פסטיבל סרטי נשים, רחובות, 2010. בימוי – דני דותן ודליה מבורך.
  • "בלי דף הוראות" (יחד עם נתן סלור) - פסטיבל ירושלים 1999, פסטיבל סרטים עצמאיים בניו יורק (מקום ראשון), בימוי – קרן עצמון, עם ליאת גליק, מיטל דוהן וגל הויברגר (כולל ביצוע אחד משירי הסרט)
  • "אמנון ליפקין שחק - הראיון האחרון" (2013), מוקרן במסגרת אירועים לזכרו.
  • "המדען" (ישראל-ספרד, 2015), דוקומנטרי על פרופ'רפאל משולם, בימוי - צחי קליין, הסרט הזוכה בפרס הסרט הדוקומנטרי הזר - בתחרות סרטי הדוקו הבינלאומית "Hollywood International Independent Documentary Awards" בהוליווד (כמו כן הוקרן בפסטיבל וירג'יניה, פסטיבל לאס וגאס, בפסטיבל סרטי קנאביס, ניו יורק, ובפסטיבל סרטי קנאביס בסינמטק ת"א)
  • "נשים בחזית" (ישראל 2015), דוקומנטרי על נשים פעילות המחאה החברתית, בימוי - אורית מזור (הפסקול כולל גם שירים מקוריים). הסרט הוקרן בפסטיבל "כרמל" לקולנוע קצר, 2020.
  • "ונזכור את כולם?" (2017, כולל ביצוע שיר הנושא), הוקרן בערוץ 2 ("קשת"), דוקומנטרי על מרד גטו ורשה, בימוי - יובל חיימוביץ' זוסר וסימון שכטר. הסרט זכה בפרס הראשון בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע היסטורי בג'ורג'יה 2020.
  • "זהר ארגוב - סוף עצוב וידוע מראש" (2017, ערוץ 8, ערוץ 13) - סדרת טלוויזיה דוקומנטרית על הזמר, בימוי - דני דותן ודליה מבורך. הסדרה הייתה מועמדת לפרס האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה לשנת 2017. אבן זכתה בפרס האקדמיה על המוזיקה המקורית לסדרה.
  • "סופיק" (2017, ערוץ 8), דוקומנטרי על ילד אוטיסט המטופל בקנאביס רפואי, בימוי - צחי קליין
  • "מאיר אריאל - שיר כאב" (2020, יס דוקו, הוקרן גם באתר "דוקאביב"), בימוי - אליאב לילטי. הסרט היה מועמד לפרס "אופיר" לשנת 2020.
  • "פרימו ושבתי" - 2020, סרט עלילתי על שבתאי צבי, בימוי - יואב טל
  • "עפרה" - (2020, ערוץ 8, ערוץ 13) - סדרת טלוויזיה דוקומנטרית על הזמרת עפרה חזה, בימוי - דני דותן ודליה מבורך. אבן אף מתראיינת בשניים מפרקי הסדרה. הסדרה הייתה מועמדת לפרס הטלוויזיה של האקדמיה לסדרה התיעודית הטובה ביותר לשנת 2020, ולפרסים נוספים.
  • "גרוסמן" - (2021, כאן 11, פסטיבל "דוקאביב") - סרט תיעודי על הסופר דויד גרוסמן, בימוי - עדי ארבל. הסרט היה מועמד לפרס "אופיר" לשנת 2022.
  • עריכה מוזיקלית לסרט "שני אבות" (2022, כאן 11) - סרט תיעודי על השחקן שלמה וישינסקי ועל חברו חסן גדיר, שניהם אבות שכולים. בימוי - יואב קליינמן

סרטים קצרים (רשימה חלקית):

  • "אמא שלי ואני" (2015), סרט עלילתי עצמאי בבימוי שגב גרשון, עם מיכל ינאי, זוכה פרס בפסטיבל סן אנטוניו, טקסס
  • "הגולם" - סרט מוזיקלי קצר משולב באנימציה של אורי פינק (פסטיבל ת"א לאנימציה 2003, פסטיבל אייקון 2003, אירוע קומיקס בסרדיניה, פסטיבל "אנימיקס" ת"א, "אנימטק" בחולון ועוד). אבן אף גילמה בו את דמותה של הזמרת מרגלית הדרי. סרטון זה נוצר כפרומו לספר קומיקס של אורי פינק ואלי אשד
  • "כסף ואני" בימוי: יואב רודה (מקום ראשון בפסטיבל ביטפילם בהאמבורג,2010)
  • "בובה לבנה" - סרטון נסיוני קצר שאבן יצרה, הוקרן בסינמטק ת"א במסגרת לילה לבן 2017
  • "לה מריפוסה" - סרט עלילתי קצר של נגה דקל (הוקרן בפסטיבל L.A CINEFEST 2017, זוכה פסטיבל ARFF בפריז)
  • "שדרות כיסופים" - סרט עלילתי קצר של נגה דקל, עם גיא דמידוב ונעה הר ציון (פסטיבל קולנוע דרום 2019)

הייתה מעורבת בהלחנת והפקת שירים בשיתוף נתן סלור לסרטה התיעודי של רות וולק, "מותר להיות סנטימנטלי" על נתן אלתרמן (2012). כתבה עם שושן את המילים לשיר הנושא של הסרט "המשגיחים".

אבן הלחינה והפיקה מוזיקה לתוכניות לייף סטייל בערוץ 2 (כמו התוכניות של משה שגב ו"מתכון בטוח"), לפרסומות רדיו וטלוויזיה (להן כתבה לעיתים גם את הטקסט), קמפיינים אינטרנטיים (לחלקם גם הצטלמה כפרזנטורית), קמפיינים חברתיים, אפליקציות לילדים (בהשתתפות דויד גרוסמן, יהודה אטלס, מיכל ינאי ומיכל הקטנה), אתרי אינטרנט (ביניהם "קוקאיט"), תקליטורי די וי די לילדים.

הפיקה סדרת סרטונים מוזיקליים בשם "לחשים", ששודרה בטלוויזיה החינוכית והוקרנה במספר פסטיבלים. כמו כן היא מבצעת את שיר הפתיחה של תוכנית הילדים זוכת פרס האקדמיה "החצר של פופיק" בטלוויזיה החינוכית.

אבן חברה באקדמיה לקולנוע וטלוויזיה. בשנים 2018–2023 שימשה לקטורית בתחרות הסרט הקצר של פרס "אופיר", וכן בתחרות סדרות הרשת של האקדמיה ב-2019 עד 2020. ב-2022 שימשה כלקטורית בתחרות סדרות הרשת של הפורום הדוקומנטרי. שימשה כשופטת במספר תחרויות מוזיקה, ביניהן תחרות הלחנת השירים "מילים ולחן" של "פרויקט בן יהודה". ב-2023 נבחרה להיות חברה בוועדה האמנותית של מיזם "רוח תרבות".

פרסים, הוקרה ומלגות עריכה

השופטים נימקו את בחירתם: "הכתיבה של יסמין אבן היא קול מרוכז ורציני. יסמין אבן נעה בחופשיות בין השירה הכתובה לכתיבת שירים שמיועדים להלחנה ולביצוע קולי, שיש להם מבנים ומשקלים ברורים, חריזה ותמות מוזיקליות. יש בשירים של יסמין פשטות נבונה וקושי, תום ילדותי וחספוס והיא לא מתנחמדת ולא מתחנפת לטעמים שאינם מעניינה הפרטי. בימים האלה, כשזילות הטקסטים המושרים הפכה לסטנדרט ולנורמה, חשוב לנו לעודד בפרס של הערכה כותבת מוכשרת, שמבטאת את הדרמה היומיומית של אישה צעירה באופן עצמאי, נקי ומרשים."

  • פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2017 על מוזיקה מקורית לסדרת הטלוויזיה התיעודית "זוהר ארגוב, סוף עצוב וידוע מראש". טקס הפרסים שודר בערוץ 12.
  • ציון לשבח בתחרות "הלחנת שירי היינריך היינה" של עיריית תל אביב על פרויקט בן 10 שירים שהלחינה (2003)
  • ציון לשבח מפסטיבל ת"א "אנימיקס" (2005)
  • קיבלה מלגה מטעם קרן עמוס עבור ספר השירה "אשה באלכסון" (2006)
  • אלבומה "רסיסים" נבחר לאלבום השנה של אתר המוזיקה "קיוב" (2006) [מצורף מקור]
  • קיבלה מלגה מטעם משרד התרבות עבור פרויקט "לחשים - שירה מולחנת" (2009)
  • קיבלה מלגה מטעם קרן הטיפוח של אקו"ם עבור שירים מקוריים (2013)
  • קיבלה מענק מיוחד מהמשרד ליצוא מוזיקה ישראלית בשיתוף משרד החוץ עבור חומרים באנגלית, בעקבות זכייה במקום הראשון בתחרות בה השתתפו 150 אמנים ישראלים. השופט המרכזי בתחרות היה דאנטון סאפל, מפיק קולדפליי (2014)
  • פרס "הפסקול הטוב ביותר" במסגרת פסטיבל "Hollywood independent documentary awards" (באולפני ראלי בהוליווד), על פסקול הסרט "THE SCIENTIST" (המדען). הטקס נערך באולם ההיסטורי על שם צ'ארלי צ'פלין (2015). [מצורף מקור]
  • פרס למשוררת במסגרת תחרות "להעיר" של מנהל התכנון (2016, נבחרה על ידי אגי משעול)
  • מענק מטעם "מרכז הצעירים" (2016)
  • ב-2019 נערך במדיטק ערב מחווה לעשייתה של אבן, בהשתתפות יוצרים שונים.
  • ב-2022 קיבלה מלגה מטעם קרן העידוד של אקו"ם להוצאת ספר שירה

קריירת סולו עריכה

ב-1999 הוציאה לרדיו באופן עצמאי מספר קטעי מוזיקה אלקטרונית שהפיקה, ששודרו ברצועת הלילה של גלגלצ.

2004 - האלבום הראשון, "יסמין אבן" (נענע דיסק), אותו הפיקה עם חיים לרוז.

2006- האלבום "רסיסים" (MCI) אותו הפיקה עם אלי אברמוב.

2007- אלבום שירי הילדים "החלום שלי הלך לאיבוד". האלבום, שכולל שירים וסיפורים קצרים לילדים, עובד להצגה מוזיקלית עם מרינה פיינגולד וגלית נוסן.

2011 - אלבומה הרביעי, פרויקט "לחשים", היה אלבום קונספט כפול של שירי משוררים ישראלים אותם הלחינה והפיקה, והוא יצא ב-2011. באלבום מתארחים חמי רודנר, אבי בללי, דן תורן, ערן צור, נתן סלור, עמית ארז, קרן הדר, לימור עובד וסימה לוי דוכין. האלבום יצא בתו השמיני (בהמשך הועבר לבעלות "הליקון מיוזיק"), והיווה בסיס לפינה בתוכנית "ספרים רבותיי ספרים" בגלי צה"ל [מצורף מקור]. האלבום דורג שלישי על ידי גולשי אתר המוזיקה של "מוזיקה נטו" במסגרת סיכום אלבומי השנה. המשוררים עצמם השתתפו באלבום והקריאו את השירים. אבן איירה חלק מעטיפות האלבומים והסינגלים.

העלתה מופעי יחיד בפסטיבל הפסנתר, פסטיבל אולטרסאונד, פסטיבל אשה, פסטיבל תל אביב למוזיקה, פסטיבל ימי זמר, פסטיבל צלילי ילדות, פסטיבל קולה של המילה, "לבונטין 7", "בארבי" ורבים אחרים, ומופיעה ברחבי הארץ. לקחה חלק באינספור מופעי מחווה גדולים בפסטיבל "אשה", "צוותא", המדיאטק, מרכז "ענב", בית אריאלה ועוד, והשתתפה בקביעות בטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי "חלל".

ב-2010 נמנתה עם משתתפי מופע שהורכב מהמוזיקאים המובילים שיצאו מהעיר חולון (רוקפור, עמיר לב, 30, פיטר רוט, דן תורן, זאב נחמה, אפרים שמיר, דודי לוי, אמילי קרפל, עמיר רוסיאנו, מופע הארנבות של ד"ר קספר ואמנים נוספים) במסגרת פסטיבל ימי זמר בעיר.

בשנת 2014 זכתה בתחרות מיוחדת בה השתתפו כ-150 אמנים ישראלים שהגישו שירים באנגלית. [מצורף מקור] המפיק הבריטי דאנטון סאפל (שעבד עם קולדפליי ומוריסיי) ואנשי צוותו היו השופטים בתחרות. בעקבות הזכייה, הגיע סאפל לארץ להפיק את השיר של אבן, "TIME". את המאסטרינג לשיר ביצע פיט מאהר (שעובד עם לנה דל ריי, דפש מוד והרולינג סטונס), ואת המיקס - מרתה סלוני (שעבדה עם ביורק).

בשנת 2016 הוציאה מיני אלבום באנגלית, "ECHOES", בשם JASMIN STONE. האלבום, שאת שיריו כתבה והלחינה ואת רובם הפיקה, זכה לבקורות משבחות בארצות הברית ובאירלנד. ב-2017 חתמה על חוזה הפצה בינלאומי בלייבל "קרייז". יציאת האלבום לוותה בווידאוקליפים שנוצרו באנימציה תלת־ממדית והוקרנו במסגרת פסטיבל "אנימיקס". חומרים נוספים שלה נכללים בקטלוג לייבל הבוטיק "Friendly fire".

ב-2017 יצא האלבום "כנפיים", המבוסס על לחנים של אבן לשירי המשוררת נטשה שלקוב. באלבום, שהופץ לרשת "האוזן השלישית" בלבד, השתתפו כמבצעים אורחים אסף אמדורסקי, אולה שור סלקטר, בני בשן, דן תורן ונתן סלור. אבן הפיקה מוזיקלית את האלבום. יציאתו לוותה בשני וידאוקליפים. אלבום זה היווה בסיס להרצאה משותפת של אבן ושלקוב, אותה קיימו השתיים באוניברסיטת ת"א ועוד.

שירים מתוך אלבומיה נכנסו לפלייליסט של "רדיו ללא הפסקה", גלי צה"ל, "רדיוס", 88FM ותחנות רדיו נוספות.

ב-2020 הוקרן וידאוקליפ של אבן במסגרת פסטיבל הפולקלור הבריטי הווירטואלי "פו-פסט".

בנוסף לחומרים שיצאו באלבומים, פרסמה קטעים מוזיקליים ושירים שונים ברשתות החברתיות.

הרכבים ושיתופי פעולה עריכה

2003 - השתתפה באלבום - פרויקט "שרות לאה גולדברג" עם השיר "אהבתי הראשונה", אותו הלחינה, הפיקה וביצעה.

2004 - השתתפה באלבום - פרויקט "סימנים - מירון ח. איזקסון" עם השיר "מה קדם", אותו הפיקה, הלחינה וביצעה.

ב-2004 צורפה אבן ללהקת "הקליק" כקלידנית, במסגרת האיחוד ההיסטורי, וניגנה בלהקה במשך מספר שנים.

בתקופה זו צולמו מספר וידאוקליפים של "הקליק" שביימה יעל בדרשי. ב-2011 יצא האלבום "28.3.2005" בו אבן מנגנת.

אבן משתפת פעולה עם המוזיקאי נתן סלור מ-1998: אבן השתתפה בכתיבת רוב השירים באלבומו "25 שעות", וכן הייתה שותפה בעיבודים המוזיקליים לצד סלור ואלי אברמוב. סלור ואבן הלחינו והקליטו שירים לאלבומי המחווה לביאליק ("אחרי מותי"), תרצה אתר ("תמונת רגע") ושמשון חלפי ("אותו רקיע") – שלושתם יצאו ב"אן אם סי". כמו כן יצרו את שיר הנושא לדרמה "בלי דף הוראות" (סרט עם מיטל דוהן וליאת גליק מ-1999), וכן הלחינו וביצעו שירים עבור פרויקטים שונים של גל"צ. השניים העלו מופע משותף בפסטיבל "הפסנתר מארח", ששילב מוזיקה אמנותית ופופולרית. הם הלחינו שיר לאלבום "מילים: מאיר גולדברג" (ולקחו חלק במופע האלבום וכתבו את מילות השיר "כמה דקות קרובות" לאלבום הבכורה של רוני אלטר. כמו כן תרמו שירים לאלבום של לימור עובד (המופע בעקבות אלבום זה זכה במספר פרסים בפסטיבל למוזיקה יהודית בהולנד). כמו כן העלו מופעים עם ליאורה ריבלין וקרן הדר. ב-2011 כתבה עם נתן סלור את רב השירים לאלבום-הפרויקט "לא זוכר את אתמול". באלבום זה ובקודמו התארחו זמרים שונים, ביניהם ג'וזי כץ, רונה קינן, רוני אלטר, קוואמי, אלונה דניאל וקרני פוסטל. שני האלבומים לוו בסדרת מופעים. שירים מתוך אלבומים אלה נכנסו לפלייליסט של גלגלצ, ערוץ 24, רדיו תל אביב, 88FM ותחנות רדיו נוספות. את השיר "ילד עם קוף" מאלבומו הראשון של סלור חידשה בהמשך שילה פרבר. ב-2017 הלחינו יחד את "שיר עידוד" עבור מופע המחווה לתרצה אתר, "מערבה מכאן", אחד המופעים המרכזיים בפסטיבל ישראל 2017. השיר נכלל בהמשך גם במופע "נשים כותבות שירה" של ערן צור. עוד ב-2017 השתתפו שניהם באלבום "ילד חלל" של רועי צמח. ב-2019 נבחר שיר שכתבו לפתוח את אירועי תחרות הגרנד פרי הבינלאומית בהתעמלות אמנותית בהיכל הטוטו בפארק פרס. אבן הופיעה עם השיר יחד עם הזמרת מתקה בן ציון בטקס הפתיחה של התחרות, ששודר במספר מדינות בעולם.

בשנת 2020 נכלל שיר שכתבו אבן וסלור, "Supernatural", באלבומו של עופר ניסים, שנקרא גם הוא באותו שם. בשנת 2021 הייתה שותפה ביצירת אלבומו של נתן סלור, "קווים בתוך כף יד", לצד אלון לוטרינגר. באלבום זה מתארחים כמבצעים אושיק לוי ודנה ברגר. בשנת 2023 הלחינו אבן וסלור לאושיק לוי את השיר "מתגעגע".

ב-2019 עיבדה וביצעה את השיר "חוף גורדון" בפרויקט "האדמה שלי היא שירים" של דן תורן, עמיר רוסיאנו ודורון פלסקוב. ב-2020 הלחינה וביצעה את השיר "את כלום לידו" באלבום של רועי צמח, "תמיד אפשר לחלום". באותה שנה השתתפה כזמרת בביצוע קבוצתי מחודש לשיר "'The times they are a-changin", בהשתתפות אמנים מהארץ ומרחבי העולם, ביניהם רוני דותן, אוהד שרגאי ושי גולדשטיין. בשנת 2022 יצרה מופע נשי קבוצתי, "בעונג רב", עבור פסטיבל אשה. המופע שילב גרסאות אלקטרוניות לשירים ישראלים מוכרים העוסקים בתשוקה, וכן כלל קטעי ספוקן וורד מקוריים.

בתיאטרון עריכה

אבן כתבה מוזיקה לעשרות הצגות תיאטרון. בין היתר הלחינה מוזיקה להצגות בתיאטרון באר שבע, פסטיבל ישראל, התיאטרון הקאמרי, פסטיבל פותחים במה בתיאטרון בית לסין, פסטיבל צלילי ילדות, תמונע, בית צבי, הסימטה, יורם לוינשטיין, פסטיבל סתיו תיאטרוני (4 הצגות שהלחינה להן זכו במקום הראשון בפסטיבל), פסטיבל "כל הארץ במה" (אחת ההצגות זכתה במקום הראשון), ועוד. בחלקן גם ניגנה ושרה, ובכמה מההצגות לקחה חלק גם כפזמונאית ויועצת אמנותית.

עבדה עם במאים שונים, ביניהם שלמה פלסנר ("גן ריקי"), אורי אגוז ("ציפור לא תדע"), כפיר אזולאי ("פדרה", "קן הקוקיה", "דפוק ת'זר", "תמונות ציד מבווריה", "חתונת הדמים"), שלומי ליברמן ("בוץ", "ירמה", "רומיאו ויוליה", "שיכחה", "אדם בתוך עצמו", "פנדו וליז", "החברים"), יוליה פבזנר ("החלום שלי הלך לאיבוד", הצגת ילדים שכתבה והלחינה אבן, במסגרת פסטיבל צלילי ילדות), ירון פריד ("הבלונדיניות"), דרור טפליצקי ("נעורי ורדלה"), אלעד שרעבי ("ריאקציה" מאת ארז מירנץ), רוז משיחי ("הנפש הטובה מסצ'ואן" מאת ברטולט ברכט, "קרום" מאת חנוך לוין, "הצוענים של יפו", "אל נקמות", "יאקיש ופופצ'ה", "קן הקוקיה", "לוויה חורפית", "החולה המדומה", "גם הוא באצילים", "אמא קוראז' וילדיה", "מבקר המדינה", "המתלבט", "מהפכת הנשים" - כולל כתיבת מילות פזמונים, מופע התיאטרון-מחול "רק רגע"), זאב קלאתי ("לילה עם לולה" שתועדה גם בסרט דוקומנטרי), בת שבע גרנט ("ביבר הזכוכית" מאת טנסי ויליאמס), שרון בר זיו ("מגרד לי"),מלי גולד ("אומי") ועוד רבים.

בנוסף תרמה לחנים למופעים תיאטרליים-מוזיקליים שונים, בבימוי דני הורוביץ, חנה מרון, עינת בסר ועוד, שהועלו ב"צוותא", בתיאטרון הקאמרי ועוד.

בשנת 2016 עלה המחזמר "בית המצוות", שאת שיריו כתבה והלחינה, בפסטיבל "חג המחזמר" בבת ים. במחזמר, שעלה בשיתוף עם תיאטרון "הבימה" ובבימוי אמיר וולף, השתתפו רפי ויינשטוק, אפרת כהן ושחקנים רבים נוספים, והוא לווה בתזמורת סימפונית. המחזמר היה אחד משלושה שהתקבלו לפסטיבל מתוך 63 הצעות שהוגשו באותה השנה. הוא הוצג בהיכל התרבות בת-ים וזיכה את משתתפיו במספר פרסים.

בעולם האמנות הפלסטית עריכה

אבן כתבה עם נתן סלור מוזיקה לעבודת וידאו של נלי אגסי במוזיאון היידלברג בגרמניה (2000) ולעבודות נוספות של האמנית בבריטניה, וכן השתתפה במופע סאונד ווידאו של הקבוצה הבריטית "טורנדו" בביאנלה לוידאו ארט 2003, במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון. ב-2009 יצרה מוזיקה לעבודת וידאו של אורי דותן שהוצגה באוסטריה. אצרה פרויקט וידאו ארט (וכן הלחינה לו את המוזיקה) בפסטיבל "אשה". יצרה מיצג סאונד וטקסט בתערוכה "האם אמנות יכולה לרגש" (2000). שיר שהלחינה שולב בפרויקט וידאו-ארט שירה של ללי ציפי מיכאלי, שהוצג בסינמטק ת"א ובפסטיבל אפוס. ככותבת-מאיירת, הציגה עבודות בפסטיבל הקומיקס ת"א (2005), ובמוזיאון הקומיקס בחולון (במסגרת התערוכה השנתית על שם פרידל שטרן - בשנים 2015, 2016, 2018, 2020, 2022). ב-2016, בעקבות הזכייה בתחרות "להעיר", הציגה עבודה בינתחומית שיצרה (עבודה המשלבת טקסט, סאונד ווידאו) בביתן הישראלי של ועידת האו"ם לאורבניות "הביטאט 3" בקיטו, אקוודור. העבודה הוצגה גם במוזיאון המדעטק חיפה, במסגרת כנס איגוד המתכננים השנתי 2017, ובמטה המרכזי של ארגון ה-OECD בפריז. עבודה נוספת מוצגת במוזיאון הווירטואלי MOCA לאמנות המחשב וכן הוקרנה ב-2018 בפסטיבל הבינלאומי לסרטי שירה "The institute" באתונה. ב-2020 לקחה חלק בעבודת סאונד וירטואלית של האמן הבריטי סטיוארט פוקס.

כמו כן השתתפה אבן כמצולמת בתערוכה "לראות את הקול" של הצלם אילן בשור.

בעולם הספרות והעיתונות עריכה

ב-2007 יצא ספר שיריה הראשון, "אשה באלכסון" (הוצאת כרמל, בתמיכת קרן עמוס). שירים מתוכו פורסמו ב"עתון 77", "גג", "משיב הרוח", "מאזנים", "עמדה", "מראה", "ביטאון שירה", "המסדרון", "מוטיב", "בין סגול ובין תכלת", במדורי הספרות של "מעריב", "ידיעות אחרונות" (ynet), "הארץ", כתבי עת מקוונים כ"יחידה", "נתיבים", "חוטם" ואחרים. בעקבות כך השתתפה בפסטיבל המשוררים במטולה, בפסטיבל "שער" לשירה, פסטיבל "גג" של איגוד הסופרים ובפסטיבל המשוררים של ת"א. שירים שכתבה לילדים פורסמו בכתב העת "הפנקס".

כתבה (ואיירה) מאמרים, ראיונות, טורים וסיפורי קומיקס קצרים שהתפרסמו בעיתונים ואתרים שונים ("אנשים", "פנאי פלוס", עיתון "תל אביב" (מקומון), עיתון "זבנג", "יקום תרבות", "שחרזדה" ועוד). ב-2013 נכלל שיר שכתבה, "אשה סגולה", באנתולוגיה "מלכה עירומה", בעריכת דורית ויסמן (אנתולוגיה שהוותה בסיס למופע בפסטיבל ישראל). ב-2013 איירה את הספר "הנערה מחנות התקליטים" של רועי צמח ועיצבה את הלוגו של הוצאת "קיד זמנהוף". ב-2016 השתתפה באנתולוגית השירה "צלע מן האדם" בעריכת שושנה ווג, עם השיר "אתי", ובאנתולוגיה "שירה על שירה". ב-2018 הופיעו שיריה באנתולוגיות "מגירות שקופות" ו"בשדה כובס". שיר אחר הוצג במסגרת תערוכת שירים במוזיאון היכל שלמה. בין השנים 2020 ל-2022 השתתפה בשלוש אנתולוגיות מסדרת "הקפסולה" בעריכת ציפי שחרור במסגרת מיזם "יום ההשראה". ב-2022 השתתפה באנתולוגיה "ועת לכל חפץ".

הקימה אתר אינטרנט, "לחשים ועוד", ובו איגדה שירי משוררים ותיקים ובני זמננו. אפשר לשמוע ולראות בו גם את קולותיהם ותמונותיהם של המשוררים, ולקרוא את קורות חייהם. בין המשוררים בני זמננו נמנים נורית זרחי, רוני סומק, אמיר אור, רחל חלפי, רפי וייכרט, מאיה בז'רנו, מיכל סנונית, יחזקאל נפשי, ציפי שחרור, מירון ח. איזקסון, ללי ציפי מיכאלי ועוד .

ארגנה והנחתה ערבים ספרותיים במסגרות שונות, וכן לקחה חלק במופעי ספר שונים ב"צוותא", בית אריאלה, המדיטק, בית ביאליק ועוד. ב-2023 יצא ספרה השני, "לתומי", שלווה באיורי בינה מלאכותית ובעבודות ווידאו ארט.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יסמין אבן בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יסמין_אבן&oldid=38454887"