יעקב אטלינגר

הרב יעקב אטלינגר
Jakob Ettlinger
לידה	17 במרץ 1798; כ"ט באדר תקנ"ח; קרלסרוהה, מרקיזות באדן
פטירה	7 בדצמבר 1871 (בגיל 73); כ"ה בכסלו תרל"ב; אלטונה, ממלכת פרוסיה
מדינה	גרמניה
תקופת הפעילות	? – 7 בדצמבר 1871
השתייכות	יהדות אורתודוקסית בגרמניה
רבותיו	הרבנים אברהם בינג, אשר וולרשטיין ואברהם בנימין זאב המבורג
תלמידיו	הרש"ר הירש, רבי עזריאל הילדסהיימר
בני דורו	ידידו הרב יצחק ברנייס
חיבוריו	ביכורי יעקב; ערוך לנר; מנחה ערוכה; שו"ת בנין ציון; מנחת עני – דרשות
חתנים	רבי מרדכי הורוויץ, רבי ישראל מאיר פריימן, רבי משה אריה במברגר

הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871), היה רב, פוסק הלכה וסופר. רבה הראשי של אלטונה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה. מחבר הספרים "ערוך לנר" על התלמוד הבבלי, "ביכורי יעקב" על הלכות סוכה, ושו"ת "בנין ציון".

ביוגרפיהעריכה

נולד בקארלסרוהה לרב אהרן ולרחל רייכל, רב בית כנסת בעיר. למד תורה אצל אביו ואצל רב העיר, הרב אשר ולרשטיין (בנו של בעל השאגת אריה). המשיך את לימודיו בישיבת רבי אברהם בינג, אב בית הדין של וירצבורג שבבוואריה.

אטלינגר נישא לבת שבע בת הרב מאיר מווירצבורג^[1]. לאחר נישואיו למד בחברותא, במשך שלוש שנים, עם הרב אליעזר ברגמן^[2]. כמו כן למד בחברותא עם החכם יצחק ברנייס. הרב דוד ויסקאפף (אב בית דין וואלרשטין), שלמד עמו, העיד שהיה מסגף את עצמו ומתענה.

אטלינגר למד קבלה והתפרסם כמקובל כבעל בקיאות בספר הזוהר. בשנת 1819 לאחר פרעות "הפ-הפ" נמלט לפיורדא, לבית המדרש של בעל "שער הזקנים" רבי אברהם בנימין זאב המבורג. תוך כדי לימודיו אצל רבי אברהם בינג בווירצבורג, למד גם באוניברסיטה של העיר, ובכך נעשו הוא וחברו החכם ברנייס, מראשוני הרבנים הגרמנים בעלי רקע אקדמי. בהמשך נאלץ לפרוש מהלימודים בעקבות הפרעות הנ"ל. היה בעל ידע מוזיקלי, וכתב תווים בלחן מקורי לפיוט מעוז צור^[3].

בשנת 1826 התמנה לרב המחוזות לאדנבורג ואינגולשטאדט והתיישב במנהיים. שם מונה לראש הקלויז של ר' אשר למלה ריינגנום והקים ישיבה שהכשירה תלמידים לרבנות, בהם הרש"ר הירש, הרב יעקב רוזנברג והרב אליקים געטשליק שלזינגר.

בשנת 1836, לאחר מותו של הרב המקומי רבי עקיבא ישראל ורטהיימר, אטלינגר מונה לרבה הראשי של העיר אלטונה, תפקיד שנשא עד סוף ימיו. גם שם הקים ישיבה, ומבין תלמידיו באלטונה היה הרב עזריאל הילדסהיימר. כאב בית דין, קיבל הכרה לשיפוט בעניינים אזרחיים על ידי השלטונות הדנים. סמכות זו בוטלה בניגוד לרצונו בשנת 1863.

בשנת 1844 התקיים בבראונשווייג כנס של רבנים רפורמים. רבי יעקב אטלינגר, שראה בכך איום על עתיד היהדות, הוביל מחאה של 116 רבנים נגד הרפורמה. מעבר לכך החל בכתיבה להסברת עמדת היהדות האורתודוקסית. כתיבת טענות הנגד האורתודוקסיות הוטלו על הרב אלכסנדר זוסמן אדלר, לימים רבה של ליבק. המאמרים פורסמו בחוברת "שלומי אמוני ישראל" וכתב העת בגרמנית, "שומר ציון הנאמן" שכלל מוסף בעברית. בכתב עת זה ראו אור מעל מאתיים גליונות במשך כעשר שנים.

רבי יעקב פעל לטובת היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל, וכהוקרה על כך קיבל את תואר הכבוד "נשיא ארץ ישראל" מהרבנים הספרדים והאשכנזים בירושלים.

ענוותנותו משתקפת בצוואתו, שבה ציווה שאחרי פטירתו לא ייקרא צדיק ושעל קברו ייחרטו רק שמות ספריו והשנים שבהן כיהן כרב באלטונה.

רבי יעקב אטלינגר נפטר בליל נר ראשון של חנוכה כ"ה כסלו שנת ה'תרל"ב ונקבר באלטונה^[4].

הרב יוסף חיים זוננפלד, שהתגורר כל ימיו בירושלים בדירת "בית יעקב" שנתרם על ידי מעריצי רבי יעקב אטלינגר, היה מציין את יום הזיכרון של הרב אטלינגר מדי יום ראשון בחנוכה, תוך ציון העובדה שמספר ספרי ה"ערוך לנר היו 8, ונפשו ידעה לקרוא לסדרת ספריו "ערוך לנר" כי ביום הזה נערכה העברת נר נשמתו לישיבה של מעלה וכבה נר גופו בעולם הזה.

אף שציווה לא להספידו, היו שהזכירו בצער רב את עובדת פטירתו בדרשותיהם, לפעמים תוך כריכת הדבר עם פטירת רבה של פרשבורג "הכתב סופר" מעט אחריו^[5].

ציור של ה"ערוך לנר" בצעירותו

תלמידיועריכה

הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר, אב בית דין אייזנשטט וראש הסמינר לרבנים בברלין. מחבר שו"ת רבי עזריאל וחידושי רבי עזריאל על הש"ס.
הרב שמשון רפאל (הרש"ר) הירש, אב בית דין ניקלסבורג ופפד"מ. מחבר חורב ואגרות צפון ושו"ת שמש מרפא ופירוש על התורה ותהילים.
הרב אליקים געטשליק שלזינגר, יושב הקלויז בהמבורג.
הרב דר. יוסף הכהן אלטמן, אב בית דין קרלסרוהה.
הרב ליב בודנהיימר אב בית דין קרפלד.
הרב יוחנן ויטקובר. עורך ומחבר אגודת פרחים ועוד פיוטים ושירים.
הרב אליהו פלסנר אב בית דין אסטרווא ומחבר שו"ת בעניין נחירה ועוד.
הרב ליב עטלינגר [אחיו] ר"מ קלויז ר' למלה במנהיים ומחבר מעדני מלך.
הרב יעקב רוזנברג אב בית דין דיסלדורף ופולדא.
הרב דר. מאיר פייכטוונג אב בית דין נייטרא.
הרב אהרן אוירבך, אב בית דין בון. [אחי הנחל אשכול].
הרב דוב בער צאמבער - דיין בברלין

צאצאיועריכה

לרב אטלינגר היו שלושה בנים, בהם ד"ר בן ציון עטלינגר, חתנו של הגביר ר' שמריהו צוקרמן ממוהילב^[6], בנו זה אף ההדיר חלק מכתבי אביו.

חמישה מחתניו היו רבנים ידועי שם:

הרב משולם זלמן הכהן, כיהן כרב בכמה ערים בגרמניה.
הרב ד"ר מרדכי [מרכוס] הלוי הורוויץ, רבה של פרנקפורט, מחבר שו"ת מטה לוי, אבני זיכרון ורבני פרנקפורט.
הרב ד"ר ישראל מאיר פריימן, רבה של פילענע ואוסטרובו, מחבר הפירוש ענפי יהודה על ספר והזהיר.
הרב משה ליב הלוי במברגר, רבה של באד קיסינגן, בנו של רבי יצחק דב במברגר ה'יד הלוי'.
הרב הדרשן ד"ר יוסף איזקסון, רבה של רוטרדם, אשר מספר תשובות בשו"ת בניין ציון נכתבו על ידו.

ספריועריכה

רוב ספריו הוצאו לאור באלטונה.

ביכורי יעקב - על הלכות סוכה, 1836
ערוך לנר - פירוש לתלמוד, על מסכתות: ראש השנה, סוכה, יבמות, סנהדרין, מכות, כריתות, נדה 1850–1873
שו"ת בנין ציון החדשות, 1878, תרל"ח.
שו"ת בנין ציון השלם - ג' חלקים בעריכת: יהודה אהרן הלוי הורוויץ (ירושלים 1989, ועם הוספות שם 2002)
מנחת עני - דרשות על התורה, 1874
מנחת עני על הגדה של פסח, ירושלים 1974
שומר ציון הנאמן (צילום: גראסמאן, ניו יורק 1963)
מנחה ערוכה - דרשות, נאומים, מאמרים, כרוזים. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2008.
רואי השמש - מגנזי חכמי אשכנז והערוך לנר על ברכת החמה. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2009.

לקריאה נוספתעריכה

הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ, "מבוא לתולדותיו", בתוך: שו"ת בנין ציון השלם, ירושלים: תשמ"ט. חלק א' עמ' 1–52.
אדם פרזיגר, זהות אורתודוקסית ומעמדם של יהודים שאינם שומרי הלכה: עיון מחודש בגישתו של הרב יעקב עטלינגר. בתוך: אורתודוקסייה יהודית; היבטים חדשים. עורכים: יוסף שלמון, אביעזר רביצקי ואדם פרזיגר. ירושלים: מאגנס, תשס"ו.

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא יעקב אטלינגר בוויקישיתוף

ספריועריכה

ערוך לנר - מס' סוכה, באתר HebrewBooks
ערוך לנר - מס' ראש השנה, באתר HebrewBooks
ערוך לנר - מס' יבמות, באתר HebrewBooks
ערוך לנר - מס' סנהדרין, באתר HebrewBooks
ערוך לנר - מס' מכות, באתר HebrewBooks
ערוך לנר - מס' כריתות, באתר HebrewBooks
ערוך לנר - מס' נידה, באתר HebrewBooks
שו"ת בנין ציון, 1868, באתר HebrewBooks

חייועריכה

"עֶטְלִינְגֶר, יעקב", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ח, עמודים 51–52, באתר HebrewBooks
הרב דוד הלחמי, רבי יעקב עטלינגר בעל "ערוך לנר" זצ"ל, שערים, 19 בדצמבר 1957
יעקב אטלינגר, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הרב יעקב עטלינגר באתר "MyTzadik"
פרקי חיים וקובץ מאמרים ומסמכים מחיי הרב עטלינגר, המעין, טבת תשל"ב, עמ' 24–62

הערות שולייםעריכה

^ אוה למושב עמ' 1
^ בעיתון הלבנון 27 דצמבר 1871 עמ' 5 נדפס מאמרו של רבי דוד וייסקופ האב"ד וואלרשטיין על דמותו של הרב יעקב אטלינגר אחר פטירתו, ובו כתוב כי בעל הערוך לנר "זכה לדיבוק חברים עם הצדיק המנוח והמפורסם לתהלה הגאון הגדול רבי אליעזר בערגמאן איש ירושלים ת"ו, והם התאחדו יחדיו זה בזה בהלכה ברורה כברזל בברזל יחד".
^ הקלטה של הלחן נמצאת ביוטיוב: https://youtu.be/QjXNYTKVmOI.
^ תמונת מצבתו, בפורום אוצר החכמה
^ ראו ב'יד שאול' מאת יוסף שאול נתנזון.
^ ספר אוה למושב, עמ' 117

תקופת חייו של הרב יעקב אטלינגר על ציר הזמן

[1] אוה למושב עמ' 1

[2] בעיתון הלבנון 27 דצמבר 1871 עמ' 5 נדפס מאמרו של רבי דוד וייסקופ האב"ד וואלרשטיין על דמותו של הרב יעקב אטלינגר אחר פטירתו, ובו כתוב כי בעל הערוך לנר "זכה לדיבוק חברים עם הצדיק המנוח והמפורסם לתהלה הגאון הגדול רבי אליעזר בערגמאן איש ירושלים ת"ו, והם התאחדו יחדיו זה בזה בהלכה ברורה כברזל בברזל יחד".

[3] הקלטה של הלחן נמצאת ביוטיוב: https://youtu.be/QjXNYTKVmOI.

[4] תמונת מצבתו, בפורום אוצר החכמה

[5] ראו ב'יד שאול' מאת יוסף שאול נתנזון.

[6] ספר אוה למושב, עמ' 117

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]


לידה	17 במרץ 1798 כ"ט באדר תקנ"ח קרלסרוהה, מרקיזות באדן
פטירה	7 בדצמבר 1871 (בגיל 73) כ"ה בכסלו תרל"ב הקיסרות הגרמנית אלטונה, ממלכת פרוסיה
מדינה	גרמניה
תקופת הפעילות	? – 7 בדצמבר 1871
השתייכות	יהדות אורתודוקסית בגרמניה
רבותיו	הרבנים אברהם בינג, אשר וולרשטיין ואברהם בנימין זאב המבורג
תלמידיו	הרש"ר הירש, רבי עזריאל הילדסהיימר
בני דורו	ידידו הרב יצחק ברנייס
חיבוריו	ביכורי יעקב; ערוך לנר; מנחה ערוכה; שו"ת בנין ציון; מנחת עני – דרשות
חתנים	רבי מרדכי הורוויץ, רבי ישראל מאיר פריימן, רבי משה אריה במברגר