יעקב אלעזר כהנא שפירא

ראש ישיבת מרכז הרב וחבר מועצת הרבנות הראשית

הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשי"א, 26 בדצמבר 1950) הוא רב ישראלי חרדי לאומי, פוסק, מרבני הציונות הדתית, המכהן כראש ישיבת מרכז הרב בירושלים, נשיא ישיבת שבות ישראל לצעירים באפרת, נשיא מכון הרצי"ה, חבר מועצת הרבנות הראשית מאז ה'תשס"ח ויו"ר ועדת החינוך שלה. ממייסדי איחוד הרבנים למען ארץ ישראל ומרבני תורת הארץ הטובה.

הרב יעקב שפירא
הרב יעקב שפירא, 2024
הרב יעקב שפירא, 2024
לידה 26 בדצמבר 1950 (בן 74)
י"ז בטבת ה'תשי"א
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
השתייכות חרדים לאומיים -ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד, מחשבת ישראל, רבנות, גאולה, תורה
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק,
הרב אברהם שפירא (אביו),
הרב שלום נתן רענן (דודו)
הרב שאול ישראלי,
הרב דוד כהן (הנזיר)
תלמידיו ראו להלן
חיבוריו על המידות, על התורה, על ידי כהניך, פני שבת, (ועוד)
בת זוג רעיה שפירא
אב אברהם אלקנה כהנא שפירא עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבת מרכז הרב,
חבר מועצת הרבנות הראשית
נשיא מכון הרצי"ה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עם הרב חיים דרוקמן והרב יהושע מגנס
הרב שפירא בהקפות שניות בבית הרב קוק

ביוגרפיה

עריכה

שנותיו הראשונות

עריכה

נולד בירושלים לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, לימים ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל ולרבנית פנינה פרל, אחותו של הרב שלום נתן רענן, חתנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.[1] נקרא על שם סבו, הרב יעקב אלעזר הירשוביץ. הסנדק בברית שלו היה הרצי"ה קוק. הוא אחיו התאום של הרב שמואל, כיום מנהל ישיבת מרכז הרב. אחיהם הגדול הוא הרב בן ציון, המכהן כיום כראש מכון הרצי"ה, שהרב יעקב נשיאו. הוא דור שביעי בירושלים.[2]

שנות ילדותו היו בשכונת גאולה שהייתה מלאה ברבנים, אדמו"רים, ותלמידי חכמים. בלילות השבת של ילדותו היה הולך לשיחתו של הרב עובדיה יוסף בישיבת פורת יוסף, ולאחר מכן ל"טישים" של הבית ישראל מגור והחלקת יהושע מביאלה.[2]

למד בתלמודי תורה 'יבנה' ו'שילה' בירושלים. לאחר מכן במחזור הראשון של ישיבת ירושלים לצעירים, בין היתר אצל הרב יעקב פילבר והרב יהושע רוזן. בשנת תשכ"ח החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שבה כיהן אביו כאחד ממגידי השיעור הכללי. למד שנים בחברותא עם הרב יהושע מגנס ובימי שישי עם הרב שאול ישראלי. היה מקורב אל הרצי"ה קוק וכן אל הרב הנזיר בשנותיו האחרונות.[3] הוסמך לרבנות על ידי אביו, הרב ישראלי, הרב שלום משאש והרב משה מלכה.

תפקידים תורניים והרבצת תורה

עריכה
 
עם הרב שלמה משה עמאר בחדר האוכל של ישיבת מרכז הרב
 
עם הרב יהושע מגנס והרב יגאל לרר, מוותיקי הר"מים בישיבה

בשנת תשמ"ג מינה אותו אביו כר"מ בישיבה, בשנת תשס"ד מינהו אביו למגיד שיעור כללי בנוסף לשיעורו שלו.

החל מתשמ"ג ועד שנת תשנ"ג היה יד ימינו של אביו בכהונתו כרב הראשי לישראל, ומתוקף כך עסק לצידו בשאלות הלכתיות רבות,[4] הרב חיים שטיינר כתב כי כבר בתקופה זו נודע כגדול בתורה ורבנים ודיינים היו פונים אליו בשאלות הלכתיות.[5]

בבחירות שנערכו בכ"ג באלול תשס"ח (23 בספטמבר 2008) נבחר למועצת הרבנות הראשית, במקום הראשון מבין המועמדים האשכנזים[6], מאז הוא מכהן בה, ומשמש בה יו"ר ועדת חינוך. הרב יצחק יוסף נועץ בו בהכרעות רבות בענייני הרבנות[4].

חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל ובאיחוד רבני תורת הארץ הטובה. בעבר הגיש פינה שבועית על פרשת השבוע ברשת מורשת. כיום מגיש פינה זו בכאן מורשת. בשנת ה'תשפ"א לוקטו חלק מדברי התורה שמסר במסגרת פינה זו לספר פני שבת על פרשיות השבוע, בהוצאת מכון מים חיים.

משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' – תחרות החיבורים התורניים לבני הציונות הדתית של מפעל הפיס.[7]

בשנת 2013, פעל הרב שפירא להכשרת התמודדותו של הרב יעקב אריאל לתפקיד הרב הראשי לישראל[8], לאחר שיוזמה זו לא צלחה, התמודד הרב שפירא עצמו לתפקיד[9] בין השאר בתמיכת הרב דוב ליאור[10] והרב חיים שטיינר,[5]. גם הרב עובדיה יוסף תמך במינויו לתפקיד, אך בשל אילוצי דילים פוליטיים נמנעה מפלגת ש"ס מלהעניק לו את תמיכתה[11].[דרוש מקור] הוא לא נבחר לתפקיד, והרב עובדיה יוסף אמר כי לאחר שלמרות רצונו הדבר נמנע, הוא רואה ברב שפירא את המועמד הראוי לבחירות לקדנציה הבאה של הרבנות הראשית.[12][13]

באוקטובר 2014 הגיש הרב שפירא את מועמדותו לתפקיד רבה הראשי של ירושלים, אך הודיע שיסיר את מועמדותו אם תתאפשר מועמדותו של הרב אריה שטרן. לאחר שהגיש הרב שטרן את מועמדותו – פרש הרב שפירא[14] והודיע על תמיכה בו, והוא אכן נבחר.[דרוש מקור]

 
עם אל"ם הרב שהם עורקבי ראש מטה הרבנות הצבאית בהקבלת פני רבו לרבני הציונות הדתית של ארגון דרך ארץ

לקראת הבחירות לרבנות הראשית לישראל (2024) הועלה שמו של הרב שפירא כמועמד, אך הוא לא הציג את מועמדותו בשל מגבלת הגיל המונעת מרב שגילו עולה על 70 להתמודד לתפקיד, בעקבות כך חתמו רבנים רבים בקריאה להעביר חוק שמסיר את הגבלת הגיל[15], אך הניסיון לא צלח[16], והרב שפירא הביע את תמיכתו ברב קלמן בר שנבחר לבסוף לתפקיד.[17]

 
הרב שפירא בהכנסת ס"ת לישיבה לזכר חללי מלחמת חרבות ברזל, חנוכה תשפ"ד

בראשות ישיבת מרכז הרב

עריכה
 
עם הרב יצחק יוסף בספריית הישיבה

לאחר פטירת אביו, בט"ו בתשרי ה'תשס"ח, התמנה לפי צוואתו כראש הישיבה, את דרכו בהנהגת בישיבה וברבנות ינק בעיקר מאביו שהדריכו בכך לאורך השנים, כאשר שימשו,[18] ואף הותיר הוראות ואמירות לעתיד.[19] בשנתו הראשונה כראש ישיבה אירע הפיגוע בישיבת מרכז הרב, שבו נרצחו שמונה תלמידים, רובם מהישיבה לצעירים.

במסגרת תפקידו כראש הישיבה הוא מעביר שיעור כללי בגמרא. במוצאי שבתות הוא מלמד בביתו, כהמשך לשיעור שנוסד על ידי אביו, שיעור בספרי עיון כדוגמת קצות החושן ואבני מילואים בהתאם למסכת הנלמדת בישיבה, ובאלול - בהלכות תשובה. הוא מלמד בביתו שיעורים בספרי אמונה לתלמידי שיעור ב' ושיעור ג', ושיעור בפרשת השבוע בליל שבת המיועד בעיקר לשיעור ד'. מראשית כהונתו כראש הישיבה, שיעורו בפרשת שבוע לתלמידי שנה א' שנמסר בליל שישי, נערך ומודפס בערב שבת בבית המדרש ומופץ בדוא"ל ובוואטסאפ[20].

בנוסף להיותו ראש הישיבה, הוא משמש כר"מ של שנה ד' בישיבה, ובמסגרת זו הוא מעביר מדי שבוע שני שיעורי עיון בגמרא ושיעור אחד באמונה. הוא מקפיד לעמוד בקשר עם כלל תלמידי הישיבה ולהעביר שיעורים שונים לכל קבוצות הגיל אחת לשבוע.[21]

השקפתו

עריכה
 
עם הרב זלמן מלמד בחדר האוכל של ישיבת מרכז הרב
 
בטקס יום ירושלים בישיבת מרכז הרב עם ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, תשע"ה
 
עם השר אורי אריאל

לימוד בישיבה

עריכה

הרב שפירא התבטא שישנה "מחלה לדור" בכך שנערים צעירים אינם מאמינים ביכולותיהם לגדול בתורה. לדבריו – "אנשים לא מאמינים ביכולת שלהם ללמוד בישיבה", מה שגורם להם להימנע מלנסות זאת, בעוד שאצל מי שכן מחליט לנסות – "בשטח רואים לאחר מעשה שזה אחרת לגמרי. האדם מגלה שאחרי חצי שנה בישיבה הוא הרבה יותר ממה שיכול היה לדמיין את עצמו קודם"[18]

הוא מעודד את תלמידיו ללמוד בישיבה במשך שנים רבות וכן מעודד כתיבת חידושים וסיכומים של שיעורים.[22] מסיבה זו הוא היה ממייסדי "קנה לך חבר" – תחרות החיבורים התורניים של מפעל הפיס לבני הציונות הדתית ומשמש כחבר בוועדת השיפוט.[7]

הנהגה

עריכה

הרב שפירא סבור שיש לדבוק ברבנות הראשית לישראל שייסד הרב קוק גם שהיא מנוהלת בידי חרדים, ומבקר את מי שמאפשר את החלשתה או גורם להצגתה באור שלילי.[19] הוא סבור שאת ניהול ענייני הדת במדינה יש להפקיד בידיה, ולכן לדעתו הרבנות הראשית דווקא, ולא רבני הערים, צריכה להכריע בנושאי גיור וכן הוא מתנגד להקמת תאגידי כשרות שיתחרו ברבנות הראשית.[23][24][25] לדעתו, בהמשך לדעת הרבנות הראשית לדורותיה, אין להתיר כניסה להר הבית. הוא רואה בכך שאלה הלכתית, אך מבקש לא להפוך אותה לנקודת מחלוקת חריפה בין ציבורים ומבקר את התנהלות גופים מסוימים שהפכו זאת למלחמה "בסגנונות של בוז ומשטמה".[24]

בשנת תשנ"ג היה מהרבנים שפעלו להקמת איחוד הרבנים למען ארץ ישראל. בתקופת תוכנית ההתנתקות סבר כי על חיילים לסרב פקודה לפינוי יישובים יהודיים בגוש קטיף ויהודה ושומרון. בשנת תשע"ז הביע התנגדות נמרצת לפינוי עמונה וקרא לתלמידיו להגיע למקום. במקביל פרסם עם רבנים נוספים קריאה לא לפעול באלימות.[26]

במהלך מלחמת חרבות ברזל ביקר במפקדת הרבנות הצבאית במחנה שורה, שיבח את החיילים ש"יש לכם כוחות נפש אדירים" וחיזק את העוסקים במלאכת זיהוי החללים.[27]

הוא פוסק שאסור לקבל תרומות מנוצרים ובפרט מהקרן לידידות, שמי שעומד מאחוריה לדבריו היא קבוצה נוצרית-מסיונרית. מסיבה זו סירב לתרומה אשר הוצעה לו לאחר הפיגוע שאירע בישיבה בשנת 2008.[28][29][30]

 
הרב שפירא בביתו של הרב חיים קניבסקי

הרב שפירא דוגל בשיתוף פעולה עם רבנים ואישים ממגזרים שונים.[31] בשל כך הוא מזמין מדי פעם רבנים חרדים להעביר שיעור בישיבת מרכז הרב, כמו הרב עובדיה יוסף[32], הרב אביגדור נבנצאל[33], הרב בן ציון קוק[34] והרב משה מרדכי פרבשטיין,[35] ומהצד השני מזמין לישיבה גם דמויות מהציבור החילוני, כמו הנשיא יצחק הרצוג.[36] ידוע בהיותו מחזיק בקשרים קרובים עם גדולי תורה מהציבור החרדי כמו הרב דוד כהן ראש ישיבת חברון כנסת ישראל, הרב יצחק יוסף – כיום הראשון לציון ובעבר ראש ישיבת חזון עובדיה, הרב חיים קניבסקי,[4] האדמו"רים מגור ומבעלזא,[19] המקובל הרב דוד אבוחצירא ועוד. היה מקורב במיוחד גם אל הרב עובדיה יוסף[21] והרב מרדכי אליהו[37] וכן אל הרב חיים קנייבסקי[38].

עולם התורה

עריכה
 
הרב שפירא עם הרב יעקב אריאל

הזדהה עם מאבקם של החרדים נגד יוזמות החקיקה להטלת סנקציות על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו לצה"ל והקדיש לכך את נאומו בעצרת יום ירושלים המסורתית בישיבה בשנת ה'תשע"ג. לדבריו, על אף שהגיוס הוא מצווה – "אין לגעת בלומדי התורה".[39] ביקר באופן חריף פעולות שנעשו כדי לקצץ בתקציבי הישיבות, ונימק – שלא מדובר במאבק על התקציב עצמו, אלא על המהות, על תפיסת משמעותם של לומדי התורה. לדבריו: "אנחנו מאמינים בני מאמינים, ולא משנה באיזו ישיבה אתה לומד. אין דבר יותר ערכי, אין דבר יותר גדול, מלימוד התורה"[19].

מסירת התורה והדרכתה

עריכה
 
במסירת שיחה לתלמידים

בהמשך לעמדת אביו, מדגיש את החשיבות ביכולתם של רבנים להביע דעת תורה בכל נושא מבלי שיוכלו למנוע זאת מהם. כחלק מכך קרא בשנת ה'תשס"ט לכלל הרבנים וראשי הישיבות להתאחד סביב הרב אליעזר מלמד וישיבת הר ברכה בעקבות החלטתו של שר הביטחון אהוד ברק להוציא את ישיבת הר ברכה ממסלול ההסדר לאור קריאתו של הרב מלמד לסירוב פקודה בעת פינוי יישובים, כדי להגן על חרות וכבוד התורה.[40]

מדגיש שמי ששקוע בתורה וגדול בה, נקודת המבט שלו טהורה ומדויקת אף בעניינים ציבוריים, ואף יש לו סיעתא דשמיא לכוון לאמת.[19]

במשנתו בולטת ההערכה למסורת התורנית המועברת מגדול דור אחד למשנהו, ובפרט המסורת המועברת בין ראשי ישיבת מרכז הרב לדורותיה, מהרב קוק עד לרב אברהם שפירא. לאור זאת הוא מדגיש את חשיבות דרכה של ישיבת מרכז הרב, לעומת מגמות המחדשות דרכים שאינן מסתמכות על גדולי הדור ובניגוד להדרכתם.

חיים אישיים

עריכה

נשוי לרעיה (לבית ספיר), שעבדה כמורה בבית ספר נעם בנות בקרית משה (בת דודתו של הרב מנחם בורשטין). מתגורר בשכונת גבעת שאול בירושלים, לבני הזוג שני בנים ושלוש בנות, ביניהם:

  • אביטל - נשואה לרב אברהם ישראל סילבצקי, ר"מ בישיבת מרכז הרב.
  • חיה - נשואה לרב אפרים ולץ, ר"מ בישיבת ברכת משה במעלה אדומים.
  • מנחם - מעובדי המשרד בישיבת מרכז הרב, ומנהל גרעין תורני קריית משה-בית הכרם[41].

ספריו

עריכה
 
בהקפות שניות בישיבה, משמאל הרב יגאל לרר

ספריו יצאו לאור על ידי תלמידיו:

מתלמידיו הבולטים

עריכה
 
עם חתנו הרב אברהם ישראל סילבצקי, ר"מ בישיבה, והרב שלמה אישון

רבני יישובים

עריכה

דיינים

עריכה

ראשי ישיבות ור"מים

עריכה

אילן יוחסין

עריכה
 
 
 
 
 
 
 
צבי אשר כהנא שפירא
 
 
 
חיה מיכלא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משפחת הירשוביץ
 
 
 
 
 
הרב שלמה זלמן שפירא
 
 
 
 
 
חנה שפיצר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פנינה
 
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
 
הרב שמואל שפירא
 
הרב אהרן יהושע פישל שפירא
 
שושנה רזיאל
 
דוד רזיאל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא
 
 
 
 
 
 
 
הרב אליעזר שפירא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב שלמה שפירא
 
 
 


עץ משפחת קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקרא
הורות[44]
נישואין[45]
איש תקשורת[46]
גבר
אישה
איש ציבור[46]
רב[46]
איש צבא[46]
איש תרבות[46]
 
 
 
 
שלמה זלמן קוק
שלמה זלמן קוק


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת הירשוביץ
 
רייזא רבקה
רייזא רבקה


 
 
אלטה בת שבע
אלטה בת שבע


 
 
עץ משפחת מנדלבוים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה מרים
בתיה מרים


פרידה חנה
פרידה חנה


 
ביילא רחל
ביילא רחל


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צפורה
צפורה


 
 
 
 
 
 
לאה קוק
לאה קוק


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Yair Sheleg, ha-Ḥuṭ ha-meshulash: ḳitsur toldot ha-Tsiyonut ha-datit = The triple thread: a summary of the history of religious Zionism, Ḥevel Modiʻin: Kineret : Zemorah : Devir, 2024, עמ' 111, ISBN 978-965-574-825-3
  2. ^ 1 2 שנפתחו השערים, נהיה ריח של קדושה, באתר ערוץ 7,ראיון בעיתון 'בשבע' לכבוד יום ירושלים, כ"ד אייר תשע"ו
  3. ^ ראו בספר 'איש כי יפליא' על הרב הנזיר, בעריכת הילה וולברשטיין ושמחה רז, עמודים 100,103,123,127,187,209,222,292
  4. ^ 1 2 3 דביר עמר, הרב רימון על הבחירות לרבנות הראשית: "הרב שפירא הוא מוסכם, לא ייגשו אם הרב שפירא יהיה שם", באתר ערוץ 7, 30 במרץ 2023
  5. ^ 1 2 שלמה פיוטרקובסקי, הרב שטיינר: לתמוך ברב יעקב שפירא, באתר ערוץ 7
  6. ^ תמי גיל, הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, באתר בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008
  7. ^ 1 2 חזקי ברוך, הוכרזו הזוכים בתחרות החיבורים התורניים, באתר ערוץ 7, כ"ד בחשון תשע"ג
  8. ^ עוזי ברוך, רבנים לרב סתיו: הסר מועמדותך מיידית, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2013
  9. ^ ישי קרוב, הרב שפירא לתלמידיו: אתמודד לכהונת הרב הראשי, באתר ערוץ 7, 25 ביוני 2013
  10. ^ צבי שיימן, ‏הרב דב ליאור העביר את תמיכתו לרב יעקב שפירא, באתר "סרוגים", 24 ביולי 2013
  11. ^ ישראל כהן, ‏גובר הלחץ על הרב יעקב שפירא שיסיר את מועמדותו, באתר כיכר השבת, 12 ביולי 2013
  12. ^ בכירים בש"ס: תומכים ברב יעקב שפירא לרבנות הראשית, באתר ערוץ 7
  13. ^ ישי כהן, ‏הראש"ל: "מרן רצה את הרב שפירא כרב ראשי, אוהבים אותו", באתר כיכר השבת, 22 ביולי 2023
  14. ^ גיא עזרא, ‏הרב יעקב שפירא הסיר את מועמדותו לרבנות ירושלים, באתר "סרוגים", 21 באוקטובר 2014
  15. ^ ארי קלמן, קריאה רבנית: לבטל מגבלת גיל ההתמודדות לתפקיד הרב הראשי, באתר בחדרי חרדים, 13 במרץ 2023
  16. ^ עמיאל ירחי ואביחי ישראל, ‏נבלם החוק שיאפשר לרב יעקב שפירא להתמודד למשרת הרב הראשי, באתר כיפה, 26 במרץ 2024
  17. ^ הרב יעקב שפירא: תומך ברב קלמן בר לרב ראשי, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2024
  18. ^ 1 2 חגית רוזנבאום, בשבע 512: הנושא בעול, באתר ערוץ 7
  19. ^ 1 2 3 4 5 שרי רוט ודוד רוטנברג, "הקרע עם החרדים יהיה מהר מאוד מאחורינו" • ראיון חג, באתר בחדרי חרדים
  20. ^ שיחות מו"ר הרב יעקב שפירא, באתר WhatsApp.com
  21. ^ 1 2 נטעאל בנדל, ‏דברים שלא ידעתם על הרב יעקב שפירא, באתר כיפה, 20 בפברואר 2013
  22. ^ נטעאל בנדל, ‏דברים שלא ידעתם על הרב יעקב שפירא, באתר כיפה, 20 בפברואר 2013
  23. ^ יוני קמפינסקי, הרב שפירא: הרבנות לא זקוקה ל"רפורמה", באתר ערוץ 7, ח' בתמוז תשע"ג
  24. ^ 1 2 כבודה של הרבנות הראשית לישראל, באתר ערוץ 7, ל' באב תשע"ז
  25. ^ חזקי ברוך, הרב שפירא: "הרבנות הראשית - מעל הפוליטיקה", באתר ערוץ 7, ד' באב תשע"ג
  26. ^ אלישע בן קימון ורועי ינובסקי, כוחות משטרה מכתרים את עמונה, מאות מתבצרים במאחז, באתר ynet, 1 בפברואר 2017
  27. ^ הרב יעקב שפירא: "הרבנות הצבאית מופקדת על כל החזיתות", באתר ערוץ 7, ‏י"ט בחשוון תשפ"ד
  28. ^ יוני גבאי הרב יעקב שפירא: כסף מהקרן לידידות - כחטא המרגלים , אתר כיכר השבת, כ"ה בסיון תשע"ד
  29. ^ מינה פנטון, ‏זוכה פרס ירושלים קיבל מיליוני דולרים מנוצרים, באתר "סרוגים", 22 בפברואר 2015
  30. ^ עידן יוסף, מרכז הרב דחתה תרומה של מאות אלפי דולרים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 11 באוגוסט 2008
  31. ^ ישראל כהן, הרב יעקב שפירא תוקף: "יש מי שמוזיל את הרבנות", אתר כיכר השבת, י"ט בתמוז תשע"ג
  32. ^ מאיר סטרמן, הרב עובדיה יוסף:הרב שפירא היה גדול הדור, באתר ערוץ 7, ז' בתשרי תשע"ג
  33. ^ הרב נבנצל כבש את ישיבת 'מרכז הרב', באתר בחדרי חרדים
  34. ^ שיחה נדירה ב'מרכז הרב': הגרב"צ קוק • צפו, באתר כיכר השבת, 26 באוגוסט 2017
  35. ^ משה ויסברג, אחרי 50 שנה: ראש ישיבת חברון מסר שיעור בישיבת 'מרכז הרב' • צפו, באתר בחדרי חרדים, 16 בפברואר 2018
  36. ^ הרצוג במרכז הרב: "אש זרה מכרסמת בנו", באתר ערוץ 7, ח' באב תשע"ז
  37. ^ ערוץ 7, אבי מורי, באתר ערוץ 7, ‏20/09/18
  38. ^ הרב רימון על הבחירות לרבנות הראשית: "הרב שפירא הוא מוסכם, לא ייגשו אם הרב שפירא יהיה שם"
  39. ^ אורי פולק, ‏ראש ישיבת "מרכז הרב": אנחנו עם החרדים, לא לגייס בכפייה, באתר כיפה, 14 בפברואר 2013
  40. ^ במכתבו כתב שחשיבות העניין היא "לבל יתנו להגביל אנשי תורה מלומר את דעתם...הרי דבר זה חלילה מנמיך קומתה של תורה, שצריכה להיות בת חורין במהותה. ועל אף חילוקי הדעות על עניין זה או אחר, אולם כבודה של תורה גדול יותר, ואף מן הבחינה החינוכית, בוודאי שכולם מסכימים שאין לגמדה או ליצור רושם מוטעה שהתורה אינה בת חורין"
  41. ^ גרעין קרית משה-בית הכרם, באתר קרן להתחדשות קהילות בישראל
  42. ^ הרב גד רווח נבחר לרב המועצה המקומית מצפה רמון, באתר GOV.IL
  43. ^ שלמה פיוטרקובסקי, נבחרו 24 דיינים חדשים, באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2018
  44. ^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
  45. ^ בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו
  46. ^ 1 2 3 4 5 כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.



הקודם:
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
ראש ישיבת מרכז הרב
ה'תשס"ח - נוכחי
הבא:
-