יעקב אטלינגר

רב גרמני

הרב יעקב יוקב אֶטלינגרכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר. רבה הראשי של אלטונה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה. מחבר הספרים "ערוך לנר" על התלמוד הבבלי, "ביכורי יעקב" על הלכות סוכה, ושו"ת "בנין ציון".

הרב יעקב אטלינגר
Jakob Ettlinger
לידה 17 במרץ 1798
כ"ט באדר תקנ"ח
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה קרלסרוהה, מרקיזות באדן
פטירה 7 בדצמבר 1871 (בגיל 73)
כ"ה בכסלו תרל"ב
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית אלטונה, ממלכת פרוסיה
מקום קבורה בית הקברות היהודי באלטונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הדוכסות הגדולה של באדן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת וירצבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו ביכורי יעקב; ערוך לנר; מנחה ערוכה; שו"ת בנין ציון; מנחת עני – דרשות
השתייכות יהדות אורתודוקסית בגרמניה
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרבנים אברהם בינג, אשר וולרשטיין ואברהם בנימין זאב המבורג
תלמידיו הרש"ר הירש, רבי עזריאל הילדסהיימר
בני דורו ידידו הרב יצחק ברנייס
בת זוג
  • ננט (גיננדל) לבית וורמסר
  • בת שבע
אב הרב אהרון אטלינגר
אם רחל אטלינגר
חותנים
  • רבי קאופמן דורלאך-וורמסר
  • רבי מאיר מווירצבורג
חתנים רבי מרדכי הורוויץ, רבי ישראל מאיר פריימן, רבי משה אריה במברגר, משולם זלמן הכהן (גר')
מספר ילדים 11

ביוגרפיה

עריכה

נולד בקרלסרוהה לרחל רייכל ולרב אהרון, רב בית כנסת בעיר. למד תורה אצל אביו ואצל רב העיר, הרב אשר ולרשטיין (בנו של בעל השאגת אריה). המשיך את לימודיו בישיבת רבי אברהם בינג, אב בית הדין של וירצבורג שבבוואריה.

בגיל 18 פונה ללמוד בווירצבורג, באוניברסיטה של העיר, בד בבד עם לימודיו אצל הרב אברהם בינג. בכך נעשו הוא וחברו החכם ברנייס, מראשוני הרבנים הגרמנים בעלי רקע אקדמי. בשנת 1819 בעקבות פרעות "הפ-הפ" נמלט לפיורדא, ולומד בבית המדרש של בעל "שער הזקנים" רבי אברהם בנימין זאב המבורג. לאחר תקופה קצרה הוא שב לקרלסרוהה.

בשנת ה'תקפ"ה (1825) נישא לבת דודתו ננט (גיננדל), בתם של שרה אחות אמו ושל מנהיג קהילת קרלסרוהה (עיר הולדתו) רבי קאופמן דורלאך-וורמסר, וממנה נולדו לו 8 ילדים.

לאחר נישואיו למד בחברותא, במשך שלוש שנים, עם הרב אליעזר ברגמן[1]. כמו כן למד בחברותא עם החכם יצחק ברנייס. הרב דוד ויסקאפף (אב בית דין וואלרשטין), שלמד עמו, העיד שהיה מסגף את עצמו ומתענה.

בשנת 1826 התמנה לרב המחוזות לאדנבורג ואינגולשטאדט והתיישב במנהיים. שם מונה לראש הקלויז של ר' אשר למלה ריינגנום והקים ישיבה שהכשירה תלמידים לרבנות, בהם הרש"ר הירש, הרב יעקב רוזנברג והרב אליקים געטשליק שלזינגר.

בשנת ה'תר"ג (1843) נפטרה אשתו במהלך לידת בתם שרה. 7 שנים לאחר פטירת אשתו, אטלינגר נישא בשנית בשנת ה'תר"י (1850) לבת שבע בת הרב מאיר מווירצבורג[2], וממנה נולדו לו 3 ילדים.

בשנת 1836, לאחר מותו של הרב המקומי רבי עקיבא ישראל ורטהיימר, אטלינגר מונה לרבה הראשי של העיר אלטונה, תפקיד שנשא עד סוף ימיו. גם שם הקים ישיבה, ומבין תלמידיו באלטונה היה הרב עזריאל הילדסהיימר. כאב בית דין, קיבל הכרה לשיפוט בעניינים אזרחיים. סמכות זו בוטלה על ידי השלטונות הדנים בניגוד לרצונו בשנת 1863.

בשנת 1844 התקיים בבראונשווייג הכינוס הראשון של רבנים רפורמים. רבי יעקב אטלינגר, שראה בכך איום על עתיד היהדות, הוביל מחאה של 116 רבנים נגד הרפורמה. מעבר לכך החל בכתיבה להסברת עמדת היהדות האורתודוקסית. כתיבת טענות הנגד האורתודוקסיות הוטלו על הרב אלכסנדר זוסמן אדלר, לימים רבה של ליבק. המאמרים פורסמו בחוברת "שלומי אמוני ישראל" וכתב העת בגרמנית, "שומר ציון הנאמן". בכתב עת זה ראו אור מעל מאתיים גליונות במשך כ-12 שנים, ובהמשך אף היה לו מוסף תורני בעברית.

רבי יעקב פעל לטובת היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל, וכהוקרה על כך קיבל את תואר הכבוד נשיא ארץ ישראל מהרבנים הספרדים והאשכנזים בירושלים.

אטלינגר למד גם קבלה, וניכר מתשובותיו שהיה בקיא בספר הזוהר.

היה בעל ידע מוזיקלי, וכתב תווים בלחן מקורי לפיוט מעוז צור[3].

ענוותנותו משתקפת בצוואתו, שבה ציווה שאחרי פטירתו לא ייקרא צדיק ושעל קברו ייחרטו רק שמות ספריו והשנים שבהן כיהן כרב באלטונה.

פטירתו

עריכה
 
מצבת הרב בבית הקברות היהודי באלטונה

רבי יעקב אטלינגר נפטר בליל נר ראשון של חנוכה, כ"ה בכסלו ה'תרל"ב ונקבר באלטונה[4].

הרב יוסף חיים זוננפלד, שהתגורר כל ימיו בירושלים בדירת "בית יעקב" שנתרם על ידי מעריצי רבי יעקב אטלינגר, היה מציין את יום הזיכרון של הרב אטלינגר מדי יום ראשון בחנוכה, תוך ציון העובדה שמספר ספרי ה"ערוך לנר" היו 8, ונפשו ידעה לקרוא לסדרת ספריו "ערוך לנר" כי ביום הזה נערכה העברת נר נשמתו לישיבה של מעלה וכבה נר גופו בעולם הזה.

אף שציווה לא להספידו, היו שהזכירו בצער רב את עובדת פטירתו בדרשותיהם, לפעמים תוך כריכת הדבר עם פטירת רבה של פרשבורג "הכתב סופר" מעט אחריו[5].

 
ציור של ה"ערוך לנר" בצעירותו

תלמידיו

עריכה

צאצאיו

עריכה

לרב אטלינגר היו שלושה בנים:

  • ד"ר בן ציון עטלינגר, חתנו של הגביר ר' שמריהו צוקרמן ממוהילב[6], בנו זה אף ההדיר חלק מכתבי אביו.
  • אברהם אטלינגר
  • אהרון ברוך אטלינגר

חמישה מחתניו היו רבנים ידועי שם:

  1. הרב משולם זלמן הכהן (גר'), נשוי לבתו ריליין, כיהן כרב במאסטריכט ובשוורין ובכמה קהילות נוספות.
  2. הרב ד"ר מרדכי [מרכוס] הלוי הורוויץ, נשוי לבתו אוגוסטה, רבה של פרנקפורט, מחבר שו"ת מטה לוי, אבני זיכרון ורבני פרנקפורט.
  3. הרב ד"ר ישראל מאיר פריימן, נשוי לבתו הלנה, רבה של פילענע ואוסטרובו, מחבר הפירוש ענפי יהודה על ספר והזהיר.
  4. הרב משה ליב הלוי במברגר, נשוי לבתו שרה, רבה של באד קיסינגן, בנו של רבי יצחק דב במברגר ה'יד הלוי'.
  5. הרב הדרשן ד"ר יוסף איזקסון, נשוי לבתו אמילי, רבה של רוטרדם, אשר מספר תשובות בשו"ת בניין ציון נכתבו על ידו.

ספריו

עריכה

רוב ספריו הוצאו לאור באלטונה.

  • ביכורי יעקב - על הלכות סוכה, 1836
  • ערוך לנר - פירוש לתלמוד, על מסכתות: ראש השנה, סוכה, יבמות, סנהדרין, מכות, כריתות, נדה 1850–1873
  • שו"ת בנין ציון החדשות, 1878, תרל"ח.
  • שו"ת בנין ציון השלם - ג' חלקים בעריכת: יהודה אהרן הלוי הורוויץ (ירושלים 1989, ועם הוספות שם 2002)
  • מנחת עני - דרשות על התורה, 1874
  • מנחת עני על הגדה של פסח, ירושלים 1974
  • שומר ציון הנאמן (צילום: גראסמאן, ניו יורק 1963)
  • מנחה ערוכה - דרשות, נאומים, מאמרים, כרוזים. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2008.
  • רואי השמש - מגנזי חכמי אשכנז והערוך לנר על ברכת החמה. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2009.

לקריאה נוספת

עריכה
  • הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ, "מבוא לתולדותיו", בתוך: שו"ת בנין ציון השלם, ירושלים: תשמ"ט. חלק א' עמ' 1–52.
  • אדם פרזיגר, זהות אורתודוקסית ומעמדם של יהודים שאינם שומרי הלכה: עיון מחודש בגישתו של הרב יעקב עטלינגר. בתוך: אורתודוקסייה יהודית; היבטים חדשים. עורכים: יוסף שלמון, אביעזר רביצקי ואדם פרזיגר. ירושלים: מאגנס, תשס"ו.

קישורים חיצוניים

עריכה

ספריו

עריכה

חייו

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בעיתון הלבנון 27 דצמבר 1871 עמ' 5 נדפס מאמרו של רבי דוד וייסקופ האב"ד וואלרשטיין על דמותו של הרב יעקב אטלינגר אחר פטירתו, ובו כתוב כי בעל הערוך לנר "זכה לדיבוק חברים עם הצדיק המנוח והמפורסם לתהלה הגאון הגדול רבי אליעזר בערגמאן איש ירושלים ת"ו, והם התאחדו יחדיו זה בזה בהלכה ברורה כברזל בברזל יחד".
  2. ^ אוה למושב עמ' 1
  3. ^ הקלטה של הלחן נמצאת ביוטיוב: https://youtu.be/QjXNYTKVmOI.
  4. ^ תמונת מצבתו, בפורום אוצר החכמה
  5. ^ ראו ב'יד שאול' מאת יוסף שאול נתנזון.
  6. ^ ספר אוה למושב, עמ' 117


תקופת חייו של הרב יעקב אטלינגר על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן