יעקב אגם

יעקב אגם (גיבשטיין; נולד ב-11 במאי 1928) הוא אמן ישראלי שזכה להכרה בינלאומית כאחד ממייסדי זרם האמנות הקינטית.

יעקב אגם

יעקב אגם על רקע "מגדלי נאמן" בתל ברוך, תל אביב
לידה	11 במאי 1928 (בן 96) כ"א באייר ה'תרפ"ח ראשון לציון, פלשתינה (א"י)
שם לידה	יעקב גיבשטיין
מקום לימודים	בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
תקופת הפעילות	מ-1947
תחום יצירה	פיסול
זרם באמנות	אמנות קינטית
יצירות ידועות	אש ומים
פרסים והוקרה	אביר בלגיון הכבוד (13 ביולי 2022) מפקד מסדר האמנויות והספרות

מזרקת אש ומים בכיכר צינה דיזנגוף תל אביב 2015

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אגם נולד בראשון לציון, בנו של הרב יהושע גיבשטיין ושל קנדל יוכבד גיבשטיין לבית פומפרובסקי, אחד משבעה אחים ואחיות. בילדותו למד ב"חדר", בבגרותו למד אמנות בבית הספר בצלאל שבירושלים, שם היה תלמידו של מרדכי ארדון, ובמערב אירופה, בציריך אצל יוהנס איטן ובפריז.

קריירה מקצועית

בראשית דרכו עסק אגם בפיתוח אמנות האופ ארט, העוסקת בהטעיות אופטיות.

בגיל 27 הציג תבליטי עץ צבעוניים בתערוכת ה"תנועה" בפריז, שייחודם היה בכך שהיצירה משתנה בהתאם למיקום הצופה ביחס אליה.

בשנות השבעים של המאה ה-20 יצר פסלים ששילבו מים, אש ומוזיקה, והופעלו על ידי בקרה ממוחשבת. בין היצירות הללו גם מזרקת "אש ומים" בכיכר דיזנגוף בתל אביב (משנת 1987).

אגם יצר גם יצירות רבות בתחומים מגוונים: הוא פיתח את טכניקת אגמוגרף, תצוגה באמצעות פרספקס, עיצב בולים, המציא את שיטת הכתיבה "אגמילים", שבה שינוי אות אחת במילה משנה את כל המילה, הגה תוכנית לחינוך חזותי, ומכון ויצמן שיתף איתו פעולה ב"תוכנית אגם" לפיתוח חשיבה חזותית, המיועדת בעיקר לגיל הרך, ועוד.

אופי יצירותיו

רבות מיצירותיו מאופיינות בתנועה או בשינוי מראה עם שינוי נקודת המבט של הצופה בהן. לדבריו, הושפע עמוקות ביצירתו מתפיסות מיסטיות ביהדות.

תערוכות ברחבי העולם

אגם הציג תערוכות רבות ברחבי בעולם ובהן: תערוכות רטרוספקטיבה במוזיאון לאמנות מודרנית בפאריס ובמוזיאון סטדליק באמסטרדם (1973), בגוגנהיים בניו יורק (1980).

אגם הציב עבודות בארמון האליזה בפריז ב-1972 בהזמנת ראש הממשלה דאז ז'ורז' פומפידו, ומזרקה מוזיקלית ברובע לה דפאנס בפריז.

ב־2009 הציג את עבודת המראות "מעבר למציאות" בפריז ובבזל.

מבחר פרסים והוקרה

• 1963, פרס ראשון בסוגו על מחקר אמנותי בביאנלה בסאו פאולו
• בשנת 2017, נפתח מוזיאון לאמנות על שמו של יעקב אגם בראשון לציון, בתכנון נופר אדריכלים (המוזיאון נבנה ליד בית משפט השלום, כחלק מתוכנית פיתוח של העיר).
• 1975, תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד, אוניברסיטת תל אביב
• 1985 פרס מוזיאון ישראל.
• ב-20 באוקטובר 2009, תואר לשם כבוד מהמכללה למינהל.

חיים אישיים

מאז שנות ה-50 מתגורר אגם בצרפת. הוא נישא לכלילה בפריז ב-1954, ולהם שלושה ילדים: הבכור - הצלם רון אגם, הבן אורם - מוזיקאי. מאז מותה של אשתו בשנות ה-80, נוהג אגם לחבוש כובע לראשו. אחיו חנניה גיבשטיין, היה ראש עיריית ראשון לציון.

יצירות נודעות

ישראל

• אחת מהנודעות שבעבודותיו היא "אש ומים" - המזרקה בכיכר דיזנגוף שבתל אביב-יפו.
• תבנית הצביעה של החזית הפונה אל הים של מלון "דן" בתל אביב.
• ח"י מעלות - פסל קינטי בגן הפסלים של מוזיאון ישראל.
• תבליט באולם מרכזי בבית החולים שיבא, תל השומר.
• עיצוב פנימי של בניין המרכז לחקר המוח בבר-אילן ע"ש גונדה (2004).
• פסל בשם "כוח" ופסל בשם "אלף דלתות" בגן הפסלים של בית החולים בילינסון.
• מגדלי נאמן בשכונת צוקי אביב.
• ארון קודש בבית הכנסת המרכזי של חב"ד ברחובות, אגם תרם את הארון לזכר רעייתו.
• פסלון הזכייה שהעניקה דנה אינטרנשיונל לזוכת אירוויזיון 1999.
• "סולם יעקב" בבנייני האומה בירושלים
• פסלו "מאה שערים" במשכן הנשיא
• עבודת הקיר המונומנטלית "מצעד הזמן" שחנכה את מוזיאון תל אביב החדש ב-1970
• "מצעד הזמן", בקיר של מוזיאון תל אביב
• אנדרטת "יזכור" ברחבת הכותל, שהוקמה ב-87' בהזמנתו של הרב שלמה גורן

צרפת

• מזרקה שלו נמצאת ברובע לה דפנס בפריז.
• ממשלת צרפת הוציאה גם בול דואר פרי מכחולו.
• בשנות השבעים של המאה ה-20 הוזמן אגם לעטר אולם בארמון האליזה בפריז. מאוחר יותר הועברה יצירה זו למרכז פומפידו בפריז.
• אגם עיצב את תווית היקב הידוע שאטו מוטון רוטשילד לשנת בציר 1984. מאז שנות ה-20 של המאה ה-20 מפקיד היקב את משימת עיצוב התווית מדי שנה בידי אמן בעל שם אחר.

ארצות הברית

• חנוכיית ענק, בדוגמת המנורה המקורית מבית המקדש בירושלים על פי שיטת הרמב"ם. החנוכייה זכתה לתואר 'החנוכייה הגדולה בעולם'.
• תבליט של אגם מוצג בין יצירות האמנות במרכז העיר של שיקגו (הלופ) בארצות הברית, לצד יצירות של גדולי האמנים במאה ה-20 כמו אנרי מאטיס ופיקאסו.
• יצירותיו הוצגו במוזיאון סולומון ר. גוגנהיים בניו-יורק.
• פסל בחזית בית המלון הילטון בקהלה, הוואי.
• רונלד רייגן תלה תמונה שלו באזור המגורים שבבית הלבן.

ברחבי העולם

• יצירה בכניסה לאצטדיון למשחקים העולמיים בטייוואן
• בניין במרכז טייפה

גלריה

• 
  חזית מלון דן בתל אביב
• 
  לב פועם, פלדת אל חלד
  מרכז שלום מאיר בקריית וולפסון, ירושלים
• 
  ח"י מעלות, 1971
  פלדת אל חלד
  אוסף מוזיאון ישראל
• 
  מנורה, 1985
  פלדת אל חלד
  גן ברנדר, תל אביב
• 
  גלגלים, 2002
  פלדת אל חלד
  בית יד שרה, ירושלים
• 
  אלף דלתות
  פלדת אל חלד
  מרכז רפואי רבין, פתח תקווה
• 
  ללא כותרת
  המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר
• 
  מוזיאון יעקב אגם לאמנות, ראשון לציון
• 
  החנוכייה הגדולה בעולם שנוצרה על ידי אגם

קישורים חיצוניים

• יעקב אגם, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• אוסף יעקב אגם בגלריה אנגל
• נח זבולוני, יעקב אגם הפך לחב"דניק מושלם, צילום ותמליל של כתבה מעיתון דבר, 16 במאי 1983, באתר של נח זבולוני
• אלי ערמון אזולאי, עכבר העיר אונליין, יעקב אגם מקווה לזכות בהכרה גם בישראל, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2009
• כתב "הארץ", עכבר העיר אונליין, המכללה למינהל תעניק תוארי כבוד לזובין מהטה וליעקב אגם, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2009
• ארנון בן דרור‏, האמן יעקב אגם: "הרעיון הציוני איבד את המשמעות שלו", באתר וואלה, 12 באפריל 2012
• ארנון בן דרור‏, ריאיון עם יעקב אגם ואדריכל המוזיאון שמוקם לכבודו, באתר וואלה, 30 בינואר 2013
• שגיא בן נון, יעקב אגם: "מזכירים אותי ואת דה וינצ'י באותה נשימה", באתר nrg‏, 4 ביוני 2013
• חגית פלג-רותם, ‏אגם: "אין לנו אוצרות טבע; האוצר שלנו הוא מוח יצירתי", באתר גלובס, 9 בפברואר 2014
• מיכאל יעקובסון, האגם החדש של ראשל"צ עושה סחרחורת: הצצה למוזיאון יעקב אגם, באתר Xnet‏, 6 באפריל 2016
• נעמה ריבה ושני ליטמן, 16 שנה נדרשו לבנות את מוזיאון יעקב אגם בראשל״צ. מדוע הוא עדיין לא נפתח?, באתר הארץ, 6 באפריל 2016
• אורין ויינברג, יעקב אגם: "בישראל אומן נחשב לפרזיט", באתר ynet, 3 בנובמבר 2017
• מתן אורן, בלב האגם, באתר ישראל היום, 12 באפריל 2018
• יעקב אגם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• נטע אחיטוב, "אני קשה? אני רק רוצה ליצור מה שיפה", באתר הארץ, 16 במאי 2023
• יעקב אגם, באתר Discogs (באנגלית)
• יעקב אגם, דף שער בספרייה הלאומית