יע"ל קג"ם

ראשי תיבות המציינים מחלוקות בהם נפסק כאביי לעומת רבא.

יע"ל קג"ם הם ראשי התיבות של שש מחלוקות בתלמוד הבבלי שבהן נפסקה הלכה כאביי לעומת רבא, מבין מאות מחלוקות שבתלמוד, שבהן הכלל הרגיל הוא שהלכה כרבא. זהו כלל פסיקה קדום, המצוי כבר בתלמוד עצמו, אף כי אפשר שזמנו הוא לאחר תקופת האמוראים.

פירוט דיני 'יעל קגם'

עריכה

מחלוקות יע"ל קג"ם לפי שיטת רש"י[1] הן:

דעות נוספות בפירוש ה'יעל קגם'

עריכה

על פי שיטתו של רבנו תם, האות ל' אינה מייצגת לחי העומד מאליו, אלא שאלה בנושא לידה - האם זבה שילדה ולא ראתה דם מחשיבה את הימים לצורך לספירת זבה (תוספות, מסכת קידושין, דף נ"ב, עמוד א').

על פי שיטתם של חכמי נרבונא, האות ל' מייצגת את המחלוקת לגבי מי שיכול לא ליהנות מאיסור, אך אינו מתכוון ליהנות ממנו - 'אפשר ולא מתכוון' (שם). רבא אוסר, ואביי מכשיר כדעת ר' שמעון שמתיר דבר שאינו מתכוון.

מקומות נוספים שהלכה כאביי

עריכה

הסבוראים הוסיפו שהלכה כאביי גם במקרה של אדם שעבר עבירה, כאשר תחילתה הייתה בפשיעה, וסופה באונס (דעת אביי שחייב במקרה זה[2] ובבבא מציעא מב, א נפסק שתחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב- כדעת אביי). עם זאת, פסיקה זו לאו דווקא סותרת את הכלל "יע"ל קג"ם", מאחר שהכלל מדבר על מחלוקות שחלקו מדעת עצמם ובמחלוקת זו חלקו מהי דעתו של רבה (שהיה רבם). אולם הרמב"ן[3] כתב שאין הלכה כמותו בתחילתו בפשיעה וסופו באונס.

בעניין מלאכת מעמר חלק אביי על רבא ופסק כי אין מלאכת מעמר אלא בגידולי קרקע,וכן פסקו כמותו הרמב"ם והטור, וכך הביא להלכה השולחן ערוך. באור זרוע מובא שרבי אליעזר ממיץ חשש לדעה שיש עימור בדברים שאינם גדולי קרקע, ומשום כך אסר איסוף ביצים שהתפזרו. אמנם, דעה זו היא דעת מיעוט בקרב הפוסקים, ואף בספר יראים שכתב רבי אליעזר עצמו, משמע שעימור שייך רק בגידולי קרקע.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רש"י, מסכת קידושין, דף נ"ב, עמוד א'; מסכת בבא מציעא, דף כ"ב, עמוד ב' ובמקבילות
  2. ^ בבא מציעא לו, ב
  3. ^ ב"מ לו, ב