יעקב אגם

אמן ישראלי

יעקב אגם (גיבשטיין; נולד ב-11 במאי 1928) הוא אמן ישראלי, שזכה להכרה בינלאומית כאחד ממייסדי זרם האמנות הקינטית.

יעקב אגם
יעקב אגם על רקע "מגדלי נאמן" בתל ברוך, תל אביב
יעקב אגם על רקע "מגדלי נאמן" בתל ברוך, תל אביב
לידה 11 במאי 1928 (בן 95)
ראשון לציון, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
שם לידה יעקב גיבשטיין
מקום לימודים בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פיסול
זרם באמנות אמנות קינטית
יצירות ידועות מים ואש
פרסים והוקרה אביר בלגיון הכבוד (13 ביולי 2022)
מפקד מסדר האמנויות והספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מזרקת מים ואש בכיכר צינה דיזנגוף תל אביב 2015

ביוגרפיהעריכה

אגם נולד בראשון לציון, בנו של הרב יהושע גיבשטיין ושל קנדל יוכבד גיבשטיין לבית פומפרובסקי,[1] אחד משבעה אחים ואחיות. בילדותו למד ב"חדר", בבגרותו למד אמנות בבית הספר בצלאל שבירושלים, שם היה תלמידו של מרדכי ארדון,[1] ובמערב אירופה, בציריך אצל יוהנס איטן[1] ובפריז.

קריירה מקצועיתעריכה

בראשית דרכו עסק אגם בפיתוח אמנות האופ ארט, העוסקת בהטעיות אופטיות.

בגיל 27 הציג תבליטי עץ צבעוניים בתערוכת ה"תנועה" בפריז, שייחודם היה בכך שהיצירה משתנה בהתאם למיקום הצופה ביחס אליה.

בשנות השבעים של המאה ה-20 יצר אגם פסלים ששלבו מים, אש ומוזיקה, והופעלו על ידי בקרה ממוחשבת. בין היצירות הללו גם מזרקת "מים ואש" בכיכר דיזנגוף בתל אביב (משנת 1987).

אגם יצר גם יצירות רבות בתחומים מגוונים: הוא פיתח את טכניקת אגמוגרף, תצוגה באמצעות פרספקס, עיצב בולים, המציא את שיטת הכתיבה "אגמילים", כאשר שינוי אות אחת במילה משנה את כל המילה, הגה תוכנית לחינוך חזותי ומכון ויצמן שיתף איתו פעולה ב"תוכנית אגם" לפיתוח חשיבה חזותית, המיועדת בעיקר לגיל הרך, ועוד.

אופי יצירותיועריכה

רבות מיצירותיו מאופיינות בתנועה, או בשינוי מראה עם שינוי נקודת המבט של הצופה בהן. לדבריו, הושפע עמוקות ביצירתו מתפיסות מיסטיות ביהדות.

תערוכות ברחבי העולםעריכה

אגם הציג תערוכות רבות ברחבי בעולם ובהן: תערוכות רטרוספקטיבה במוזיאון לאמנות מודרנית בפאריס ובמוזיאון סטדליק באמסטרדם (1973), בגוגנהיים בניו יורק (1980).

אגם הציב עבודות בארמון האליזה בפריז ב-1972 בהזמנת ראש הממשלה אז ז'ורז' פומפידו, ומזרקה מוזיקלית ברובע לה דפאנס בפריז.

ב־2009, הציג את עבודת המראות "מעבר למציאות", בפריז ובבזל[2]

מבחר פרסים והוקרהעריכה

חיים אישייםעריכה

מאז שנות ה-50 מתגורר אגם בצרפת.[5] הוא נישא ל-כלילה בפריז ב-1954, ולהם שלושה ילדים: הבכור - הצלם רון אגם, הבן אורם - מוזיקאי.[6] מאז מותה של אשתו בשנות ה-80, נוהג אגם לחבוש כובע לראשו. אחיו הוא חנניה גיבשטיין, ראש עיריית ראשון לציון לשעבר.

יצירות נודעותעריכה

ישראלעריכה

צרפתעריכה

ארצות הבריתעריכה

ברחבי העולםעריכה

  • יצירה בכניסה לאצטדיון למשחקים העולמיים בטייוואן
  • בניין במרכז טייפה

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 חיים גמזו, יעקב אגם, הוצאת רביבים.
  2. ^ 1 2 3 4 5 "יעקב אגם מקווה לזכות בהכרה גם בישראל". הארץ. נבדק ב-2022-01-23.
  3. ^ יניב אוחנה, הסתיימה בניית מוזיאון אגם, אתר עיריית ראשון לציון, 25 בנובמבר 2013.(הקישור אינו פעיל, 8.1.2019)
  4. ^ נעמה ריבה, מוזיאון יעקב אגם נפתח לציבור, אבל אין כמעט מה לראות בו, אתר הארץ, 28 באוקטובר 2017
  5. ^ נעמה ריבה, שני ליטמן, 16 שנה נדרשו לבנות את מוזיאון יעקב אגם בראשל״צ. מדוע הוא עדיין לא נפתח?, באתר הארץ, 6 באפריל 2016
  6. ^ היון, אליעזר (2022-01-23). "חסיד בלי כיפה: היצירה היהודית של בנו של יעקב אגם". Ynet. נבדק ב-2022-01-23.
  7. ^ היא מוצבת ומודלקת מדי שנה בפינת השדרה החמישית ורחוב 59 באי מנהטן שבניו יורק, ומופעלת על ידי ארגון צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית
  8. ^ מוריה בן יוסף, עוד סיבוב בין יעקב אגם לעיריית ת"א בעניין המזרקה בכיכר דיזנגוף, באתר nrg‏, 28 בפברואר 2009.