יעקב בן חיים אבן אדוניהו

יעקב בן חיים בן יצחק אבן אדוניהו, או יעקב בן חיים (1470–לפני 1538), היה מומחה לנוסח המסורה והגהות המסורה על התנ"ך, וכן מדפיס עברי.

קורות חייםעריכה

בן חיים נולד בתוניס (לכן לפעמים נקרא התוניסי) למשפחה יהודית, אך בגיל צעיר ברח משם לאיטליה בפתח המאה ה-16 בשל רדיפות שאירעו בתוניס. תחילה התיישב ברומא ובפירנצה, ולאחר מכן קבע את מקומו בוונציה, שם הפך למגיה בבית הדפוס העברי המפורסם של דניאל בומברג.

בשלב מאוחר של חייו בן חיים המיר את דתו לנצרות, (וייתכן שהמשיך במלאכות הדפוס, אלא בשם נוצרי חדש). הוא נודע בעיקר בשל תרומתו בהדפסת מהדורה שנייה (1524–1525) של מקראות גדולות על התורה, לה הוסיף את הגהות המסורה עם הקדמה פרי עטו הדנה במסורה, בהבדלי קרי וכתיב, ובהבדלים בין נוסח המסורה לנוסחים של פסוקים המופיעים אצל בעלי התלמוד. פרק ההקדמה הזה של יעקב בן חיים לתנ"ך תורגם ללטינית על ידי Claude Capellus בשנת 1667, ולשפה האנגלית בשנת 1865.

חרף דברי גנות עוקצניים על המרת דתו, הביע אליהו בחור הערכה לעבודתו של יעקב בן חיים בהדפסת נוסח המסורה. בחור שיבח מאד את יופייה וסידורה של מהדורת מקראות גדולות שיעקב בן חיים צירף אליה את נוסח המסורה, אך מתח ביקורת נוקבת על כמה מהכרעותיו בקביעת הנוסח.[1]

יעקב בן חיים כתב מחקר נוסף על התרגומים היהודיים של המקרא לארמית, וגם חיבור זה צורף למהדורות התנ"ך בנות הזמן (1527, 1543). הוא גם פרסם קטעים מתוך ספר דרכי הניקוד והנגינות של משה הנקדן.

בעבודתו בדפוס של בומברג, הגיה יעקב בן חיים מהדורות דפוס ראשון לכמה חיבורי יסוד של ארון הספרים התורני: תלמוד ירושלמי (1523), משנה תורה להרמב"ם, וחיבורים נוספים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "אכן המסורת מהארבע ועשרים, הנדפסות הנה, לא ראיתי כהנה, בכל ספרי הקדמונים, מסודרים ומתוקנים, ביופי ובהידור, ובטוב הסידור, סידרם אחד מהנבונים, היה שמו לפנים, בישראל נקרא יעקב, תהי נשמתו צרורה בצרור נקוב, ואף שחבורו במאד נאה, הרבה שגה ברואה, ובמקומות אין חקר, העיד עדות שקר..." - ר' אליהו בחור מסורת המסורת, הקדמה שנייה, באתר HebrewBooks
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.