יעקב אטלינגר

הרב יעקב אטלינגר
Jakob Ettlinger
לידה	17 במרץ 1798; כ"ט באדר תקנ"ח; קרלסרוהה, ספר באדן
פטירה	7 בדצמבר 1871 (בגיל 73); כ"ה בכסלו תרל"ב; אלטונה, הרייך הגרמני
מדינה	גרמניה
השתייכות	יהדות אורתודוקסית בגרמניה.
רבותיו	הרבנים אברהם בינג, אשר וולרשטיין ואברהם בנימין זאב המבורג
תלמידיו	הרש"ר הירש
בני דורו	ידידו הרב יצחק ברנייס
חיבוריו	ביכורי יעקב – על הלכות סוכה, 1836; ערוך לנר – פירושים על התלמוד, 1873-1850; שו"ת בנין ציון, 1868; שו"ת בנין ציון החדשות, 1873; מנחת עני – דרשות, 1874

הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער, גרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו תרל"ב, 7 בדצמבר 1871), רב ופוסק הלכה, סופר ופובליציסט, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה. מחבר הספרים "ערוך לנר" על התלמוד הבבלי, "ביכורי יעקב" על הלכות סוכה, ושו"ת "בנין ציון".

ביוגרפיהעריכה

נולד בקארלסרוהה לרב אהרן, שהיה רב בית כנסת ומורו הראשון. בימי נעוריו אביו לימדו תורה ולאחר מכן המשיך את לימודיו אצל רב העיר, רבי אשר (בנו של בעל השאגת אריה). בבחרותו עבר ללמוד בישיבת רבי אברהם בינג, אב בית הדין של וירצבורג שבבוואריה. נשא לאשה את בת שבע בת ר' מאיר מווירצבורג^[1], במשך 3 שנים למד בחברותא עם רבי אליעזר ברגמן כמו כן למד בחברותא עם חכם יצחק ברנייס (מאוחר יותר רבה של המבורג). רבי דוד ויסקאפף (אב"ד וואלרשטין) שלמד עמו העיד שהיה מסגף את עצמו ומתענה. הוא למד קבלה בסתר, אבל למרות הסודיות הוא התפרסם כמקובל ובעל בקיאות עצומה בספר הזוהר. לאחר פרעות "הפ-הפ" בשנת 1819 נמלט לפיורדא, לבית המדרש של בעל "שער הזקנים" רבי אברהם בנימין זאב המבורג. הוא גם למד אצל רבי אשר וולרשטיין. תוך כדי לימודיו אצל רבי אברהם בינג בווירצבורג, למד גם באוניברסיטה של העיר, אך נאלץ לפרוש מהלימודים בעקבות הפרעות הנ"ל. בכך היה הוא וחברו החכם ברנייס, מראשוני הרבנים הגרמנים בעלי רקע אקדמי.

בשנת 1826 הוא התמנה לרבה של מחוז לאדנבורג ואינגולשטאדט והתיישב במנהיים. הוא מונה שם לראש הקלויז דר' למלה (שהקים סוכן החצר ר' אשר למלה ריינגנום), הקים שם ישיבה שהכשירה תלמידים לרבנות, ביניהם הרש"ר הירש ויעקב רוזנברג ורבי אליקים געטשליק שלזינגר. בשנת 1836, אחרי מותו של הרב המקומי ר' עקיבא ישראל ורטהיימר הוא מונה לרבה הראשי של העיר אלטונה, תפקיד שנשא עד סוף ימיו. גם שם הוא הקים ישיבה ומבין תלמידיו באלטונה היה הרב עזריאל הילדסהיימר.

בשנת 1844 התקיים בבראונשווייג כנס של רבנים רפורמים. רבי יעקב אטלינגר שראה בכך איום על עתיד היהדות, הוביל מחאה של מאה ושישה עשר רבנים נגד הרפורמה. מעבר לכך הוא החל בכתיבה להסברת עמדת היהדות האורתודוקסית. כתיבת טענות הנגד האורתודוקסיות הוטלו על הרב אלכסנדר זוסמן אדלר, לימים רבה של ליבק. הפרסומים היו החוברת "שלומי אמוני ישראל" וכתב העת בגרמנית, "שומר ציון הנאמן" (Der Treue Zions Waechter) שכלל מוסף בעברית. בכתב עת זה ראו אור מעל מאתיים גליונות במשך כעשר שנים. פעל לטובת היישוב היהודי המתחדש בארץ וכהוקרה על כך קיבל את תואר הכבוד "נשיא ארץ ישראל" מהרבנים הספרדיים והאשכנזים בירושלים. כאב בית דין הייתה לו הכרה לשיפוט בעניינים אזרחיים על ידי השלטונות הדניים אשר אלטונה הייתה שייכת להם. סמכות זו בוטלה בניגוד לרצונו בשנת 1863. ענוותנותו משתקפת בצוואתו שבה ציווה שאחרי פטירתו הוא לא יקרא צדיק ושעל קברו יחרטו רק שמות ספריו והשנים שבהן כיהן כרב באלטונה, שם נקבר^[2]. מבניו, הרב בן ציון עטלינגר שהיה חתנו של הגביר ר' שמריהו צוקרמן ממוהילב, וההדיר חלק מכתבי אביו.

רבי יעקב אטלינגר נפטר בליל נר ראשון של חנוכה כ"ה כסלו שנת ה'תרל"ב.

הרב יוסף חיים זוננפלד, שהתגורר כל ימיו בירושלים בדירת "בית יעקב" שנתרם על ידי מעריצי רבי יעקב אטלינגר, היה מציין את יום הזיכרון של הרב אטלינגר מדי יום ראשון בחנוכה, תוך ציון העובדה שמספר ספרי הערוך לנר היה 8 [כולל זה על מסכת פסחים שעדיין לא נדפס] ונפשו ידעה לקרוא לסדרת ספריו "ערוך לנר" כי ביום הזה נערכה העברת נר נשמתן לישיבה של מעלה וכבה נר גופו בעולם הזה.

אף שציווה לא להספידו, היו שבדרשותיהם הזכירו בצער רב את עובדת פטירתו, לפעמים תוך כריכת הדבר עם פטירת רבה של פרשבורג "הכתב סופר" מעט אחריו^[3].

תלמידיועריכה

הרב דר. עזריאל הילדסהיימר, אב"ד אייזנשטט וראש הסמינר לרבנים בברלין. מחבר שו"ת רבי עזריאל וחידושי רבי עזריאל על הש"ס.
הרב שמשון רפאל (הרש"ר) הירש, אב"ד ניקלסבורג ופפד"מ. מחבר חורב ואגרות צפון ושו"ת שמש מרפא.
הרב אליקים געטשליק שלזינגר, יושב הקלויז בהמבורג.
הרב דר. יוסף הכהן אלטמן, אב"ד קרלסרוהה.
הרב משה אונא, חתן היד הלוי.
הרב ליב בודנהיימר אב"ד קרפלד.
הרב יוחנן ויטקובר. עורך ומחבר אגודת פרחים ועוד פיוטים ושירים.
הרב אליהו פלסנר אב"ד אסטרווא ומחבר שו"ת בעניין נחירה ועוד.
הרב ליב עטלינגר [אחיו] ר"מ קלויז ר' למלה במנהיים ומחבר מעדני מלך.
הרב בן ציון עטלינגר [בנו] מחשובי ק"ק מוהילב.
הרב יעקב רוזנברג אב"ד דיסלדורף ופולדא.
הרב דר. מאיר פייכטוונג אב"ד נייטרא.
הרב אהרן אוירבך, אב"ד בון. [אחי הנחל אשכול].
הרב דוב בער צאמבער - דיין בברלין

צאצאיועריכה

לרב אטלינגר היו שלושה בנים, בהם ד"ר בן ציון עטלינגר^[4].

חמישה מחתניו היו רבנים ידועי שם:

הרב משולם זלמן הכהן, רבן של כמה ערים בגרמניה.
הרב ד"ר מרדכי [מרכוס] הלוי הורוויץ, רבה של פרנקפורט, מחבר שו"ת מטה לוי, אבני זיכרון ורבני פרנקפורט.
הרב ד"ר ישראל מאיר פריימן, רבה של פילענע ואוסטרובא, מחבר הפירוש ענפי יהודה על ספר והזהיר.
הרב משה ליב הלוי במברגר, רבה של באד- קיסינגן, בנו של רבי יצחק דב במברגר ה'יד הלוי'.
הרב הדרשן ד"ר יוסף איזקסון, רבה של רוטרדם.

ספריועריכה

רוב ספריו הוצאו לאור באלטונה.

ערוך לנר - מס' סוכה, באתר HebrewBooks
ערוך לנר - מס' ראש השנה, באתר HebrewBooks
ערוך לנר - מס' יבמות, באתר HebrewBooks
ערוך לנר - מס' סנהדרין, באתר HebrewBooks
ערוך לנר - מס' מכות, באתר HebrewBooks
ערוך לנר - מס' כריתות, באתר HebrewBooks
ערוך לנר - מס' נידה, באתר HebrewBooks
שו"ת בנין ציון, 1868, באתר HebrewBooks
ביכורי יעקב - על הלכות סוכה, 1836
ערוך לנר - פירוש לתלמוד, על מסכתות: ראש השנה, סוכה, יבמות, סנהדרין, מכות, כריתות, נדה 1850–1873
שו"ת בנין ציון החדשות, 1873
שו"ת בנין ציון השלם ג' חלקים בעריכת: יהודה אהרן הלוי הורוויץ (ירושלים 1989, ועם הוספות שם 2002)
מנחת עני - דרשות על התורה, 1874
מנחת עני על הגדה של פסח, ירושלים 1974
שומר ציון הנאמן (צילום: גראסמאן, ניו יורק 1963)
מנחה ערוכה - דרשות, נאומים, מאמרים, כרוזים. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2008.
רואי השמש - מגנזי חכמי אשכנז והערוך לנר על ברכת החמה. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2009.

לקריאה נוספתעריכה

הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ, "מבוא לתולדותיו", בתוך: שו"ת בנין ציון השלם, ירושלים: תשמ"ט. חלק א' עמ' 1–52.
אדם פרזיגר, זהות אורתודוקסית ומעמדם של יהודים שאינם שומרי הלכה: עיון מחודש בגישתו של הרב יעקב עטלינגר. בתוך: אורתודוקסייה יהודית; היבטים חדשים. עורכים: יוסף שלמון, אביעזר רביצקי ואדם פרזיגר. ירושלים: מאגנס, תשס"ו.

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא יעקב אטלינגר בוויקישיתוף

"עֶטְלִינְגֶר, יעקב", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ח, עמודים 51–52, באתר HebrewBooks
הרב דוד הלחמי, רבי יעקב עטלינגר בעל "ערוך לנר" זצ"ל, שערים, 19 בדצמבר 1957
יעקב אטלינגר, במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית)
הרב יעקב עטלינגר באתר "MyTzadik"
פרקי חיים וקובץ מאמרים ומסמכים מחיי הרב עטלינגר, המעין, טבת תשל"ב, עמ' 24–62

הערות שולייםעריכה

^ אוה למושב עמ' 1
^ תמונת מצבתו, בפורום אוצר החכמה
^ ראו ב'יד שאול' מאת יוסף שאול נתנזון.
^ חתן הגביר שמריהו צוקרמן. ראו ספר אוה למושב, עמ' 117

תקופת חייו של הרב יעקב אטלינגר על ציר הזמן

[1] אוה למושב עמ' 1

[2] תמונת מצבתו, בפורום אוצר החכמה

[3] ראו ב'יד שאול' מאת יוסף שאול נתנזון.

[4] חתן הגביר שמריהו צוקרמן. ראו ספר אוה למושב, עמ' 117

[1]

[2]

[3]

[4]

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: עריכה לשונית והתאמה לסגנון ויקיפדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה


לידה	17 במרץ 1798 כ"ט באדר תקנ"ח קרלסרוהה, ספר באדן
פטירה	7 בדצמבר 1871 (בגיל 73) כ"ה בכסלו תרל"ב אלטונה, הרייך הגרמני
מדינה	גרמניה
השתייכות	יהדות אורתודוקסית בגרמניה.
רבותיו	הרבנים אברהם בינג, אשר וולרשטיין ואברהם בנימין זאב המבורג
תלמידיו	הרש"ר הירש
בני דורו	ידידו הרב יצחק ברנייס
חיבוריו	ביכורי יעקב – על הלכות סוכה, 1836; ערוך לנר – פירושים על התלמוד, 1873-1850; שו"ת בנין ציון, 1868; שו"ת בנין ציון החדשות, 1873; מנחת עני – דרשות, 1874