יעקב אטלינגר

רב גרמני
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: עריכה לשונית והתאמה לסגנון ויקיפדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב יעקב יוקב אֶטלינגרכתיב מיושן: עטטלינגער, גרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871), היה רב ופוסק הלכה וסופר, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה. מחבר הספרים "ערוך לנר" על התלמוד הבבלי, "ביכורי יעקב" על הלכות סוכה, ושו"ת "בנין ציון".

הרב יעקב אטלינגר
Jakob Ettlinger
Portrait of Rabbi Jakob Ettlinger.jpg
לידה 17 במרץ 1798
כ"ט באדר תקנ"ח
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה קרלסרוהה, מרקיזות באדן
פטירה 7 בדצמבר 1871 (בגיל 73)
כ"ה בכסלו תרל"ב
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית אלטונה, ממלכת פרוסיה
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות אורתודוקסית בגרמניה
רבותיו הרבנים אברהם בינג, אשר וולרשטיין ואברהם בנימין זאב המבורג
תלמידיו הרש"ר הירש
בני דורו ידידו הרב יצחק ברנייס
חיבוריו ביכורי יעקב – על הלכות סוכה, 1836; ערוך לנר – פירושים על התלמוד, 1873-1850; שו"ת בנין ציון, 1868; שו"ת בנין ציון החדשות, 1873; מנחת עני – דרשות, 1874
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בקארלסרוהה לרב אהרן, רב בית כנסת בעיר. למד תורה אצל אביו ואצל רב העיר, הרב אשר (בנו של בעל השאגת אריה). המשיך את לימודיו בישיבת רבי אברהם בינג, אב בית הדין של וירצבורג שבבוואריה.

נישא לבת שבע בת הרב מאיר מווירצבורג[1]. לאחר נישאיו למד בחברותא, במשך שלוש שנים, עם הרב אליעזר ברגמן. כמו כן למד בחברותא עם החכם יצחק ברנייס. הרב דוד ויסקאפף (אב"ד וואלרשטין), שלמד עמו, העיד שהיה מסגף את עצמו ומתענה.

הוא למד קבלה והתפרסם כמקובל כבעל בקיאות בספר הזוהר. לאחר פרעות "הפ-הפ" בשנת 1819 נמלט לפיורדא, לבית המדרש של בעל "שער הזקנים" רבי אברהם בנימין זאב המבורג. הוא גם למד אצל רבי אשר וולרשטיין. תוך כדי לימודיו אצל רבי אברהם בינג בווירצבורג, למד גם באוניברסיטה של העיר, אך נאלץ לפרוש מהלימודים בעקבות הפרעות הנ"ל. בכך היה הוא וחברו החכם ברנייס, מראשוני הרבנים הגרמנים בעלי רקע אקדמי. כמו כן, הוא גם היה בעל ידע מוזיקלי, וכתב תווים בלחן משלו לפיוט מעוז צור[2].

בשנת 1826 התמנה לרב המחוזות לאדנבורג ואינגולשטאדט והתיישב במנהיים. הוא מונה שם לראש הקלויז של ר' אשר למלה ריינגנום והקים שם ישיבה שהכשירה תלמידים לרבנות, בהם הרש"ר הירש, הרב יעקב רוזנברג והר אליקים געטשליק שלזינגר.

בשנת 1836, אחרי מותו של הרב המקומי רבי עקיבא ישראל ורטהיימר, הוא מונה לרבה הראשי של העיר אלטונה, תפקיד שנשא עד סוף ימיו. גם שם הוא הקים ישיבה, ומבין תלמידיו באלטונה היה הרב עזריאל הילדסהיימר.

בשנת 1844 התקיים בבראונשווייג כנס של רבנים רפורמים. רבי יעקב אטלינגר שראה בכך איום על עתיד היהדות, הוביל מחאה של מאה ושישה עשר רבנים נגד הרפורמה. מעבר לכך הוא החל בכתיבה להסברת עמדת היהדות האורתודוקסית. כתיבת טענות הנגד האורתודוקסיות הוטלו על הרב אלכסנדר זוסמן אדלר, לימים רבה של ליבק. הפרסומים היו החוברת "שלומי אמוני ישראל" וכתב העת בגרמנית, "שומר ציון הנאמן" (Der Treue Zions Waechter) שכלל מוסף בעברית. בכתב עת זה ראו אור מעל מאתיים גליונות במשך כעשר שנים.

רבי יעקב פעל לטובת היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל, וכהוקרה על כך קיבל את תואר הכבוד "נשיא ארץ ישראל" מהרבנים הספרדיים והאשכנזים בירושלים. כאב בית דין, הייתה לו הכרה לשיפוט בעניינים אזרחיים על ידי השלטונות הדניים אשר אלטונה הייתה שייכת להם. סמכות זו בוטלה בניגוד לרצונו בשנת 1863.

ענוותנותו משתקפת בצוואתו, שבה ציווה שאחרי פטירתו הוא לא יקרא צדיק ושעל קברו יחרטו רק שמות ספריו והשנים שבהן כיהן כרב באלטונה.

רבי יעקב אטלינגר נפטר בליל נר ראשון של חנוכה כ"ה כסלו שנת ה'תרל"ב ונקבר באלטונה[3].

הרב יוסף חיים זוננפלד, שהתגורר כל ימיו בירושלים בדירת "בית יעקב" שנתרם על ידי מעריצי רבי יעקב אטלינגר, היה מציין את יום הזיכרון של הרב אטלינגר מדי יום ראשון בחנוכה, תוך ציון העובדה שמספר ספרי הערוך לנר היה 8 [כולל זה על מסכת פסחים שעדיין לא נדפס], ונפשו ידעה לקרוא לסדרת ספריו "ערוך לנר" כי ביום הזה נערכה העברת נר נשמתן לישיבה של מעלה וכבה נר גופו בעולם הזה.

אף שציווה לא להספידו, היו שבדרשותיהם הזכירו בצער רב את עובדת פטירתו, לפעמים תוך כריכת הדבר עם פטירת רבה של פרשבורג "הכתב סופר" מעט אחריו[4].

 
ציור של ה"ערוך לנר" בצעירותו

הפרדת הקהילותעריכה

לא ניתן לדעת בדיוק מה הייתה דעתו על מחלוקת הפרישה בפרנקפורט שהתרחשה מספר שנים לאחר פטירתו. ניתן לשער שהרב מוירצבורג הרב יצחק דב במברגר היה נוהג כפי שהיה פוסק הרב עטלינגר כי כך נהג תמיד לקבל עליו את דעתו. ואכן הרב מרדכי הורוויץ מספר שעם פרוץ מחלוקת הפרישה בפרנקפורט והזמנתו לכהן כרב הקהילה הגדולה נועץ עם חתני הרב עטלינגר והללו סברו שמצוה עליו לקבל את התפקיד[5]. ועל אף שהרב עטלינגר עצמו כותב בספר דרשותיו: "ואל ימנע הלוחם מלחמת ה' נגד המינים על ידי הטענה הכוזבת שגדול השלום וטוב להחזיק בהתחברות כל אשר בשם ישראל יכונה מלעשות פירוד לבבות"[6]. בכל זאת נראה שהלכה למעשה לא צידד בפרישה וכפי שסירב לבקשתו האישית של הרב שלמה איגר שניסה לשכנעו להוביל פרישה מהרפורמים.[7].

תלמידיועריכה

צאצאיועריכה

לרב אטלינגר היו שלושה בנים, בהם ד"ר בן ציון עטלינגר, חתנו של הגביר ר' שמריהו צוקרמן ממוהילב[8], בנו זה אף ההדיר חלק מכתבי אביו.

חמישה מחתניו היו רבנים ידועי שם:

  1. הרב משולם זלמן הכהן, כיהן כרב בכמה ערים בגרמניה.
  2. הרב ד"ר מרדכי [מרכוס] הלוי הורוויץ, רבה של פרנקפורט, מחבר שו"ת מטה לוי, אבני זיכרון ורבני פרנקפורט.
  3. הרב ד"ר ישראל מאיר פריימן, רבה של פילענע ואוסטרובא, מחבר הפירוש ענפי יהודה על ספר והזהיר.
  4. הרב משה ליב הלוי במברגר, רבה של באד קיסינגן, בנו של רבי יצחק דב במברגר ה'יד הלוי'.
  5. הרב הדרשן ד"ר יוסף איזקסון, רבה של רוטרדם, אשר מספר תשובות בשו"ת בניין ציון נכתבו על ידו.

ספריועריכה

רוב ספריו הוצאו לאור באלטונה.

  • ביכורי יעקב - על הלכות סוכה, 1836
  • ערוך לנר - פירוש לתלמוד, על מסכתות: ראש השנה, סוכה, יבמות, סנהדרין, מכות, כריתות, נדה 1850–1873
  • שו"ת בנין ציון החדשות, 1873
  • שו"ת בנין ציון השלם - ג' חלקים בעריכת: יהודה אהרן הלוי הורוויץ (ירושלים 1989, ועם הוספות שם 2002)
  • מנחת עני - דרשות על התורה, 1874
  • מנחת עני על הגדה של פסח, ירושלים 1974
  • שומר ציון הנאמן (צילום: גראסמאן, ניו יורק 1963)
  • מנחה ערוכה - דרשות, נאומים, מאמרים, כרוזים. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2008.
  • רואי השמש - מגנזי חכמי אשכנז והערוך לנר על ברכת החמה. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2009.

לקריאה נוספתעריכה

  • הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ, "מבוא לתולדותיו", בתוך: שו"ת בנין ציון השלם, ירושלים: תשמ"ט. חלק א' עמ' 1–52.
  • אדם פרזיגר, זהות אורתודוקסית ומעמדם של יהודים שאינם שומרי הלכה: עיון מחודש בגישתו של הרב יעקב עטלינגר. בתוך: אורתודוקסייה יהודית; היבטים חדשים. עורכים: יוסף שלמון, אביעזר רביצקי ואדם פרזיגר. ירושלים: מאגנס, תשס"ו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יעקב אטלינגר בוויקישיתוף

ספריועריכה

חייועריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אוה למושב עמ' 1
  2. ^ הקלטה של הלחן נמצאת ביוטיוב: https://youtu.be/QjXNYTKVmOI.
  3. ^ תמונת מצבתו, בפורום אוצר החכמה
  4. ^ ראו ב'יד שאול' מאת יוסף שאול נתנזון.
  5. ^ שו"ת מטה לוי חלק ב סימן לו
  6. ^ מתוך ספרו מנחת עני על התורה סוף פרשת פינחס
  7. ^ אגרות סופרים עמ' 81
  8. ^ ספר אוה למושב, עמ' 117


תקופת חייו של הרב יעקב אטלינגר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים