יעקב אטלינגר

הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער, גרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871), היה רב ופוסק הלכה וסופר, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה. מחבר הספרים "ערוך לנר" על התלמוד הבבלי, "ביכורי יעקב" על הלכות סוכה, ושו"ת "בנין ציון".

הרב יעקב אטלינגר
Jakob Ettlinger

לידה	17 במרץ 1798 כ"ט באדר תקנ"ח קרלסרוהה, מרקיזות באדן
פטירה	7 בדצמבר 1871 (בגיל 73) כ"ה בכסלו תרל"ב אלטונה, ממלכת פרוסיה
מדינה	גרמניה
השתייכות	יהדות אורתודוקסית בגרמניה
רבותיו	הרבנים אברהם בינג, אשר וולרשטיין ואברהם בנימין זאב המבורג
תלמידיו	הרש"ר הירש
בני דורו	ידידו הרב יצחק ברנייס
חיבוריו	ביכורי יעקב – על הלכות סוכה, 1836; ערוך לנר – פירושים על התלמוד, 1873-1850; שו"ת בנין ציון, 1868; שו"ת בנין ציון החדשות, 1873; מנחת עני – דרשות, 1874

ביוגרפיה

נולד בקארלסרוהה לרב אהרן, רב בית כנסת בעיר. למד תורה אצל אביו ואצל רב העיר, הרב אשר (בנו של בעל השאגת אריה). המשיך את לימודיו בישיבת רבי אברהם בינג, אב בית הדין של וירצבורג שבבוואריה.

נישא לבת שבע בת הרב מאיר מווירצבורג. לאחר נישאיו למד בחברותא, במשך שלוש שנים, עם הרב אליעזר ברגמן. כמו כן למד בחברותא עם החכם יצחק ברנייס. הרב דוד ויסקאפף (אב"ד וואלרשטין), שלמד עמו, העיד שהיה מסגף את עצמו ומתענה.

הוא למד קבלה והתפרסם כמקובל כבעל בקיאות בספר הזוהר. לאחר פרעות "הפ-הפ" בשנת 1819 נמלט לפיורדא, לבית המדרש של בעל "שער הזקנים" רבי אברהם בנימין זאב המבורג. הוא גם למד אצל רבי אשר וולרשטיין. תוך כדי לימודיו אצל רבי אברהם בינג בווירצבורג, למד גם באוניברסיטה של העיר, אך נאלץ לפרוש מהלימודים בעקבות הפרעות הנ"ל. בכך היה הוא וחברו החכם ברנייס, מראשוני הרבנים הגרמנים בעלי רקע אקדמי. כמו כן, הוא גם היה בעל ידע מוזיקלי, וכתב תווים בלחן משלו לפיוט מעוז צור.

בשנת 1826 התמנה לרב המחוזות לאדנבורג ואינגולשטאדט והתיישב במנהיים. הוא מונה שם לראש הקלויז של ר' אשר למלה ריינגנום והקים שם ישיבה שהכשירה תלמידים לרבנות, בהם הרש"ר הירש, הרב יעקב רוזנברג והר אליקים געטשליק שלזינגר.

בשנת 1836, אחרי מותו של הרב המקומי רבי עקיבא ישראל ורטהיימר, הוא מונה לרבה הראשי של העיר אלטונה, תפקיד שנשא עד סוף ימיו. גם שם הוא הקים ישיבה, ומבין תלמידיו באלטונה היה הרב עזריאל הילדסהיימר.

בשנת 1844 התקיים בבראונשווייג כנס של רבנים רפורמים. רבי יעקב אטלינגר שראה בכך איום על עתיד היהדות, הוביל מחאה של מאה ושישה עשר רבנים נגד הרפורמה. מעבר לכך הוא החל בכתיבה להסברת עמדת היהדות האורתודוקסית. כתיבת טענות הנגד האורתודוקסיות הוטלו על הרב אלכסנדר זוסמן אדלר, לימים רבה של ליבק. הפרסומים היו החוברת "שלומי אמוני ישראל" וכתב העת בגרמנית, "שומר ציון הנאמן" (Der Treue Zions Waechter) שכלל מוסף בעברית. בכתב עת זה ראו אור מעל מאתיים גליונות במשך כעשר שנים.

רבי יעקב פעל לטובת היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל, וכהוקרה על כך קיבל את תואר הכבוד "נשיא ארץ ישראל" מהרבנים הספרדיים והאשכנזים בירושלים. כאב בית דין, הייתה לו הכרה לשיפוט בעניינים אזרחיים על ידי השלטונות הדניים אשר אלטונה הייתה שייכת להם. סמכות זו בוטלה בניגוד לרצונו בשנת 1863.

ענוותנותו משתקפת בצוואתו, שבה ציווה שאחרי פטירתו הוא לא יקרא צדיק ושעל קברו יחרטו רק שמות ספריו והשנים שבהן כיהן כרב באלטונה.

רבי יעקב אטלינגר נפטר בליל נר ראשון של חנוכה כ"ה כסלו שנת ה'תרל"ב ונקבר באלטונה.

הרב יוסף חיים זוננפלד, שהתגורר כל ימיו בירושלים בדירת "בית יעקב" שנתרם על ידי מעריצי רבי יעקב אטלינגר, היה מציין את יום הזיכרון של הרב אטלינגר מדי יום ראשון בחנוכה, תוך ציון העובדה שמספר ספרי הערוך לנר היה 8 [כולל זה על מסכת פסחים שעדיין לא נדפס], ונפשו ידעה לקרוא לסדרת ספריו "ערוך לנר" כי ביום הזה נערכה העברת נר נשמתן לישיבה של מעלה וכבה נר גופו בעולם הזה.

אף שציווה לא להספידו, היו שבדרשותיהם הזכירו בצער רב את עובדת פטירתו, לפעמים תוך כריכת הדבר עם פטירת רבה של פרשבורג "הכתב סופר" מעט אחריו.

ציור של ה"ערוך לנר" בצעירותו

הפרדת הקהילות

לא ניתן לדעת בדיוק מה הייתה דעתו על מחלוקת הפרישה בפרנקפורט שהתרחשה מספר שנים לאחר פטירתו. ניתן לשער שהרב מוירצבורג הרב יצחק דב במברגר היה נוהג כפי שהיה פוסק הרב עטלינגר כי כך נהג תמיד לקבל עליו את דעתו. ואכן הרב מרדכי הורוויץ מספר שעם פרוץ מחלוקת הפרישה בפרנקפורט והזמנתו לכהן כרב הקהילה הגדולה נועץ עם חתני הרב עטלינגר והללו סברו שמצוה עליו לקבל את התפקיד. ועל אף שהרב עטלינגר עצמו כותב בספר דרשותיו: "ואל ימנע הלוחם מלחמת ה' נגד המינים על ידי הטענה הכוזבת שגדול השלום וטוב להחזיק בהתחברות כל אשר בשם ישראל יכונה מלעשות פירוד לבבות". בכל זאת נראה שהלכה למעשה לא צידד בפרישה וכפי שסירב לבקשתו האישית של הרב שלמה איגר שניסה לשכנעו להוביל פרישה מהרפורמים..

תלמידיו

• הרב דר. עזריאל הילדסהיימר, אב"ד אייזנשטט וראש הסמינר לרבנים בברלין. מחבר שו"ת רבי עזריאל וחידושי רבי עזריאל על הש"ס.
• הרב שמשון רפאל (הרש"ר) הירש, אב"ד ניקלסבורג ופפד"מ. מחבר חורב ואגרות צפון ושו"ת שמש מרפא ופירוש על התורה ותהילים.
• הרב אליקים געטשליק שלזינגר, יושב הקלויז בהמבורג.
• הרב דר. יוסף הכהן אלטמן, אב"ד קרלסרוהה.
• הרב ליב בודנהיימר אב"ד קרפלד.
• הרב יוחנן ויטקובר. עורך ומחבר אגודת פרחים ועוד פיוטים ושירים.
• הרב אליהו פלסנר אב"ד אסטרווא ומחבר שו"ת בעניין נחירה ועוד.
• הרב ליב עטלינגר [אחיו] ר"מ קלויז ר' למלה במנהיים ומחבר מעדני מלך.
• הרב יעקב רוזנברג אב"ד דיסלדורף ופולדא.
• הרב דר. מאיר פייכטוונג אב"ד נייטרא.
• הרב אהרן אוירבך, אב"ד בון. [אחי הנחל אשכול].
• הרב דוב בער צאמבער - דיין בברלין

צאצאיו

לרב אטלינגר היו שלושה בנים, בהם ד"ר בן ציון עטלינגר, חתנו של הגביר ר' שמריהו צוקרמן ממוהילב, בנו זה אף ההדיר חלק מכתבי אביו.

חמישה מחתניו היו רבנים ידועי שם:

1. הרב משולם זלמן הכהן, כיהן כרב בכמה ערים בגרמניה.
2. הרב ד"ר מרדכי [מרכוס] הלוי הורוויץ, רבה של פרנקפורט, מחבר שו"ת מטה לוי, אבני זיכרון ורבני פרנקפורט.
3. הרב ד"ר ישראל מאיר פריימן, רבה של פילענע ואוסטרובא, מחבר הפירוש ענפי יהודה על ספר והזהיר.
4. הרב משה ליב הלוי במברגר, רבה של באד קיסינגן, בנו של רבי יצחק דב במברגר ה'יד הלוי'.
5. הרב הדרשן ד"ר יוסף איזקסון, רבה של רוטרדם, אשר מספר תשובות בשו"ת בניין ציון נכתבו על ידו.

ספריו

רוב ספריו הוצאו לאור באלטונה.

• ביכורי יעקב - על הלכות סוכה, 1836
• ערוך לנר - פירוש לתלמוד, על מסכתות: ראש השנה, סוכה, יבמות, סנהדרין, מכות, כריתות, נדה 1850–1873
• שו"ת בנין ציון החדשות, 1873
• שו"ת בנין ציון השלם - ג' חלקים בעריכת: יהודה אהרן הלוי הורוויץ (ירושלים 1989, ועם הוספות שם 2002)
• מנחת עני - דרשות על התורה, 1874
• מנחת עני על הגדה של פסח, ירושלים 1974
• שומר ציון הנאמן (צילום: גראסמאן, ניו יורק 1963)
• מנחה ערוכה - דרשות, נאומים, מאמרים, כרוזים. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2008.
• רואי השמש - מגנזי חכמי אשכנז והערוך לנר על ברכת החמה. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2009.

לקריאה נוספת

• הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ, "מבוא לתולדותיו", בתוך: שו"ת בנין ציון השלם, ירושלים: תשמ"ט. חלק א' עמ' 1–52.
• אדם פרזיגר, זהות אורתודוקסית ומעמדם של יהודים שאינם שומרי הלכה: עיון מחודש בגישתו של הרב יעקב עטלינגר. בתוך: אורתודוקסייה יהודית; היבטים חדשים. עורכים: יוסף שלמון, אביעזר רביצקי ואדם פרזיגר. ירושלים: מאגנס, תשס"ו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעקב אטלינגר בוויקישיתוף

ספריו

• ערוך לנר - מס' סוכה, באתר HebrewBooks
• ערוך לנר - מס' ראש השנה, באתר HebrewBooks
• ערוך לנר - מס' יבמות, באתר HebrewBooks
• ערוך לנר - מס' סנהדרין, באתר HebrewBooks
• ערוך לנר - מס' מכות, באתר HebrewBooks
• ערוך לנר - מס' כריתות, באתר HebrewBooks
• ערוך לנר - מס' נידה, באתר HebrewBooks
• שו"ת בנין ציון, 1868, באתר HebrewBooks

חייו

• "עֶטְלִינְגֶר, יעקב", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ח, עמודים 51–52, באתר HebrewBooks
• הרב דוד הלחמי, רבי יעקב עטלינגר בעל "ערוך לנר" זצ"ל, שערים, 19 בדצמבר 1957
• יעקב אטלינגר, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• הרב יעקב עטלינגר באתר "MyTzadik"
• פרקי חיים וקובץ מאמרים ומסמכים מחיי הרב עטלינגר, המעין, טבת תשל"ב, עמ' 24–62

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב יעקב אטלינגר על ציר הזמן